האנשים שיבנו שלושה מגדלים ומלון בכיכר אתרים - בהשקעה של מיליארד שקל - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

האנשים שיבנו שלושה מגדלים ומלון בכיכר אתרים - בהשקעה של מיליארד שקל

עמיר בירם ויעקב שלום פישר רכשו בשנים האחרונות את רוב השטחים במקום, במסגרת חברה פרטית ■ כך הם מתכוונים לשנות את פניה של כיכר אתרים

24תגובות

"מאז שעזבתי את בריטיש ישראל, אנו עובדים על רכישת כיכר אתרים מידי הבעלים הפרטיים. כיום ניתן לומר עלינו שאנו בעלי כל המתחם, ואנו מקדמים את התוכנית החדשה לכיכר" — כך אמר איש העסקים ומנכ"ל קרן ההשקעות JTLV עמיר בירם, שביחד עם יעקב שלום פישר, שותפו של מתיו ברונפמן בשופרסל, מוביל קבוצת משקיעים שיוזמת את תוכנית המגדלים בכיכר. התוכנית כוללת הקמת שלושה מגדלים כפולים בני 36 קומות בכיכר אתרים בתל אביב. מחצית מהמגדלים תוקצה לשטחי מגורים ומחציתם לשטחי מלונאות.

שלשום המליצה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב על הפקדת התוכנית, שתאפשר כדברי העירייה "את שיקום הכיכר וחיבור רצועת החוף לשדרות בן גוריון". התוכנית כוללת את הריסת כיכר אתרים הקיימת, תוך ביטול שיקוע הכביש. במקום הכיכר יוקמו שלושה מגדלים למלונאות ומגורים, שביניהם מערכת כיכרות ציבוריות עירוניות ומעברים לציבור, "באופן המבטיח את השתלבות הכיכר במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף", לפי דוברות העירייה.

כיכר אתרים הדמיה
פוסטר ושות' אדריכלים

בירם ופישר פועלים בפרויקט זה במסגרת חברת נכסי עידית, ורשומים כחברי הדירקטוריון שלה. תחת אחריותם עובד גם אבי יורן, לשעבר מנהל הבינוי בחברת בריטיש ישראל, בתקופה שהיתה בבעלות ליאו נואי — שאז עבד תחת בירם.

"במקום היו כ-40 בעלי קרקעות, שהראשי שבהם היו יורשי המלונאי חיים שיף, בראשות דובי שיף. בשנים האחרונות קנינו את החלק של כולם והתחלנו לקדם את התוכנית", סיפר בירם, אך סירב לחשוף פרטים נוספים. ככל הידוע, בקבוצה שלו ושל פישר כלולים גם משקיעים נוספים, ושווי ההשקעות הכולל בפרויקט, כולל ההקמה, יגיע לסדר גודל של מיליארד שקל.

מתחם כיכר אתרים, המשתרע על 27 דונם, הוא אחד מהכישלונות התכנוניים הבוטים ביותר הקיימים כיום בתל אביב. המתחם הקיים הוא פרי תכנונו של האדריכל יעקב רכטר. בניית הכיכר החלה בתחילת שנות ה-70, והיא נחנכה ב-1975. הביקורת על בנייתה החלה כבר ב-1971 — ואין מדובר רק בביקורת אסתטית. בין הטענות היו שהיא פועלת יותר להסדרת תנועת הרכב מאשר תנועה אנושית, שהיא דוחה ולא מזמינה, ושאינה מתאימה לסביבה.

עמיר בירם
דודו בכר

בפועל התברר כי למעט כמה שנים שבהן הכיכר עוררה סקרנות שהביאה עמה גם מבקרים, המקום נדון לכישלון חרוץ, לנטישת עסקים ומבקרים ולעזובה מתמשכת. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה אף אמר ראש עיריית תל אביב דאז, שלמה להט (צ'יץ'), כי הוא מקווה שטיל עיראקי יפגע בכיכר אתרים ויחריב אותה.

"המקום מוזנח ופצוע"

הבעיה הגדולה היתה מספר מרובה של בעלים בשטח, שמוגדר כבית משותף. הדבר הביא כמה פעמים להכשלת תוכניות והצעות לשיקום הכיכר, ובירם סיפר כי הדבר המריץ אותו לבדוק אפשרות להשתלט על המקום ולקדם עליו את הפרויקט. "מדובר במקום שנמצא בלב מרכז התיירות התל אביבי, והוא מוזנח ופצוע. התוכנית שלנו היא לרפא אותו", אומר בירם.

על פי התוכנית, של המשרדים פוסטר ושות' אדריכלים מלונדון וישר אדריכלים, שלושת המגדלים יחולקו למתחמי מלונאות ומגורים וייבנו לגובה של עד 36 קומות, בהתאם לתוכנית המתאר כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית.

כיכר אתרים הדמיה
פוסטר ושות' אדריכלים

המגדלים יכללו עד 340 יחידות דיור למגורים בשטח ממוצע של 80 מ"ר לדירה וכ–600 חדרי מלון. סביב המגדלים, במפלס רחוב הירקון, קובעת התוכנית שטחים מגוננים פתוחים לרווחת כלל הציבור, מבנה ציבור על־קרקעי וכן שטחי ציבור מבונים רבים מתחת למפלס הכיכר העליון. במפלס הביניים בין הרחוב לטיילת החוף מתוכננת כיכר עירונית מסחרית, כהמשך ישיר של שדרות בן גוריון.

בנוסף, התוכנית כוללת מערך של מעברי הולכי רגל ורוכבי אופניים. מספר מקומות החניה יהיה לפי התקן התקף, כאשר בנוסף יוקמו לפחות 355 מקומות חניה ציבוריים בבעלות עירונית.

מטרות התכנון המוגדרות בתוכנית הן פיתוח והתחדשות האזור על ידי הריסת הכיכר הקיימת והקמת כיכר עירונית פעילה במקומה; תכנון חדש במטרה להפוך את האזור למוקד שוקק חיים ההולם את מיקומו, בתפר שבין העיר לרצועת החוף; יצירת קשר ישיר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין העיר לים; הפיכת רחובות הירקון ואליעזר פרי לרחובות עירוניים המאפשרים רצף תנועת הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכב ממונע; פתיחת מבטים מכיוון העיר באופן ישיר לים באמצעות הורדת הכיכר; קביעת מערכת שטחים פתוחים לרווחת כלל הציבור, לרבות מעבר ישיר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף; ומתן מענה לשטחי הציבור הנדרשים, בין היתר, למרינה ולבריכת גורדון הנמצאות בסמוך.

שלום פישר
מוטי קמחי

לא כולם מתלהבים

בירם מגדיר את התוכנית "מצויינת", וסגנית מהנדס העיר, אורלי אראל מצטרפת אליו: "לעמדתנו, הדבר החשוב ביותר בתוכנית הוא המרחב הציבורי. כיום המרחב הציבורי במקום לא מתפקד. הולכים בשדרות בן גוריון התוססות, עד מעט אחרי המפגש עם רחוב בן יהודה — וזהו. התוכנית החדשה תפתח לשדרות את הים, הן מבחינת נוף והן מבחינת נגישות. כיום הקשר רע מאוד, ועקב מפלס הכיכר המוגבה — גם לא רואים את הים.

"הורדת מפלס הכיכר למפלס הרחוב תגרום לזה שהולכי הרגל יחצו את רחוב הירקון בדיוק כמו כל מקום אחר. כשיחצו, ימצאו 9 דונם של מרחב ציבורי במקום 7.5 דונם כיום, שאף הם מהווים מרחב ציבורי קלוקל, לא מתפקד, לא נוח ועמוס במדרגות, ונקבל הנגשה לציבור של המרינה ובריכת גורדון ושטחי ציבור בנויים למרכז ספורט עירוני, בדגש על ים".

ואולם, לא כולם שותפים להתלהבות. כשנחשפו פרטי התוכנית ב–TheMarker ו"הארץ" לפני כחודש, ניתן היה לראות באתרי תכנון ביקורת לא קלה על עקרונות התוכנית, שנראית כממשיכת מורשת המגדלים מסתירי האור והבריזה שהוקמו לאורך רחוב הירקון לפני 40 שנה, ומחזקת את תדמיתה של תל אביב כעיר לעשירים בלבד.

הדמיית כיכר אתרים
פוסטר ושות' אדריכלים

אראל הודפת את הביקורת: "אנחנו לא כפר יווני. אנחנו עיר, מרכז אורבני גדול ותוסס, הגדול במזרח התיכון. השאלה היא איך העיר אמורה לפגוש את הים. אי־אפשר לחזור לשנות ה-30, שבהן העיר פגשה את הים בבתים של 3.5-4 קומות. השטחים ייתפסו על ידי מגדלים שהתכסית של כל אחד מהם (השטח שהוא תופס; א"מ) יגיע ל-850 מ"ר, שטח קטן מאוד לעומת מגדלים שמוקמים כיום ושהתכסית שלהם עולה על 1,000 מ"ר".

הפרויקט הזה מאשר למעשה את התלונה שתל אביב מתוכננת לעשירים בלבד.

"אלה יהיו מגדלי יוקרה, ואין ספק שהם יהיו כאלה. מוטב שמדינת ישראל תטפל בנושא הדיור בהישג יד ושלא יטילו עלינו את הדברים, וזאת אחרי שסירבו לקבל את ההגדרות שלנו של דיור בהישג יד. מה רוצים שנעשה על חוף הים של תל אביב, דיור בהישג יד? מדובר על מתחם בעל מחירי הקרקע הגבוהים ביותר, ולכן הדיור שיהיה שם — יהיה יקר".

בכיכר אתרים יש כבר כיום מצוקת נגישות וחניה, והתוכנית מרעה את המצב מבחינת תקני חניה.

"השאלה מה עושים בנושא — לא לשנות את תקני החניה עד שמדינת ישראל תתעשת ותשנה את התחבורה הציבורית, או שאנו כעיריית תל אביב־יפו נתכונן לבאות. הוחלט בעירייה לקחת כדבר בטוח מאליו את זה שתהיה כאן תחבורה ציבורית ורכבת קלה, ושאין צורך ליותר מאשר מקום חניה למכונית אחת. זו העמדה התכנונית שלנו. אנחנו לא רוצים להרחיב כבישים ולהפוך את כל העיר למתחם אספלט. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה".

עושה רושם כי התוכנית מחלקת זכויות בנייה ליזמים, כדי לתמרץ אותם לשקם את המקום.

"אנחנו לא מחלקים זכויות בנייה. יש תוכנית מתאר שעבדנו עליה במשך חמש שנים ואושרה למתן תוקף, ובמסגרת זו נקבע היכן תהיה בנייה לגובה והצפפה. לא מחלקים זכויות בנייה. עושים תכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם