כך הופכת הממשלה החדשה את מוסדות התכנון והבנייה לחותמת גומי - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הופכת הממשלה החדשה את מוסדות התכנון והבנייה לחותמת גומי

ימיו הראשונים של כחלון כשר אוצר הממונה על רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, מלמדים כי מגמת ביטול האופי הדמוקרטי של הליכי התכנון והגדלת סמכויות הממשלה על חשבון השלטון המקומי וגורמי המקצוע צפויה להתעצם

4תגובות

הדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לקידום מתחמי דיור מועדפים (ותמ"ל) לקידום בנייתן של 3,500 דירות במתחם רכס לבן במערב ירושלים, היה אחד המוזרים שנראו. בעוד שנציגי משרדי הממשלה בוועדה גדשו את החדר - אחרי הכל, עשרה מתוך 13 מושבים בוועדה שייכים להם - לא הגיע לדיון ולו נציג אחד מטעמה של עיריית ירושלים, העיר שאמורה לקלוט את השכונה החדשה.

הם לא היו היחידים שנעדרו. כך גם לא הופיע לדיון ראש המועצה האזורית מטה יהודה, שמחצית משטח השכונה נמצאת בתחומה, וגם לא נציגי ועדת התכנון המחוזית של מחוז ירושלים. כל אלה בחרו להחרים את הדיון כמחאה על עצם קידום התוכנית, המהווה חלק מתוכנית ספדיה שנקברה לפני כמעט עשור, וכך הותירו את נציגי הממשלה לדון בה בעיקר עם עצמם.

ואולם אם לשפוט את האופן שבו מתנהלת הממשלה הטרייה בתחום התכנון והבנייה בשבועיים הראשונים לקיומה, נראה כי מצב זה מתאים לגמרי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, משה כחלון. על רקע מעט הצעדים שננקטו עד כה על ידי השניים, ניתן להעריך במידה רבה של ודאות כי המגמה שבה חזינו בשנים האחרונות - של ביטול אופיו הדמוקרטי של הליך התכנון והגדלה דרמטית של סמכויות הממשלה, באופן המאפשר תכנון ריכוזי המוכתב על ידה מלמעלה - צפויה להמשיך ולהתחזק גם תחת ממשלה זו.

דיון במליאת הכנסת 18.5.15
אמיל סלמן

על כך ניתן היה ללמוד כבר מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו, שבו נכלל "החוק לקידום פרויקטים לאומיים", שלפיו מרגע שהכריזה הממשלה על תוכנית כ"פרויקט לאומי", על נציגי משרדיה בוועדות התכנון ליישר קו עם עמדתה. מאחר שכמעט בכל מוסדות התכנון נציגי משרדי הממשלה מהווים רוב, הרי שזהו צעד שהופך את ועדות התכנון לחותמת גומי.

לכך מתווספת ההחלטה שהתקבלה לדרישתו של כחלון, על העברתם של שני הגופים העוצמתיים ביותר בתחום התכנון והבנייה - מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - אל סמכותו של המשרד החזק ביותר בממשלה, משרד האוצר, כפי שקבעה הממשלה בישיבתה הראשונה. לצד האחריות על שני אלה, יעמוד כחלון גם בראש קבינט הדיור, שעל פי ההרכב המקורי שנקבע לו אמור היה לכלול את השר לשירותי דת, דוד אזולאי, ואת שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אך לא את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי מסיעת כולנו. רק לאחר התערבות של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הודיע נתניהו על צירופו של גבאי לקבינט. העובדה שגבאי לא דרש להתמנות מלכתחילה לקבינט מאששת במידה רבה את טענותיהם של גופים ירוקים כי דרישת מפלגת כולנו לקבל את המשרד להגנת הסביבה נועדה בעיקר להחלשת עמדותיו המקצועיות של המשרד במוסדות התכנון.

"הכל נכפה על הרשויות מלמעלה"

האבסורד הוא שעצם הקמת ותמ"ל, כמו גם חוק "פרויקטים לאומיים" שמקדמת הממשלה, עומד בניגוד מוחלט לעקרונות הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שהמרכזי שבהם הוא הגדלת כוחן של ועדות התכנון המקומיות על חשבון הוועדות המחוזיות. אלא שבפועל נהפך השלטון המקומי לאסקופה נדרסת מבחינה תכנונית, כאשר תוכניות בנייה, כמו זו של שכונת רכס לבן בירושלים, ניתכות עליו מלמעלה, מבלי שיש לו יכולת לעשות דבר בעניין. על כך מלמדים גם יחסי הכוחות הלא סבירים בוותמ"ל בין הממשלה (עשרה נציגים) לרשות המקומית (נציג בודד) ולגורמים מקצועיים (שני נציגים).

נוסף על כך, יוזמת התכנון כיום בישראל נתונה כמעט אך ורק בידי הממשלה. במסגרת הסכמי הגג, פינוי מחנות צה"ל, ותמ"ל ווד"ל, מקודמות תוכניות שאותן יוזמת הממשלה, כשהרשויות יכולות רק לתקן אותן פה ושם.

איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, טוען כי צעדים כמו "חוק פרויקטים לאומיים" או תוכניות ותמ"ליות הופכים את אמירות מינהל התכנון על "הגדלת סמכויות השלטון המקומי" לפארסה אחת גדולה. "בשביל מה בכלל מבקשים מהרשויות המקומיות להכין תוכנית מתאר כוללנית?" הוא תוהה. "הרי אם הממשלה רוצה בכל מקרה לכפות הכל מלמעלה, אין בזה שום טעם".

ותמ"ל היא אמנם דוגמה קיצונית במיוחד לחוסר האיזון הקיים במערכת, אך מחקר של ניתוח מדיניות שנערך באחרונה בחברה להגנת הטבע, מעלה כי במרבית ועדות התכנון כיום נהנית הממשלה מרוב גורף, בעוד שבתוכה נהנים המשרדים שבשליטת סיעת כולנו מכוח יוצא מגדר הרגיל. מהמחקר עולה כי במצב שבו משרד האוצר "בלע" לתוכו את מינהל התכנון ואת רמ"י, מכפיל האוצר פי שלושה וארבעה את כוחו בוועדות התכנון, כשנציגיהם של מינהל התכנון ורמ"י בוועדות נהפכים גם הם לנציגים מטעמו.

במועצה הארצית לתכנון ולבנייה - גוף התכנון העליון של המדינה - המצב הוא המאוזן ביותר. מתוך 32 חברים, 15 בלבד (47%) הם נציגי משרדי ממשלה; עשרה נציגים נוספים יש לשלטון המקומי, ושבעה מושבים שמורים לגורמי מקצוע ולנציגי גופים ציבוריים. על פי המצב שהתקיים עד כה, זכה משרד האוצר לנציג בודד במועצה, בעוד שבתפקיד יו"ר המועצה כיהן מנכ"ל משרד הפנים. עם מעבר מינהל התכנון לידי האוצר צפוי היו"ר להגיע מתוך המשרד, ויחד עם נציג נוסף של מינהל התכנון ונציג רמ"י יקבל האוצר ארבעה נציגים, המהווים שמינית מהמועצה. למשרד הבינוי באופן מסורתי שני נציגים נוספים במועצה, למשרד להגנת הסביבה נציג אחד, וכן לרשות הטבע והגנים שבאחריותו נציג נוסף - ובסך הכל שמונה נציגים (25%) במועצה הארצית יגיעו ממשרדי ממשלה שבשליטת מפלגתו של כחלון.

ואולם, שימו לב מה קורה בוועדת המשנה החשובה ביותר של המועצה - ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע). בוועדה זו מהווים נציגי הממשלה רוב של 11 מתוך 16 (69%), מהם שלושה יהפכו לנציגי האוצר (משרד האוצר יחד עם מינהל התכנון ורמ"י) - ובסך הכל שישה נציגים (37%) יגיעו ממשרדים שבשליטת מפלגתו של כחלון. בוועדת התשתיות הלאומיות (ות"ל) נהנית הממשלה מרוב של 13 נציגים מתוך 15 (86%), בוועדות התכנון המחוזיות מרוב של 11 מתוך 18 (61%), בוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) לרוב של 10 מתוך 17 (59%), ובוועדה לשמירת השטחים הפתוחים לרוב של תשעה מתוך 15 חברים (60%), עם שש אצבעות למשרדי הממשלה שבראשם עומדים שרי מפלגת כולנו (40%).

הגופים הירוקים, שבהם מלכתחילה התייחסו בחשדנות לנטיותיו הסביבתיות המפתיעות של כחלון כשדרש את התיק להגנת הסביבה למפלגתו, ממש לא מרוצים מהרוחות המנשבות עם תחילת כהונתו. הם מצביעים על שלל ניגודי אינטרסים שצפויים לעלות עם הכנסת מוסדות התכנון - שמטבעם אמורים להתחשב במגוון רחב של שיקולים - אל תוך משרד האוצר, שמטבעו בוחן הכל דרך החור שבגרוש.

"נניח שעדכון תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית) עולה לדיון", אומר בן דוד. "איזה אינטרס יגבר: חיזוק הפריפריה, ובמקביל השקעה משמעותית בהתחדשות עירונית - שני צעדים נכונים מבחינה תכנונית וחברתית, אך מעוטי הכנסות לקופת המדינה; או שמא הפשרת שטחים חקלאיים עצומים באזור המרכז? דוגמה נוספת: כששוקלים לאיזה כיוון צריכה, למשל, העיר ראשון לציון להתרחב - האם מדובר יהיה באזור שבו מרוכזות קרקעות מדינה, שניתן לשווק ליזמים עבור מאות מיליוני שקלים, או באזור שבו יש ריכוז של קרקע פרטית? מערכת התכנון צריכה להיות עיוורת לשיקולים מהסוג הזה".

"תוספת כוח לא סבירה"

אינפו

"הצעת חוק פרויקטים לאומיים היא הצעה נואלת", אומר יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל, אלי פירשט. "אני יכול להבין מאיפה היא באה, וייתכן שהרווחנו אותה ביושר. הזמן שלוקח לאשר תוכנית ארוך באופן קיצוני, כאשר ליותר מדי גורמים בוועדות יש ראייה חד־תחומית של נושא התכנון וסדר עדיפויות שגוי. אבל עם כל ההבנה, ההשלכות של החוק הזה צפויות להיות קטלניות. הוא יבלום חופש מחשבה וחופש ביטוי של אנשי מקצוע, יפגע באושיות הדמוקרטיה ויהפוך את ועדות התכנון לאסופת שופרות של השרים. אם כנציג של משרד ממשלתי אסור לי להתבטא, הליך התכנון לא יהיה יותר מהצגה".

סוגיית הסמכויות הרחבות מאוד שבהן מחזיק כיום האוצר, לעומת הדרתו הכמעט מוחלטת של השלטון המקומי ממוקדי קבלת ההחלטות בתחום, מטרידה רבים מראשי הרשויות המקומיות, כולל ה"ידידותיים" שבהם - אלה המשתפים פעולה עם תוכניות הבנייה של הממשלה. ביום רביעי האחרון, למשל, התעמת ראש העיר ראשון לציון, דב צור, שרק לפני כמה חודשים חתם על הסכם־גג לבניית 20 אלף יחידות דיור בעירו, עם נציגי האוצר ומינהל התכנון במהלך פאנל מקצועי שערכו משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ומרכז הלכה ומעשה. "יש מקום להקמת מיניסטריון בנייה שירכז את מירב הסמכויות, אבל לא בתוך המשרד החזק ביותר בממשלה", אמר צור. "מדובר בתוספת כוח לא סבירה, ובצעד הרה אסון", הטיח בהם.

ואולם יו"ר מינהל התכנון, בינת שוורץ - עד לא מזמן בכירה במשרד הפנים וכעת בכירה במשרד האוצר - השיבה לצור כי כדי לייעל את עבודת ועדות התכנון יש להדק את שליטת הממשלה בהן. "בכל העולם מי שמנחה את המדיניות הם נבחרי הציבור. בישראל הוועדות הן גוף חיצוני לממשלה. לשר יש נציגים שם, אבל אסור לו להנחות את הנציג שלו", אמרה שוורץ. לשאלה איך אידיאל "הגדלת סמכויות השלטון המקומי" הנישא בפיה שוב ושוב משתלב עם פעילות הוועדות עוקפות השלטון המקומי, כמו וד"ל וותמ"ל, השיבה שוורץ כי "מדובר בכלי שמאפשר להתמודד עם רשויות שלא משתפות פעולה. אנחנו נותנים לרשות את הכלים והסמכויות לתכנן בעצמה, אבל עבור מי שלא ירצה לשתף פעולה, יש לנו דרכים חלופיות".

את אותה "דרך חלופית" מפעילה כעת הממשלה על זרועותיה מול עיריית ירושלים במתחם רכס לבן. ספק רב אם יהיה בדרך זו של הנחתה כדי לזרז בנייה. סביר יותר להניח שפעם נוספת תיאלץ הממשלה לגלות בדרך הקשה את ההכרח להגיע להבנות עם הרשות המקומית וגורמים נוספים, אם ברצונה לייצר בנייה בפועל - ולא תוכניות בלתי ישימות לבניית אלפי דירות, שייוותרו על הנייר בלבד.

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם