הפרויקטים שיקפיצו את מחירי הדירות, יפתחו פקקים וישפרו את איכות החיים שלנו - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
משנים את המפה

הפרויקטים שיקפיצו את מחירי הדירות, יפתחו פקקים וישפרו את איכות החיים שלנו

פארק במקום כבישים; המגדל הגבוה ביותר בישראל; בלי פקקים לירושלים; עיר ההיי-טק החדשה ורכבת לעיירות הדרום ■ 16 פרויקטים שצפויים לשנות את המפה של ישראל

119תגובות

מחירי הדירות ביוקנעם החלו לעלות. למה? בזכות הארכת כביש 6 למחלף עין תות הצפוני, אשקלון נהפכה ליעד אטרקטיבי לזוגות צעירים למרות הרקטות מרצועת עזה, כשהציבור שוכנע כי קו הרכבת מתל אביב יקוצר משמעותית עם מסילה חדשה שהונחה לאורך נתיבי איילון דרום. במלים אחרות: שינויים תשתיתיים הם העוגן לשינוי ולהתפתחות נדל"נית - והם גם החסמים העוצרים שינויים.

קשה למשל, לדמיין את החיים בפריפריה ואת עומס הפקקים במרכז הארץ  ללא כביש שש שאורכו כיום הוא 138 קילומטרים. ולא רק הוא: גם כביש עוקף קריות (22) ומנהרות הכרמל פתחו לחלוטין את צוואר הבקבוק של הגליל המערבי ומפרץ חיפה. והיו עוד פרויקטים גדולים בשנים האחרונות, מוצלחים יותר ופחות, שהצליחו לחולל שינויים משמעותיים בסביבתם: הרכבת הקלה בירושלים, המטרונית בחיפה, טרמינל 3 הבינלאומי (נתב"ג 2000) ועוד – שקשה לדמיין את חיינו בלעדיהם מרגע שהוקמו.

לחצו על הנקודות במפה

איזה עוד שינויים תשתיתיים גדולים צפויים לשנות את חיינו? להקל על עומסי הכבישים? להעלות מחירי דירות בערים מסוימות? TheMarker ממפה את השינויים הצפויים.

1. הארכת כביש חוצה ישראל: משלומי עד צומת הנגב

עלות: 1.1 מיליארד שקל לחלק הדרומי, 2.5 מיליארד לחלק הצפוני

תחבורה
איציק בן מלכי

בכביש 6 כבר נערכות כיום עבודות להארכת שני קצותיו, עד שבעתיד הוא יימתח משלומי בצפון לצומת הנגב, באורך כולל של כ–260 ק"מ. בדרום ייסלל קטע בין מחלף מאחז לצומת הנגב. כיום מתקיימות עבודות בין מחלף קמה למחלף שוקת, באורך כולל של 30 ק"מ. הקטע משוקת עד לנבטים נמצא בשלב תכנון מפורט, והקטע האחרון, מנבטים לצומת הנגב, טרם יצא למכרז. בסך הכל, 60 ק"מ יתווספו לכביש מדרום, והשימוש בהם יהיה חינם. לצד הכביש תהיה גם הכנה למסילת רכבת. בקטע הצפוני של הכביש, ייסללו 30 ק"מ בין יוקנעם לשלומי, בתוואי הררי, והפרויקט יכלול כריית מנהרות באורך 4 ק"מ והקמת גשרים. קטע הכביש יושלם על ידי זכיין פרטי — קבוצה בשם חוצה ישראל צפון, שהובילה שפיר. תושבי הצפון יוכלו לנסוע בכביש, בשעות מסוימות, באגרה מוזלת. הקטעים הצפוניים של הכביש יושלמו עד סוף 2017; הקטעים הדרומיים (עד למחלף שוקת) — עד אמצע 2016.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? בהחלט כן. כביש חוצה ישראל כבר הוכיח את ההשפעה הרבה שיש לו על פיזור האוכלוסין בישראל, ועל שיפור הנגישות של כל היישובים לאורכו לאזור המרכז — וכעת הוא צפוי לסייע גם לתושבי הדרום והצפון. בין היתר, הקמת הקטע הדרומי חיונית לשיפור הנגישות לעיר הבה"דים.

2. נמלים חדשים: יהיה קשה לשתק את המדינה

עלות: כ-3.3 מיליארד שקל לנמל הדרום באשדוד; כ-4 מיליארד שקל לנמל המפרץ בחיפה

נמל הדרום
הדמיה: סטודיו HUE לחברת נמלי ישראל

בסוף אוקטובר הונחה אבן פינה בנמל הדרום, שיוקם צפונית לנמל אשדוד הקיים. בקרוב תתחיל גם הקמת נמל המפרץ. לא ברור כמה עבודה תספק בנייתם לתושבי האזור – אך לאחר פתיחתם צפויות שתי הערים להפוך למרכזים לוגיסטיים לאומיים. למעשה מדובר ברציפים חדשים לנמלים הקיימים, בהבדל אחד מהותי: הבעלות עליהם תהיה פרטית. כך, במקום שני נמלים לים התיכון, יהיו בעשור הבא ארבעה, ושביתה באחד מהם לא תוכל לשתק את היבוא והיצוא. שני הנמלים החדשים יהיו עמוקים, ויתאימו לאניות הגדלות והולכות בקווים ממזרח אסיה לאירופה. הקמת הנמלים צפויה להסתיים ב–2021, לפי התוכניות.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? המהפכה האמיתית תתרחש לאחר פתיחת הנמלים. חיפה ואשדוד יוכלו להפוך למרכזים לוגיסטיים עבור ישראל ועבור מדינות אחרות לחופי הים התיכון. מחיפה אפשר יהיה לשלוח מטענים ברכבת העמק לירדן, ומאשדוד, אולי בעתיד, אפשר יהיה להעביר מטענים לנמל אילת דרך הרכבת החדשה. הדבר ייצור דרישה לעובדים ולעסקים בתחומי השינוע, האחסנה ושירותים שונים, וצפוי להשפיע על הכלכלה של ערי מפרץ חיפה ושל השפלה ואולי יסייעו לפיזור מקומות התעסוקה בישראל. 

3. רכבות חדשות בצפון: חיפה על המפה

עלות: 6.8 מיליארד שקל

פרויקט רכבת העמק
נתיבי ישראל

שני פרויקטים נפרדים אך קשורים זה לזה, צפויים להשפיע על התחבורה בצפון: הראשון, רכבת מחיפה לכרמיאל (קרויה בטעות "עכו־כרמיאל"), במסילה חדשה שתתפצל ממסילת החוף ותימתח לאורך 23 ק"מ. בעתיד, אפשר יהיה להאריך את הקו גם לקריית שמונה. הפרויקט השני הוא רכבת העמק המחודשת, שתחבר בין בית שאן לחיפה (60 ק"מ של מסילה), ובדרך תעצור בכפר יהושע ובעפולה. המסילה תחובר בעתיד למסילת אירביד בירדן, ותאפשר העברת מטען מהממלכה ההאשמית לנמלי חיפה. המסילה לכרמיאל תושלם עד תחילת 2017 ורכבת העמק — עד אמצע 2017.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? שתי המסילות החדשות שיקשרו את חיפה לערי הצפון, צפויות לחולל שינוי של ממש באזור. אמנם, בהכרזות של שרי הממשלה מוצהר כי המטרה היא "לחבר את הצפון למרכז", אבל אנחנו לא בטוחים שנוסע הרכבת מבית שאן ימשיך לתל אביב בעיקוף דרך חיפה. לעומת זאת, חיפה יכולה לשוב להיות העיר המרכזית באזור, שאליה יגיעו בקלות עובדים מהגליל ומהעמקים.  הנמל החדש בחיפה, שרכבת העמק תחבר אותו לירדן, יכול להפוך את העיר למרכז לוגיסטי חשוב.

4. הארכת כביש 531: מרעננה לתל אביב ב-11 דקות

עמ' כביש 531
ניר קידר

כביש 531 הוא  כביש רוחב מהיר, המקשר בין כביש 6 למחלף כפר שמריהו, שם הוא צפוי להיפגש בעתיד עם נתיבי איילון.  כעת נסלל קטע חדש בכביש, בין צומת מל"ל לאיילון. אורכה של התוספת הוא  10 ק"מ, והיא מצטרפת לקטע כביש של 7 ק"מ שכבר הושלם. נוסף לאספלט, מונחות גם מסילות רכבת בין כפר סבא למסילת החוף, באורך של 12 ק"מ, והרכבת תעבור בשתי תחנות חדשות ברעננה ובתחנת הרצליה. קו  רכבת יחבר בין תל אביב לערי השרון.  זמן הנסיעה ברכבת בין רעננה לתל אביב מיועד להיות 11 דקות. מועד הסיום של הפרויקט הוא סוף  2016

האם הפרויקט ישנה את חיינו? את חיי תושבי השרון בהחלט: הם  יוכלו להגיע לתל אביב בכבישים מהירים, ללא רמזורים והדבר יקצר עבורם את הפקקים,  לפחות עד שיגיעו לנתיבי איילון, בדומה לשינוי שחולל כביש 431 בערי השפלה. תחנות הרכבת החדשות יאפשרו, אולי, לחלק מהתושבים להשאיר את המכונית בבית, ולהגיע בקלות לתל אביב. הנחיצות של הפרויקט רק מחדדת את העיכוב הגדול בהקמתו.

5. קירוי איילון: פארק ענק באמצע העיר

עלות: 1.5-2 מיליארד שקל

בימים אלה מתחילה עיריית תל אביב בקידומו של פרויקט קירוי איילון ‐ שאם אכן ייצא לפועל, צפוי להיות היקר בתולדותיה – ובפער גדול מכל פרויקט שאי פעם ביצעה. אף שהתוכנית עדיין לא הושלמה ולא אושרה, ההערכה הגסה היא ש150–200 דונם מנתיבי איילון יקורו וישמשו פארק שיחבר את שכונות מזרח העיר למרכזה. החלק המיועד לקירוי תחום על ידי הרחובות יצחק שדה בדרום וארלוזורוב (על פרשת דרכים) בצפון.

האתגרים המרכזיים הניצבים בפני מתכנני הפרויקט הם טיפול בזיהום האוויר הכבד שימשיכו לייצר אלפי המכוניות שיחלפו מדי שעה מתחת לשטח הפארק המתוכנן והאפשרות לשלבו עם תכנית חשמול הרכבת שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים. בסוף החודש התכנסה לראשונה ועדת ההיגוי של הפרויקט. איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל אביב וראש ועדת ההיגוי: "קירוי איילון הוא אתגר לוגיסטי עצום. תוך כדי העבודה, כל התשתיות שמתחת, ובכללן נתיבי איילון והרכבת, צריכות להמשיך לעבוד. אנחנו מאמינים שבטווח של שנה־שנתיים מהיום תהיה תב"ע, ואז גם תהיה הערכה מדויקת יותר של המסגרת התקציבית", אומר פנקס.

האם הפרויקט ישנה את חיינו: אם אכן יתממש הפרויקט השאפתני הזה – הוא ישנה בצורה משמעותית את חיי תושבי תל אביב והאזור: ריאה ירוקה המשתרעת על פני 200 דונם ומספקת לתושבים פארק ציבורי פתוח וירוק, שיחליף את האזור המזוהם והרועש ביותר כיום בגוש דן. הפרויקט הזה צפוי כמובן גם לחבר את מזרח העיר למערבה ולהעלות את ערך הדירות באזור

6. הריסת אצטדיון רמת גן: יורדת מהמגרש

עלות: לא ידועה

עמוד 42 אצטדיון רמת גן
אייל טואג אייל טואג

בעיריית רמת גן וברשות מקרקעי ישראל שוקלים להרוס את האצטדיון הלאומי ולבנות במקומו אצטדיון קטן יותר, שלצדו אזורי מסחר ומגורים. מדובר באצטדיון הגדול בישראל, ששטחו 36 דונם ויש בו כ–42 אלף מקומות ישיבה. הוא נמצא בין קניון איילון לפארק הירקון. תכנית ישנה מ-2010 שהציעה להרחיב את האצטדיון ולהוסיף בו שטחים מסחריים ומגדל משרדים לא קודמה ומאז דווקא עולות תוכניות חלופיות של צמצום ואפילו הריסה מוחלטת של האצטדיון. למרות גודלו ומעמדו כאצטדיון הלאומי של ישראל, הוא הפך עם השנים לפחות רלוונטי ושנוא על אוהדי הכדורגל. גם נבחרת ישראל בכדורגל עברה לשחק באצטדיון טדי המשופץ בירושלים ובאצטדיון סמי עופר החדש בחיפה - וכיום, אצטדיון רמת גן אינו המגרש הביתי של אף קבוצת כדורגל.

התוכנית החלופית לאצטדיון אמנם בוסרית, אבל כבר עתה ברור ששימושי הקרקע יהיו שימושים מעורבים של מסחר, תיירות, מאות יחידות מגורים, מבני ציבור ותחבורה ציבורית, עם תחנה של הקו הצהוב של הרכבת הקלה.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? הריסת אצטדיון רמת גן תשפיע בעיקר על אוהדי הכדורגל, ודווקא לטובה. רובם לא אוהבים את האצטדיון הזה, בלשון המעטה, הוא מיושן וגורע מחוויית הספורט. גם אם לא ייבנה אצטדיון חדש במקומו, כנראה איש לא יזיל דמעה, שכן יש מספיק אצטדיונים חלופיים לשחק בהם.

7. מגדל "בין ערים": ציפיות גבוהות

עלות: 1 מיליארד שקל

מגדל בין ערים
הדמיה: מילוסלבסקי-שוורץ אדריכלים

התוכנית השאפתנית להקמת המגדל הגבוה בישראל, תובא בעוד כמה חודשים לאישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב. את שמו, "מגדל בין ערים", קיבל גורד השחקים ממיקומו, בגבול המוניציפלי של שלוש הערים הצמודות זו לזו, תל אביב, גבעתיים ורמת גן. על פי התוכנית, יתנשא המגדל לגובה של כ–400 מטר ויכלול 100 קומות. שתי הקומות התחתונות ישמשו ללובי ולמסחר, מעליהן ייבנו חמש קומות שישמשו לצורכי ציבור, ומעליהן 71 קומות בייעוד משרדים. 15 הקומות העליונות ישמשו למלונאות.

המגרש שעליו מתוכנן המגדל להיבנות הוא בן קצת פחות מ-6 דונם, בבעלות עיריית תל אביב, ועל אף שמו, השטח ממוקם במלואו בתחום העיר תל אביב.דרך זאב ז'בוטינסקי תוחמת את השטח מדרום, נתיבי איילון ממערבודרך מנחם בגין (זו של רמת גן, להבדיל מציר בעל שם זהה בתל אביב) תוחמת אותו ממזרח.

תכנון המבנה נעשה גם הוא בהתאם לקונצפט שלוש הערים, עם שלוש חזיתות, אומר האדריכל אמנון שוורץ, שותף במשרד האדריכלים מילוסלבסקי־שוורץ אדריכלים, האמון על תכנון גורד השחקים. קומותיו העליונות של המגדל, המיועדות למלון, תוכננו כשהן רחבות יותר, ולדברי שוורץ, "יוצרות תחושה שהמגדל נפתח כמו פרח כלפי השמים".

האם הפרויקט ישנה את חיינו? טוב, זה קצת מוגזם. חיינו לא ישתנו בגלל מגדל, אבל אם תאושר תוכניתו, צפוי קו הרקיע של גוש דן צפוי להשתנות ללא הכר.

8. רשת של נתיבי אגרה: עד שתהיה פה רכבת קלה

עלות: לא ידועה

הנתיב המהיר
מוטי מילרוד

הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, בכביש מספר 1, נחשב סיפור הצלחה, ובקרוב מתכננים במשרד התחבורה להקים שלושה חניוני "חנה וסע" נוספים בכניסה למרכז, שיחוברו לנתיבי אגרה מיוחדים שישמשו לתחבורה ציבורית או לתחבורה פרטית. החניון הראשון יוקם במעוין שורק, סמוך למחלף מבוא איילון, והנתיב יהיה חלק מנתיבי איילון. מאוחר יותר ייבנה גם נתיב מהיר בשרון, ממחלף וינגייט לגלילות, ונתיב בכביש מספר 5, שהכניסה אליו תהיה במחלף קסם. הנתיבים יוקמו בשיטת BOT על ידי זכיינים פרטיים, שיפעילו שירות הסעות בחינם למי שירצה להשאיר את רכבו בחניון, ויגבו תשלום ממי שיעדיף לעקוף את הפקקים עם מכוניתו הפרטית. לפי התוכנית, נתיבי האגרה לא יבואו על חשבון נתיבים קיימים בכבישים. המימון יגיע מהמגזר הפרטי. הפרויקט יושלם ב-2020 לכל המוקדם, בהתאם להחלטות הממשלה.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? למרות ההתנגדות הכמעט אוטומטית לנתיבי אגרה, מדובר בדרך מהירה ויעילה כלכלית להקמת מערך תחבורה ציבורית יעיל בגוש דן. רשת של רכבות קלות לא תפעל באזור המרכז לפני 2030, ובינתיים נתיבי האגרה מאפשרים לנהגים רבים להגיע עם המכונית עד לתחילת הפקק, אך להשאיר אותה שם ולעלות על הסעות תדירות בחינם. כל זאת, על חשבון נהגים שהם עשירים מספיק כדי לשלם את האגרה.

9. הארכת נתיבי איילון: מתי יגיע הפקק?

עלות: כ-1.01 מיליארד שקל

פקק תנועה נתיבי איילון
מוטי מילרוד

נתיבי איילון - מערכת הכבישים העמוסה בישראל - עומדים להימתח בקרוב עוד קצת, ממחלף שבעת הכוכבים עד צפונית לרשפון, שם יתחבר כביש איילון לכביש 531 החדש ולכביש החוף המורחב, עד למחלף שיקרא רשפון־געש. בסך הכל יצטרפו לנתיבי איילון 4 ק"מ חדשים של כביש דו־מסלולי ורב־נתיבי, עם מסילת ברזל באמצע. ההארכה נבנית כחלק מהקמת כביש 531 החדש. מועד השלמת הפרויקט: אוגוסט 2016.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? השילוב של נתיבי איילון המוארכים וכביש531 ישפר את החיבור של רעננה, כפר סבא, הוד השרון והרצליה לרשת הכבישים המהירים. עם זאת, נשאלת השאלה מתי יהפוך גם הקטע החדש של נתיבי איילון לפקוק.

10. הרחבת כביש מספר 1: הפקקים בכניסה לעיר בלתי נמנעים

עלות: 2.5 מיליארד שקל

כביש 1 - עמוד 14
אמיל סלמן

כביש 1, בין שתי הערים המרכזיות בישראל, תל אביב וירושלים, לא שונה בחלקו ההררי מאז סוף שנות ה-70, כעת מתבצעות עבודות להרחבתו ולשיפור זרימת התנועה בו. העליות התלולות והסיבובים יוחלפו במערכת מנהרות,  גשרים ומחלפים. במסגרת הפרויקט ייסללו 16 ק"מ של כביש תלת־מסלולי ודו־נתיבי. התוכנית כוללת שלושה מחלפים חדשים בנוה אילן, בחמד ובהראל. גשר הראל יוחלף בצמד מנהרות,  וסיבוב מוצא יוחלף בשני גשרים מקבילים. מועד השלמת הפרויקט הוא  ראשית 2017

האם הפרויקט ישנה את חיינו? הפקקים בדרך לירושלים וממנה הוחמרו כעת בשל העבודות, אבל הכביש הרחב, הישר והמהיר צפוי לחלץ את הפקקים בעוד כשנתיים וחצי ולהקל על החיבור בין שתי הערים. גם רמת הבטיחות תעלה, אבל למרות ההשקעה הכבדה, השינוי אינו מושלם. הכביש יתחבר לכניסה חדשה לירושלים, כביש  166, אך עד שזה ייסלל, אולי גם אחר כך, ייכנסו רוב כלי הרכב לכניסה הקיימת לעיר, שם יש שני נתיבים בלבד — והפקקים נראים בלתי נמנעים. נתיב תחבורה ציבורית לא נסלל לאורך הכביש  וההחלטה להשקיע מיליארדים בכביש, שייפתח שנה לפני פתיחת מסילת הרכבת החדשה לירושלים, תפחית את האטרקטיביות של השימוש בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעיר.

11. רכבת מהירה לירושלים: הדרך מתל אביב קצרה מתמיד

עלות: 6.3 מיליארד שקל

רכבת ירושלים תל אביב
אמיל סלמן

שתי הערים המרכזיות בישראל יחוברו בקו רכבת מהיר וישיר. את הרכבת המקרטעת לירושלים, שנוסעת מתל אביב יותר משעה, תחליף רכבת מהירה שתאפשר נסיעה לבירה ב–28 דקות. זה לא קו ארוך (30 ק"מ), אך הוא יקר ומסובך לביצוע בשל תוואי השטח ההררי, והצורך לשמור את המסילה ישרה ובשיפוע מתון כדי לאפשר לרכבת לנסוע ב–160 קמ"ש. בפרויקט הסתיימה כבר כרייתן של חמש מנהרות, באורך כולל של 37 ק"מ, ובנייה של שמונה גשרים, באורך של 6.5 ק"מ. זה יהיה קו הרכבת החשמלי הראשון בישראל, והוא יסתיים בתחנת רכבת תת־קרקעית בעומק של 80 מטר מתחת לבנייני האומה. מועד השלמת הפרויקט עד אמצע 2018.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? הקו לירושלים ייפתח, כמעט כרגיל בישראל, אחרי עיכובים רבים, אבל אי־אפשר לזלזל בחשיבותו. הדרך מירושלים לתל אביב וחזרה תהיה קצרה מתמיד, ותשנה את אופי המגורים והתעסוקה בשתי הערים. השאלה היחידה היא האם הרכבת תאפשר לתושבי ירושלים להמשיך לגור בעיר אך לעבוד במישור החוף, או להפך — תעודד את עובדי הממשלה, המעסיקה הגדולה בירושלים, לגור בתל אביב.

12. שער העיר, ירושלים: הסרת המצור מהעיר

עלות: 1.4 מיליארד שקל

שער העיר, ירושלים
הדמיה: פרחי צפריר

בארבע השנים הקרובות צפוי מתחם הכניסה לירושלים, באזור בנייני האומה, להיחפר לעומק של עד 80 מטר מתחת לפני האדמה, במטרה ליצור את מסוף התחבורה המשוכלל בישראל. רובו ככולו יימצא מתחת לפני האדמה. על פי התכנון, בקומה התחתונה ביותר תמוקם תחנת הרכבת המהירה מתל אביב. מעליה, ייבנו שש קומות של חניון לכלי רכב, קומה מעל תוקם שדרה מסחרית להולכי רגל, שתחבר בין מעליות תחנת הרכבת לבין מרכז הקונגרסים של בנייני האומה. מעל שדרת הולכי הרגל תוקם מנהרה למעבר כלי רכב אל תוך העיר. לבסוף, מעל פני האדמה, תמוקם תחנת הרכבת הקלה. משך בניית הפרויקט בכללותו מוערך על ידי עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל בחמש־שש שנים.

ואולם הפרויקט התחבורתי הוא רק חלק מהסיפור. את החלק השני ניתן יהיה למצוא מעל לפני השטח — שם כוללת התוכנית עבודות בינוי מאסיביות, שיהפכו את הכניסה המערבית לעיר לאחד ממוקדי התעסוקה, המסחר והמלונאות הגדולים בישראל, בהיקף בנייה של כ-730 אלף מ"ר, על שטח של 211 דונם שצפויים לשמש למשרדים מסחר, בילוי, מלונות ומוסדות ציבור, בהם מתחם בתי המשפט שייצא ממרכז העיר, קרית ממשלה חדשה, מרכז חדש לארכיון הציוני והרחבת מרכז הקונגרסים.

האם הפרויקט ישנה את חיינו: עבור אלו שנוהגים לפקוד את הבירה לעתים קרובות ולסנן קללה שקטה בכל פעם שנתקעים בפקקים בכניסה אליה – בהחלט. מלבד הפחתת עומס הפקקים צפויות תועלות נוספות, בהן הפחתת הלחצים הנדל"ניים ממרכז העיר עם העתקת מוסדות ציבור רבים התופסים כיום שטח רב אל המתחם החדש, משיכת חברות רבות להתמקם בירושלים, הגדלה ניכרת של אפשרויות התעסוקה בעיר, הגדלת הכנסות העירייה מארנונה של שטחי תעשייה ומסחר, ושיפור חזות הכניסה לעיר. החיבור עם הרכבת הקלה אמור גם לעודד את צמיחת תיירות הפנים. 

13. רכבת באר שבע-אשקלון: "קו העיירות"

עלות: כ-2.2 מיליארד שקל

רכבת אשקלון באר שבע
אליהו הרשקוביץ

מסילת רכבת באורך 60 ק"מ, שתקשר בין מסילת החוף, שמסתיימת באשקלון, למסילה הקיימת לבאר שבע. בדרך תעצור הרכבת בשדרות (קטע זה כבר הוקם), בנתיבות ובאופקים. זמן הנסיעה מאשקלון לבאר שבע יהיה 47 דקות. הפרויקט יושלם עד תחילת 2016.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? הרכבת בין באר שבע לאשקלון היא חלק ממגמה חשובה ברכבת, של יצירת מסילות רוחב. כיום, אם תושב אשדוד, למשל, מבקש להגיע לנתב"ג או למודיעין, עליו לעשות עיקוף ולנסוע דרך תל אביב. כך קורה גם אם תושב באר שבע רוצה להגיע לאשדוד ברכבת. ואולם החל ב-2016 הדרך תהיה קצרה יותר. נוסף על כך, הרכבת תקשר את שדרות, נתיבות ואופקים לרשת הארצית, ותאפשר לתושביהן גישה מהירה יותר למרכז, לבאר שבע ולערי מישור החוף הדרומי.

14. "הסיליקון ואדי": שדרות רוטשילד אאוט?

עלות: 50 מיליון שקל

מתחם סיליקון ואדי בבאר שבע
הדמיה: 900 מטר הפקות

קשה לדמיין את באר שבע פורצת את גבולות הסטטוס שלה כבירת הנגב, בוודאי לא כבירת ההיי־טק או בירת הסייבר של ישראל - בעוד שמוקדי ההיי־טק האחרים בישראל, כמו הרצליה ותל אביב, מושרשים ומבוססים היטב. ואולם ראש העיר, רוביק דנילוביץ', שואף לכך, לא פחות. לחזון של דנילוביץ' קוראים "סיליקון ואדי" - פראפרזה קומית על עמק הסיליקון שבארה"ב - והמטרה שלו להגיע ל–10,000 עובדים טכנולוגיים בעיר בתוך עשור. האמצעי: פארק היי־טק בצפון מזרח העיר, על שטח של כ–500 דונם ו–200 אלף מ"ר בנוי. בעבודות הפיתוח של הפארק וברכישת הקרקע שלו מרשות מקרקעי ישראל הושקעו כ–50 מיליון שקל. השלמת הפרויקט צפויה בעוד כעשר שנים.

הפארק יהיה דומה במאפיינים האדריכליים שלו לפארקי היי־טק אחרים: בניינים בני חמש קומות עם השירותים הנלווים הדרושים של מסעדות ובתי קפה. הפארק ימוקם בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון ושכונת רמות. אבן הפינה שלו הונחה בדצמבר 2011, ועד כה נבנה ואוכלס בניין אחד בשטח של 20 אלף מ"ר, והבניין השני, ששטחו 12 אלף מ"ר, נמצא בבנייה.

בפארק מועסקים כיום קרוב ל–1,000 מהנדסים, ורשימת החברות שבחרו לשכור שטחים בפארק מכובדת: EMC, דויטשה טלקום, נס טכנולוגיות, JVP, אורקל, אלביט, BGN Technologies, לוקהיד מרטין, ובאחרונה גם יבמ סיכמה על הקמת מרכז פיתוח במקום.

חבילת התמריצים לחברות ההיי־טק כוללת הפחתה של דמי הארנונה ל–45 שקל למ"ר ומימון ממשלתי של 40% משכר העובדים לתקופת של ארבע שנים לבעלי שכר גבוה של 22–35 אלף שקל ברוטו בחודש. הצלע האחרונה שתומכת באוכלוסייה הצעירה היא השקעה בתשתיות העירוניות — התשובה של דנילוביץ' לציניקנים, ששואלים "מי ירצה לבוא לגור בבאר שבע?" "אנחנו מבינים שאם אנחנו רוצים להשאיר אוכלוסיות צעירות בעיר, נצטרך להיות הכי טובים בהכל", אומר דנילוביץ'.

האם הפרויקט ישנה את חיינו? בישראל יש כיום מטרופולין עסקי־כלכלי אמיתי אחד — במרכז — ויש דיון עתיק יומין בשאלה אם יש צורך בעוד אחד. עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות מעידה כי אנשים מצביעים ברגליים ומתקבצים במטרופולין הזה. ואולם, אם ייווצר בבאר שבע מטרופולין חזק מספיק, אולי הוא יצליח למשוך חלק מהאוכלוסייה דרומה. אם כך יקרה, תהיה לציבור בישראל אופציה למגורים איכותיים במחירים נמוכים יותר ובקרבת היצע גדול של מקורות תעסוקה.

15. עיר הבה"דים: מה שלא הצליחו לעשות 60 שנה

עלות: 1.8 מיליארד שקל (וחוזה שווה ערך לכ-20 מיליארד ל-23 שנה)

עיר הבה"דים
הדמיה: דובר צה"ל/לרמן אדר

לאחר שנים ארוכות של תכנון וביצוע, ורגע לפני שמוסרות החברות המבצעות את המפתחות למשרד הביטחון ולצה"ל, דומה שכמעט שלא נותר עוד מה לכתוב על עיר הבה"דים - הפרויקט הלאומי המדובר והמסוקר ביותר של השנים האחרונות. ואולם מקרב הפרויקטים מחוללי השינוי המתוארים כאן, ייתכן כי חשיבותה של עיר הבה"דים עולה על כל השאר. למעשה, עם שני הבסיסים הצבאיים הגדולים הנוספים שצפויים להיבנות באזור בשנים הקרובות, בסיסי התקשוב ואמ"ן, טמון בתוכנית עיר הבה"דים הפוטנציאל לעשות את מה שכבר יותר מ–60 שנה המדינה מנסה ולא מצליחה — לפזר את אוכלוסיית המדינה ולהביא להקמת מטרופולין אמיתי נוסף לצד תל אביב.

בסך הכל נבנים בפרויקט כיום 250 אלף מ"ר בנוי ב-22 מבנים, על שטח של כ-2,500 דונם. בימים אלה מתקרב מועד סיום ביצועו של שלב א', המתוכנן לפברואר 2015, ומסירתו למזמינים - צה"ל ומשרד הביטחון. עד סוף 2015, על פי התכנון, יימסר הפרויקט בשלמותו. במסגרת ההסכם שנחתם, ימשיכו החברות המקימות, בתפעול הפרויקט במשך 23 שנה מיום תחילת פעילות הבסיס, בתמורה לתשלום חודשי ממשרד הביטחון. שוויו הכולל של החוזה, בשקלול של שנות התפעול הרבות, נאמד ב–15–20 מיליארד שקל.

לדברי אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב, השותפה המרכזית במבט לנגב: "זו עיר שלמה ממוחשבת לחלוטין. כל חייל שייכנס למתחם — ניתן לדעת בדיוק מה קורה אתו, היכן הוא שוהה ומה הוא עושה, עד לרגע שבו הוא יוצא מהבסיס. זו בנייה שדורשת ירידה לפרטי פרטים. המהירות שבה הפרויקט כולו בוצע העצימה את האתגר. עד לפני שנה וחצי, השטח כולו היה דיונות מדבריות. לבצע פרויקט כזה בשנה וחצי זה בלתי נתפש, גם ברמה בינלאומית", אומר קוזניצקי.

לדברי חזי משיטה, ראש מינהלת מעבר צה"ל לנגב במשרד הביטחון, "מדובר בבסיס שיאכלס בכל שנה 90 אלף חיילים, והזכיינים ידאגו לכלל התפעול, החל מהמטבח ועד לתחזוקת כלי הרכב וללוגיסטיקה. זה תהליך ההפרטה העמוק ביותר שנעשה בצה"ל".

האם הפרויקט ישנה את חיינו? ככל הנראה צפוי בסיס הענק לספק תעסוקה למאות תושבי הדרום במגוון מקצועות. בנוסף, יחד עם שני הבסיסים העתידיים ולמשוך אלפי אנשי קבע נוספים לאזור, ניהול נכון של מעבר צה"ל דרומה עשוי להשפיע בצורה עמוקה על ריכוזי אוכלוסיה ועל מחירי הנדלן בישראל. 

16. נמל תעופה חדש באילת: עיר בינלאומית

עלות: 1.7 מיליון שקל

שדה התעופה העלוב למדי של אילת, שנבנה בתום מלחמת העצמאות על ידי חיל האוויר, מכונה כיום בפי תושבי העיר "צלקת", בגלל המיקום שלו בלב העיר והחיץ שהוא יוצר בין החוף ואזור המלונות לבין שכונות המגורים של העיר. האינטרס המקומי של אילת לפנות את השדה, השתלב בצורך הלאומי לפתוח שדה תעופה בינלאומי נוסף, שישמש גם כחלופה לנתב"ג בשעת חירום, ובאחרונה החליט צוות שרים בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו להעתיק את שדה התעופה מהעיר כ-19 ק"מ צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע – והוא יקרא על שם אילן ואסף רמון. נמל התעופה החדש של אילת ישמש לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וטרנס־אטלנטיות. מסלול הטיסה שלו יהיה באורך 3,600 מטר, ויאפשר תנועה של מטוסי סילון גדולים. כיום, מטוסים כאלה אינם יכולים לנחות בשדה התעופה באילת או בשדה בבסיס עובדה הסמוך. נמל התעופה צפוי לשרת כ–1.8 מיליון נוסעים מדי שנה.

השדה אמור להיפתח ב–2017, אך נמל התעופה הישן לא ייהרס מיד, ובמשך תקופה מסוימת שני השדות יפעלו במקביל. כשיפונה השדה הישן, מיועדת הקרקע לבניית כ–2,000 חדרי מלון וכ–1,000 יחידות מגורים, בנוסף לשטחי ציבורי, מתחמי מסחר, אטרקציות תיירותיות ושטחים ירוקים.

מההכנסות שיתקבלו משיווק המגרשים של השדה הישן תיהנה רשות שדות התעופה (רש"ת), וחלק מהן ישמש להקמת השדה החדש. אילת תרוויח הכנסות מאגרות, היתרי בנייה והיטלים, אבל בעיקר מתיירות.

האם הפרויקט ישנה את חיינו: פינוי השדה הישן יאפשר פיתוח אורבני ומלונאי של העיר. אילת המונה כיום 63 אלף תושבים שואפת לגדול ביותר מפי 2 ל: 150 אלף תושבים עד 2025. כמו כן, אחרי למעלה מ-12 שנה שאין בנייה של בתי מלון חדשים צפויה העיר להגדיל את מכסת חדרי המלון מכ–12 אלף ל–18 אלף חדרי מלון. דרכי גישה נוחות יותר לעיר וצמיחת מספר חדרי האירוח צפויים להגדיל את מספר התיירים ואולי אף להוזיל מחירים. עם זאת, שני פרויקטים אחרים בעיר הדרומית עדיין ניצבים בסימן שאלה: הרכבת המהירה מתל אביב ופרויקט השער הדרומי שיכלול מרכז תחבורתי לוגיסטי ולהם צפויה השפעה גדולה על עתיד העיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם