רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא חייב להיות הייטקיסט עם 20 אלף ש' בחודש: איך החרדים קונים דירות?

סקר מקיף ראשון שבדק את הרגלי הדיור במגזר החרדי מעלה שורת ממצאים מרתקים ■ מה המחיר הממוצע של דירה שנרכשת על ידי הזוגות הצעירים במגזר? איפה הם מעדיפים לגור? ולמה העיר המתוכננת כסיף - בינתיים איננה אופציה?

107תגובות

מצוקת הדיור החריפה ומחירי הדירות הגואים הביאו לגל של התעניינות, דווקא בקרב הציבור החילוני, בדרכי הפעולה של הציבור החרדי בכל הקשור לרכישת נדל"ן. הרי כיצד ייתכן כי חילונים היי-טקיסטים המשתכרים 20 אלף שקל ומעלה בחודש ממשיכים במירוץ אחר הדירה ולא מגיעים, בעוד שהציבור החרדי, המאופיין במשפחות מעוטות הכנסה אך מרובות ילדים, לא רק שממשיך לרכוש דירות בהמוניו, אלא משתלט על שכונות ועל ערים שלמות.

בכתבות שנעשו על ההתנהלות החרדית בתחום, הועלו על נס כמה מאפיינים, כמו הסתפקות בשטח דירה קטן או ויתור על מותרות לא הכרחיות, כמו לובי או חניה, אבל כל אלה נעשו תוך התבוננות על הציבור החרדי מבחוץ. כעת מפרסם TheMarker לראשונה את ממצאיו של סקר מקיף שערך מכון המחקר החרדי "סקר כהלכה" בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל, באשר לדיור ונדל"ן במגזר.

הסקר נערך לקראת כנס "הנבחרים 3" של המרכז לשלטון המקומי, שבו השתתפו ראשי המפלגות החרדיות ונבחרי ציבור חרדים מ-90 ערים ורשויות, וממצאיו הוצגו בפאנל על סוגיית הנדל"ן. הסקר נערך בקרב 400 גברים ונשים מהמגזר החרדי, ביותר מ-15 יישובים וברמות סוציו-אקונומיות ומצבים משפחתיים שונים.

ראשית בחן הסקר את שיקולי הנשאלים בעת בחירת מקום מגוריהם. יותר מ-40% השיבו כי השיקול החשוב ביותר מבחינתם הוא קרבה להורים או למשפחה. 17.3% ציינו "סיבה כלכלית" כשיקול המרכזי, 15% ציינו את ה"קהילה" כשיקול המרכזי, וקצת יותר מ-11% בחרו ב"איכות חיים". 7.2% ציינו "סיבות חינוכיות" כגורם מרכזי, וכ-5% בלבד ציינו "קרבה למקום העבודה" כשיקול מועדף.

רבי משה יהושע הגר
תומר אפלבאום

כשנשאלו הנסקרים היכן היו מעדיפים לגור לו ניתן היה לנטרל את משתנה מחירי הדירות (כלומר, אם לא היו הבדלים בין הערים השונות), השיבו 60% מהנסקרים כי ירצו לגור בירושלים. בבני ברק, שהגיעה למקום השני בפער עצום, רק 14.4% מהנסקרים רצו לגור. שאר הנשאלים התפזרו על פני קשת רחבה של יישובים, כשהמובילים הם בית שמש (2.6%), פתח תקוה (2.5%), ביתר עילית וחיפה (2.3% כל אחד).

ניתוח התשובות לפי מקום מגורים העלה ממצא מעניין לגבי רמת הגאווה המקומית בשני הריכוזים החרדיים הגדולים. בעוד שיותר מ-90% מהנשאלים הירושלמים השיבו כי היו מעדיפים לגור בירושלים בנטרול השיקול הכלכלי, רק כמחצית מתושבי בני ברק השיבו כי היו מעדיפים להתגורר בעירם. כ-42% מהם השיבו כי היו מעדיפים לגור בירושלים, והשאר בערים אחרות.

ממצא מעניין נוסף העלו התשובות לשאלה שעסקה בנקודות היישוב החדשות במגזר. לשאלה האם היו מעדיפים לגור בשכונה מתחרדת בעיר מעורבת או באחד המוקדים החרדיים החדשים - שכונת הר יונה בנצרת עלית, חריש או כסיף שבנגב (ועודנה רק בשלב התכנון), השיבו 69% כי יעדיפו לגור בשכונה מתחרדת בעיר מעורבת. 15% ציינו את הר יונה כעדיפות, את חריש ציינו 12%, ולבסוף זכתה כסיף רק ב-4% שהביעו עניין במגורים בה. יש לציין, עם זאת, כי בעוד חריש וכפר יונה כבר נבנות בפועל, הרי שכסיף אינה אלה תוכנית ערטילאית, שכלל לא ברור אם אכן יחל קידומה בפועל בזמן הקרוב.

מעדיפים להישאר נמוך

נושא נוסף שבו נגע הסקר הוא מאפייניה הפיזיים של דירת המגורים החרדית. על פי הממצאים, מספר החדרים הממוצע בדירתה של משפחה חרדית הוא 4.15. כ-38.4% מהנשאלים השיבו כי הם מתגוררים בדירת 4 חדרים, כ-22.7% בדירת 5 חדרים ו-22.4% בדירת 3 חדרים. בשאלה זו הסתמנו גם הבדלים משמעותיים בין המגזרים בחברה החרדית, כשדירת חסידים ממוצעת מונה 4.5 חדרים, ואילו דירת ליטאים רק 4.1 חדרים. הספרדים מוקמו במקום טוב באמצע עם 4.3 חדרים.

לשאלה אם יעדיפו דירה קטנה בעיר מבוססת, כמו אלעד ובית שמש, או דירה גדולה בעיר מרוחקת כמו הר יונה, בחרו 62% באפשרות הראשונה. הסלידה של זוגות צעירים (עד שבע שנים מיום החתונה, לפי הגדרות הסקר) ממקומות יישוב מרוחקים היתה גדולה יותר מאשר מקביליהם הנשואים הוותיקים, ו-71% מהם אמרו כי יעדיפו דירה קטנה ביישוב מבוסס.

כמה משלם זוג חרדי צעיר
TheMarker

שאלה נוספת עסקה באחד המאפיינים הידועים של העדפות המגורים בציבור החרדי, והוא שלילה מוחלטת של מגדלי מגורים, בעיקר בשל ההימנעות משימוש במעלית בשבת. לשאלה מהי הקומה הגבוהה ביותר שבה יסכימו לגור, השיבו 31% מהנשאלים כי תהיה זו הקומה השלישית, 24% אמרו כי קומה רביעית היא המקסימום שאליו יגיעו, ו-21% לא הסכימו להעפיל אל מעבר לקומה השנייה. בחישוב מצטבר עולה כי 57% מהנשאלים שללו מגורים מעבר לקומה השלישית, ו-81% לא יגורו למעלה מהקומה הרביעית.

קבוצת שאלות נוספת סקרה את שיעורי הבעלות והרגלי הרכישה והבעלות על נכסים בקרב הציבור החרדי. 79% מהנשאלים ציינו כי יש דירה בבעלותם, ו-21% מהנשאלים השיבו כי הם חסרי נכס. עם זאת, רק 70% מהנשאלים השיבו כי הם גרים בדירה שבבעלותם. 10% השיבו כי משכירים את הנכס שבבעלותם, ושוכרים נכס אחר למגורים, ו-20% השיבו כי הם שוכרים בלבד. נוסף על כך ציינו 11% מהנשאלים כי ברשותם נכס נוסף אחד לפחות להשקעה.

פילוח התשובות לפי ותק הנישואים מעלה כי הקושי בקרב זוגות צעירים לרכוש את דירתם הראשונה משותף גם למגזר החרדי. רק 64.6% מהנשואים שבע שנים ומטה השיבו כי יש דירה בבעלותם, לעומת 88.2% בקרב הזוגות הוותיקים יותר. נוסף על כך, רק 47.8% מהזוגות הצעירים השיבו כי הם גרים בדירה בבעלותם, בעוד ש-18% השיבו כי הם משכירים את דירתם ומתגוררים בשכירות בדירה שונה. 34.2% השיבו כי הם שוכרים בלבד.

שכר הדירה החודשי הממוצע המשולם על ידי השוכרים הוא 3,150 שקל, כש–31.6% מהנשאלים נכללים בטווח התשלום של 3,000–3,999 שקל בחודש, ושיעור זהה בטווח של 2,000–2,999 שקל.

הורי הכלה מסייעים יותר

כשביקש שר האוצר, יאיר לפיד, בעת קידום חוק מע"מ 0%, להעניק הטבה מופחתת לציבור שאינו נוהג לשרת בצבא, העמיד את רף מחירי הנכסים המקנים את ההטבה עבור אותן האוכלוסיות על 600 אלף שקל בלבד, ולאחר מכן שוכנע להעלותו ל-950 אלף שקל, ובימים האחרונים אף למיליון שקל. ההחלטה עוררה ביקורת חריפה בקרב העסקנים הפוליטיים מהמפלגות החרדיות, שטענו כי מדובר בקיפוח המגזר, אבל במציאות מתברר כי הרף הנמוך דווקא מתאים מאוד לאוכלוסייה החרדית, שממילא אינה מחפשת לעצמה דירות יקרות. מחירה הממוצע של דירה ראשונה שרוכש כיום זוג צעיר במגזר הוא 769 אלף שקל. 42% מרוכשי הדירות הראשונות העידו כי המחיר ששולם על ידם נע בטווח במחירים של 750 אלף עד מיליון שקל. רק 16% מהמשיבים בנושא נקבו במחיר הגבוה ממיליון שקל. שאר המשיבים סיפרו כי דירותיהם עלו פחות מ-750 אלף שקל.

רגע לפני בחירות
גיל כהן מגן

מאחר שגיל החתונה במגזר החרדי צעיר מאוד, כשבחלק מהמקרים אף לא חוצים המחותנים את שנתם ה-20, הרי שהון עצמי כמעט שאינו קיים אף פעם ברשות הזוג, ואלה מסתמכים על עזרה מרובה מההורים. סכום ההשתתפות הממוצע מצד הכלה, על פי הסקר, הוא 223,693 שקל, בעוד שממוצע ההשתתפות מצד החתן נמוך משמעותית - 138,295 שקל בלבד. דרכי גיוס הכסף על ידי ההורים משתנים, כשב-40% מהמקרים השיבו הנשאלים כי הגיוס נשען על חסכונות, ב-21% על הלוואות מגמ"חים, וב-18% מהמקרים נטלו ההורים בעצמם משכנתא.

56% מהנשאלים השיבו כי הם משלמים משכנתא. סכום ההחזר החודשי הממוצע במגזר החרדי הוא 2,215 שקל, וסכום ההלוואה הממוצע הוא 271,624 שקל. באופן מפתיע, כאן התגלה הבדל עצום בין המגזרים השונים, כש–94% מקרב המשיבים הספרדים השיבו כי הם משלמים משכנתא, לעומת 42% בלבד מקרב החסידים ו-29% בלבד מקרב הליטאים. חלוקה לפי מצב סוציו־אקונומי העלתה כי בקרב אלה שמצבם הכלכלי גבוה מהממוצע, שיעור משלמי המשכנתאות גבוה יותר ועומד על 71%, בעוד שרק 39% מקרב מי שמצבו מתחת לממוצע משלם משכנתא.

מהתשובות לשאלות על עמדת החרדים לגבי עמותות בנייה וקבוצות רכישה, עלתה עמדה מורכבת. אף שכ-60% מהנשאלים השיבו כי דעתם על הקבוצות והעמותות "חיובית", רוב עצום של 83% מהנשאלים השיבו כי יעדיפו לרכוש את דירתם מקבלן, ורק 17% אמרו כי יעדיפו לרכוש דרך עמותה. בין המעדיפים לרכוש מקבלן - 75% מכלל המשיבים כי דעתם על העמותות היא "חיובית". השיקול הנפוץ ביותר בבחירת קבלן ועמותה בקרב הנשאלים הוא "ותק וניסיון" (74%), ולאחר מכן בפער ענק "המלצות חברים (9%) ו"המלצות רבנים" (7%).

לבסוף, בתחום אחד גילו במובהק הנשאלים החרדים תמימות דעים מוחלטת עם עמיתיהם החילונים, וזאת בחוסר האמון המוחלט שהפגינו כלפי השפעות אפשריות של יוזמות הממשלה להורדת המחירים. 96% מהנשאלים השיבו כי אינם מאמינים להכרזות שר השיכון, אורי אריאל, כי בשנה הקרובה יירדו מחירי הדירות.

"התרוממות כסיף 
תלויה ברבנים"

שטח העיר החדשה כסיף
אדם טבע ודין

לאה בלוי, אסטרטגית בחברת סקר כהלכה ומי שניהלה את עריכת הסקר, מגדירה את עצמה "חרדית קלאסית": נשואה לאברך, מתגוררת ביישוב ביתר עילית ואם לארבעה, שהמבוגר בהם עדיין לא בן 7. למרות זאת, לדבריה, הופתעה מחלק מהממצאים בסקר. "תופעות שמורגשות בשטח התחדדו מאוד באמצעות הסקר. ידוע, למשל, שקירבה להורים היא שיקול חשוב במשפחות חרדיות, אבל עד כדי כך, ובפער כה רבה מכל שאר השיקולים, לא תיארתי לעצמי", היא אומרת.

ממצאים נוספים שהפתיעו את בלוי, לדבריה, הוא השיעור הגבוה יחסית של הבני־ברקים שהעידו כי היו מעדיפים להתגורר במקום אחר. "בציבור החרדי נחשבים תושבי בני ברק לציבור עם גאוות יחידה גבוהה", היא מסבירה, וכן הרוב העצום של המעדיפים לרכוש דירותיהם מקבלן.

עוד לדבריה, ניתן ללמוד באמצעות הסקר על מצוקת הזוגות הצעירים המחריפה. "עד לפני כמה שנים היה מקובל שההורים תומכים בילדים, ובמאמץ משותף רוכשים עבורם ביחד דירה שלמה. היום זה בלתי אפשרי כי מחירי הנדל"ן נסקו. מה תעשה ב-400 אלף שקל, תקנה מחסן? לכן המגמה החדשה היא שמי שיכול, רוכש בכסף דירה קטנה בפריפריה, משכיר אותה ושוכר באזורים המבוקשים, ומי שלא - פשוט לא קונה, ולכן אנחנו רואים את שיעור הזוגות הצעירים הגבוה יחסית שהם חסרי דירה לחלוטין".

דווקא לממצא אודות שיעורי הפופולריות הקלושים שלהם זכתה העיר המתוכננת בדרום, כסיף, לא מקנה בלוי חשיבות מיוחדת. "בסופו של דבר, המגזר שלנו הולך אחרי הרבנים. אם הם יגידו להרבה קבוצות של חסידים ללכת לשם, כסיף תתרומם", היא מעריכה. "גם לערים חרדיות אחרות לקח זמן. ביתר עילית, למשל, נחשבה בתחילת הדרך מקום מרוחק שאין מה לחפש בו, וכיום לא ניתן למצוא בה דירה. כך גם בערים מעורבות כמו קריית גת, חיפה, טבריה או כרמיאל. לגרעין הראשון לוקח זמן להתבסס, אבל ברגע שזה קורה, לאלה שבאים בעקבותיו קל הרבה יותר".

ישראל גולומב, רכז פורום הרשויות החרדיות במרכז השלטון המקומי, שיזם את כנס "הנבחרים 3", אומר כי "הנתונים שנאספו שופכים אור על סוגיית יוקר המחיה במגזר החרדי. המצוקה הכואבת לנו יותר מכל היא מצוקת הדיור, שמביאה אותנו לעתים להתגורר בתנאי צפיפות נוראיים. אני מקווה כי בכנס נוכל לקדם כמה רעיונות ונושאים שיסייעו לנו להיאבק בבעיה זו".

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם