העיר הלבנה על הכרמל: בחיפה עלו על גל שימור המבנים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העיר הלבנה על הכרמל: בחיפה עלו על גל שימור המבנים

בעיריית חיפה מתבוננים על בתי הבאוהאוס המשומרים של תל אביב ומתרעמים ■ במסגרת תוכנית חדשה, ממפה העירייה את השכונות ורוכבת על גל השימור, שעשוי להכניס ליזמים כסף רב - אך גם לפגוע דווקא בדיירים הוותיקים

42תגובות

בתי הבאוהאוס בתל אביב זכו להכרה בינלאומית בזכות ההכרזה עליה כעיר הלבנה וכאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. דווקא בתי הבאוהאוס לשימור, שבנייתם בסגנון זה אמורה היתה לבטא ערכי שוויון ללא עיטורים מיוחדים ובזכות סגנון הבנייה הבינלאומי, יקרים יותר במקרים רבים לעומת בתים שכנים.

בחיפה מתבוננים על ההכרה בתל אביב כמרכז באוהאוס עולמי ואולי מעט מקנאים - אחרי הכל, לטענת פרנסי העיר דווקא בה ניתן למצוא יותר בתים כאלה. "הכרזת העיר הלבנה לא היתה רק על תל אביב. היא היתה חלק ראשון ממה שניתן לעשות לו הרחבה", אומר ל–TheMarker אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה. "אצלנו יש אוסף באוהאוס שהוא לא פחות, ואני אומר זאת בצניעות, מהאוסף שיש בתל אביב".

בחיפה לא מתכוונים להשאיר את תואר העיר הלבנה רק לתל אביב, ושוקדים במרץ על הכרזה דומה גם לבתים בחיפה, שעשויים להיות אתר המורשת העולמי השני בעיר אחרי הגנים הבהאיים. "כוונתנו, ונפעיל מומחה לנושא, היא שגם המבנים בחיפה יקבלו את הכבוד. יש מאות מבנים יפים", מוסיף וטרמן. "הם קצת מפוזרים, אבל מבחינת האיכות הם טובים יותר מתל אביב".

איך ההכרזה תשפיע על הדיירים בבאוהאוס?

"זה אומר שמי שרוצה לעשות תוספת בנייה או לשפץ את המבנה יהיה חייב לכבד את הארכיטקטורה. הנושא נדון רבות בהקשר של תל אביב. כיום כולם מבינים שערך מבנה עם ערכים אדריכליים עולה על ה'נזק' בכך שצריך לעשות את השיפוץ ולהתייחס לשימור".

שימור מבנים בחיפה
רמי שלוש

ואולם בכל הקשור לדרישות המחמירות של בניינים לשימור, נשמעות טענות כי הן דווקא עלולות להזיק לדיירים הקיימים. שיפוץ המבנים יקר וגם התחזוקה שלהם תובענית — מה שעלול לגרום לתושבים להידרש לעזוב את בתיהם ולמכור אותם ליזמים במחירים נמוכים יחסית, בגלל עמדת הנחיתות שבה הם נמצאים. מצד אחד הם נדרשים לשיפוץ המבנה ולשמירה על דרישות הרשויות המקומיות, ומצד שני עומדים יזמים שיכולים להרשות לעצמם לעמוד בעלויות ורואים בנכס הזדמנות לרווח ועשויים לנצל את עמדת הדיירים הוותיקים.

"התושבים בדרך כלל בעד ההכרזה על שימור", אומר וליד כרכבי, מנהל רשות השימור בעיריית חיפה. ואולם באותה נשימה הוא מוסיף גם כי "לבעלי המבנים אין הרבה ברירות כי ההחלטה לא בידיהם. אנו טוענים כי הגדרת בניין לשימור מהווה ערך נוסף לבעלים, כי האפשרות לשפץ את הבניינים ולשמרם רק תשביח את הנכס. יש הרבה מאוד דוגמאות של בניינים לשימור ששיפצו אותם והוסיפו להם", מוסיף כרכבי.

בעירייה מתגאים בפרויקט השימור והחידוש של השוק הטורקי בעיר התחתית, שהיה המרכז המסחרי הישן בחיפה אך נזנח עם השנים, וכיום הוא כמו הקובנט גרדן של לונדון, טוען וטרמן. "זה היה בעצם מגרש חנייה", הוא מוסיף. "הפכנו הכל למדרחוב והוצאנו צווי שיפוץ מפורטים. זה גרם לבעלי נכסים להתחיל לשפץ. הגזר הוא ששיפצנו בעצמנו את המרחב הציבורי".

היה שם הליך של שיתוף הציבור?

"הקמנו מינהלת לעיר התחתית. יש שם ראש מינהלת שמכיר כל בעל עסק וכל תושב. זה לא שיתוף ציבור - זה קשר אחד לאחד. יש פה השקעה לא מבוטלת גם במרחב הציבורי. צריך לחדש גם ארכיטקטורה שכבר לא קיימת - היא התפוררה". דוגמאות נוספות לפרויקטים עתידיים לשימור בחיפה הם בשכונת ואדי סאליב, שנודעה בשל ההפגנות בסוף שנות ה–50 והטענות לאפליית התושבים על רקע עדתי.

לפי אבי בכר מהמרכז לנדל"ן בע"מ, החלום לרכישת דירה קיים אמנם אצל רבים, אך הבניינים החדשים שנבנים באופן דומה דוחפים את מי שידו משגת לכיוון הבתים לשימור. "במצב הסביר רואים בניינים שנבנים בבלוקים. במצב אחר רואים בנייה של ממש. חלק יושב על חלק - וזו הבנייה של היום. מבנים לשימור נבנו אחרת בצורה חזקה הרבה יותר - תקרות גבוהות, בנייה באבן, הטמפרטורה נשמרת בצורה טובה הרבה יותר", טוען בכר, שמשרדו מתמחה בתיווך בחיפה. ואולם הוא גם מזהיר כי "צריך לקחת בחשבון שלא תמיד משתלם ליזמים לקחת פרויקט כזה בשטח".

"אנו מנצלים את העושר האדריכלי של חיפה"

בחיפה רוצים להדגיש שבעיר יש הרבה יותר ממבני הבאוהאוס שכבשו את תל אביב. "יש לנו בחיפה מכל הסגנונות", מתגאה כרכבי בסיור בין בתים לשימור בהדר. "אפשר לקחת את בנייני הדר הכרמל, שהם ברובם בסגנון הבינלאומי, ואחר כך לרדת כמה מאות מטרים לעיר התחתית ולראות דוגמאות נפלאות של אדריכלות ערבית עירונית מסוף המאה ה–19 ותחילת ה–20. על הכרמל אתה יכול לראות בניינים של טמפלרים או כאלה מתקופת המנדט הבריטי, ויש לנו את המושבה הגרמנית כמובן. בשנים האחרונות אנו מנצלים את העושר האדריכלי דווקא כדי לדחוף את השימור. אנו לא מכניסים בדרך כלל בניינים בודדים לשימור, אלא מכינים סקר מתחמים.

"לדוגמה יש את מלון ביי קלאב, שהיה במקור בניין מגורים ואז שלוחה של בית המשפט המחוזי. לפני כמה שנים יזם ירושלמי רכש את הבניין ביודעין שהוא לשימור וביקש להקים מלון. הוא עשה זאת רק אחרי שהכין ספר תיעוד שכולל - להבדיל מבתל אביב - המלצות לשיפוץ שאנו נותנים ליזם והוא מחויב לפעול לפיהן".

בעירייה מודעים לכך ששימור המבנים חייב להיעשות בעדינות כדי לא ליצור מבנה חריג מדי לאופי האזור שלו. לפי וטרמן, "יש כמה אסטרטגיות לשימור: לקחת את הבניין הישן ולהקים את החידוש בקונטרסט לישן. במצבים כאלה שומרים בעצם על המבנה ומפנים את כל הקרביים שלו, תוך בניית תקרות ורצפות חדשות, ושימור הקירות. ואז אתה יכול להפריד בין הישן לחדש. השנייה היא כמו בביי קלאב, שהבנייה החדשה ממשיכה את הבנייה המקורית ולא רואים את ההבדל".

בעירייה שמים דגש על פיתוח התיירות בעיר, ומנצלים את עושר הבתים לשימור כדי להפוך אותם למלונות. "אתה יכול לראות איך הנושא של השימור משחק תפקיד במלונות", אומר וטרמן. במצגת במשרדו, הוא מראה בניינים רבים לשימור שעתידים להפוך בקרוב לבתי מלון, ובהם גם את הבניין שמעל התחנה המרכזית הישנה של אגד בבת גלים, שנהפך עם השנים למוקד של עבריינות וזנות. "פינו משם את הזנות, ויש שם ביקושים בגלל בית החולים רמב"ם ובגלל מת"ם, ולכן אנו חושבים שהוא יהיה מלון מצליח מאוד", הוא טוען.

יש ביקוש בחיפה לכל כך הרבה מלונות?

"כן", משיב וטרמן בנחרצות. "יש לנו מחסור. אם מישהו רוצה לעשות כנס גדול בחיפה - ורוצים - הוא לא יכול. היעד שלנו הוא 7,000 חדרי בתי מלון בחיפה לעומת 1,440 כיום. כיום נבנים בחיפה 40 בתי מלון, וזה אחרי שנים שלא בנו פה אחד".

ואולם למרות תנופת הבנייה, בכר מזהיר כי כדאי לבחון כל פרויקט היטב. "יש סקר שימור שבו מוגדר מה צריך לבדוק ולבצע לשימור. צריך להזמין את הסקר וצריך לראות שהיזם לא הורס את המרקם של המבנה. צריך לבדוק את שווי העסקה - אם היא כדאית. יש מבנים שנבנו לפני 100 שנה ויותר ולא תמיד מצב התחזוקה ראוי. צריך לבדוק את מצב הנכס, הקונסטרוקציה, המצב באזור, שהקרקע לא זזה. צריך לבדוק אם להחזיר את המצב לקדמותו בצורה כזו או אחרת משתלם ליזם".

בחיפה הכינו תוכנית מתאר חדשה - ח.פ 2000, שמחליפה תוכנית מ–1934, ובמסגרתה נערך מיפוי של כל אזור ונבחרים המבנים בעלי הערך האדריכלי שכדאי לשמר. כבר כעת ניתן לראות רמזים לאזורים שלא ישומרו, ואולי צפויים להיות באזור פרויקטי פינוי־בינוי, כמו בנייני הרכבת בבת גלים "אף שרבים מהם יפים", אומר וטרמן. "הסיפור של הרכבות הוא שהמבנים נבנו בצורה שלא מחזיקה מעמד - הם שוקעים ומתפוררים, ומבחינה הנדסית הם לא ראויים לשימור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם