דירת הבלהות: הסיוט של דיירי פרויקט היוקרה בקרית אונו - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירת הבלהות: הסיוט של דיירי פרויקט היוקרה בקרית אונו

מה שהיה אמור להיות פרויקט יוקרה מפואר בקרית אונו, נהפך עבור רוכשי הדירות בו למקור בלתי נדלה של תקלות וליקויים, בהן נזילות והתפוררות אריחים ונפילתם ■ שיכון ובינוי: "כל פנייה מטופלת מידית ובמקצועיות. מרבית הליקויים הם מינוריים"

106תגובות

כשרכשו דיירי הבניינים 9, 11 ו–13 ברחוב הכפר בקרית אונו את דירותיהם, בלב שכונת פרדס רייספלד היוקרתית, מחברת בנייה ותיקה וידועה - שיכון ובינוי, הם לא תיארו לעצמם שבשנים שלאחר האכלוס, יעברו רבים מהם דרך ייסורים בגין שורה ארוכה של ליקויי בנייה, שבחלקם אינם מקבלים מענה הולם במשך שנים, כך לדבריהם. בין הליקויים הנפוצים בבניינים: אריחי חיפוי שנפלו ממקומם, נזילות ובעיות רטיבות בעשרות דירות והצפות בשטחים המשותפים ובפרט בקומות החניון והמרתף.

בשנים האחרונות נשאו ונתנו נציגי הבניינים עם שיכון ובינוי ועם נציגי הקבלנים המבצעים - סולל בונה (שהיא חברה בת של שיכון ובינוי) וסיון ביצוע מקבוצת צמח המרמן, אודות הליקויים שנמצאו בדירות. ואולם עם התקרב מועד תום תקופת הבדק - התקופה שבה אחראי הקבלן לטיב הבנייה לפי חוק המכר - בוחנים הדיירים את אפשרויותיהם המשפטיות ואינם שוללים תביעה משותפת כנגד היזם והחברות המבצעות.

לדברי חבר ועד הבית ברחוב הכפר 11, ואחת הדמויות המרכזיות מאחורי ההתארגנות, שאול קאופמן, נמצאת נציגות הבניין מזה חודשים רבים במגעים עם שיכון ובינוי, לאור בעיות רטיבות החוזרות שוב ושוב מדי חורף בכ–30 מ–64 הדירות. עוד מספרים הרוכשים כי לאריחי החיפוי המצפים את קירותיו החיצוניים של הבית יש נטייה להתפוררות, וכי בכמה מקרים אף נשרו האריחים מקירות הבניין, אם כי למרבה המזל מדובר היה באריחים מהקומה הראשונה, כך שלא נשקפה סכנה שיפגעו בעוברים ושבים.

בבניין הסמוך, מספר 13, אירע אירוע חמור יותר שבו נפל אריח חיפוי כזה ב–2009 מהקומה השמינית למרפסת בקומה השישית. לדברי חגי נתיב מנציגות הבניין, רק בנס האירוע לא הסתיים בנפגעים, שכן רבע שעה לפני כן שהו דיירים במרפסת, לדבריו. עקב הארוע החמור, הוגשה על ידי ועד הבית תלונה לרשם הקבלנים במשרד השיכון, שפנה הן לקבלן המבצע והן לאגף ההנדסה של עיריית קריית אונו. בבדיקה הנדסית שערכה העירייה נמצא אז כי אריחים נוספים נמצאים בסכנת נפילה, ונגד הבניין הוצא צו הסרת סכנה, המחייב את הדיירים בתיקון הליקויים הבטיחותיים בתוך 30 יום. בהינתן העובדה שמדובר היה עדיין בתקופת הבדק, מי שחויבה בביצוע היתה סיון ביצוע. אלא שזו התמהמהה, ולאחר פניות חוזרות ונשנות מצד מהנדס העיר תוקנו לבסוף האריחים רק כעבור עשרה חודשים.

ליקוי בניה קריית אונו
תומר אפלבאום

לדברי נתיב, ב–2012 צנחו עשרה אריחים בקומת הקרקע - תופעה שנפסקה רק כשהגיעו צוותים מהחברה היזמית וחיברו את כלל האריחים בקומה זו באמצעות ברגים. ואולם אם הטיפול בטענות הוועד לוקח זמן רב אך לרוב מבוצע לבסוף, המענה לטענות בדירות בעייתי אף יותר. מצב דומה הוצג בפנינו מצד רוכשי דירות מבניינים אחרים של שיכון ובינוי - החברה מפעילה מנגנון שקולט את טענות הרוכשים ומעביר אותן לחברות הביצוע, אך לרוב מלבד רישום התלונה ומתן אישור לדייר המתלונן כי זו אכן הוגשה, לא נעשה כל מעקב מאוחר יותר מול הדייר או מול החברה המבצעת כדי לוודא כי הליקוי אכן טופל לשביעות רצון הדייר.

"בדירתי הפרטית הוצאתי עד היום שני דו"חות מהנדס שבהם נמצאו ליקויים בריצוף הדירה וכן בתכנון המרפסת, אך לא קיבלתי התייחסות. בתפקידי כיו"ר ועד אני יודע על לפחות עשרה דיירים שתלונותיהם אינן מטופלות", מספר נתיב. חוויות מתסכלות מתאר גם עו"ד אמיר פוגל, חבר ועד בבניין מספר 9. לדבריו, "יש כמה דירות בצד המזרחי שסובלות מנזילות, הדייר פותח קריאה, בשיכון עובדים אומרים 'בסדר', אבל אם אתה לא מנג'ס כמה פעמים לא שמים לב אליך".

ליקוי בניה קריית אונו
תומר אפלבאום

לדברי פוגל, מיום אכלוס הבניין סבלו דייריו מליקויים שלא היית מצפה לגלות בפרויקט המחשיב עצמו יוקרתי: "שנה לאחר האכלוס נשרף לוח החשמל המרכזי בבניין; מערכת כיבוי האש שלנו שבקה חיים לאחרונה, ויש עוד בעיות, כמו תפרחות עובש במסדרונות המרתפים שנגרם מרטיבות שחילחלה אל מאחורי האריחים. התחושה היא שבמהלך הבנייה נעשו דברים רבים בחוסר תשומת לב, כאילו לצאת ידי חובה. זו לא הרמה שלה אתה מצפה כשאתה רוכש דירה מחברה מהגדולות בישראל במיקום שנחשב איכותי".

"הם לא מבינים 
עם מי הם מתעסקים"

לדברי קאופמן, את ההחלטה הסופית לפנות לאפיק המשפטי, קיבלו אנשי הוועד של הכפר 11 לאחר שבמענה לדרישתם לטפל באריחים, הסובלים מהתפוררות מואצת, הם נענו על ידי שיכון ובינוי כי טיפול איטום יסודי אכן ייערך באריחים של שתי קומות - אך דרשו שכתנאי לביצוע העבודות תחתום נציגות הבניין על מסמך שבו מתחייבים כל הדיירים שלא יהיו להם טענות נוספות לחברה. במסמך ששלחה באחרונה המחלקה המשפטית של שיכון ובינוי לדיירים כדי שיחתמו עליו, נכתב: "הננו מאשרים כי ביצוע התשלום על ידכם... יהווה סילוק סופי ומוחלט לכל טענה או תביעה שיש כעת או תהיה בעתיד, לנו ו/או למי מבעלי הדירות בבית בגין החיפוי החיצוני של הבניין".

במכתב תגובה ששלח קאופמן לסמנכ"לית השירות של החברה, אורלי אינדיצקי, הוא טען כי אין בכוונת הבניין לספק התחייבות שכזו, על רקע הליקויים החמורים והרבים. "כפי שידוע לכולנו, תקופת הבדק עומדת להסתיים בשנה הקרובה ותשאיר אותנו חסרי אונים, ללא מענה וללא פתרון כולל הולם, ומול שוקת שבורה כנגד כל אותן בעיות אקוטיות שרק יחמירו וילכו עם השנים... וזה רק עניין של זמן קצר ביותר עד שאבני החיפוי יתחילו להינתק ממקומן וליפול מטה חס וחלילה על ראשי העוברים בתחתית הבניין, כפי שכבר קרה לדיירים בקומה הראשונה וכפי שקורה כרגע בקיר הפנימי של גג הבניין. אי לכך איננו יכולים לחתום על כתב ויתור גורף ומחייב שכזה כפי שהועבר לעיוננו, לפני שניתן פתרון ומענה הולם לכלל הבניין".

אם וכאשר יגישו שלושת הבניינים את התביעה, יהיה זה המקרה השני תוך זמן קצר שבו נתבעת החברה על ליקויים בפרויקט, לאחר שתביעה שהגיש לפני כשנתיים באופן פרטי מנכ"ל אלביט אל־אופ, עדי דר, בעל פנטהאוז בהכפר 9, הסתיימה בהסכם פשרה שבמסגרתו יפוצה דר על ידי שיכון ובינוי ב–200 אלף שקל. כתב התביעה שהוגש אז תואם למדי את הטענות הנשמעות גם כיום מצד עשרות מדיירי הפרויקט. נטען בו כי "בשנה הראשונה לכניסת הרוכשים לפנטהאוז בסוף 2008, גילו בו פגמים וליקויים שונים בריצוף, דלתות, חלונות, חשמל, אינסטלציה ומיזוג וחיפוי קירות המרפסת החיצונית". ואולם הפגם העיקרי הנטען היה רטיבות מסיבית בכל הבית, שלא טופלה כיאות על ידי החברה במשך שלוש שנים. "כבר בחודשים הראשונים החלו להתגלות בקירות ובתקרה סימני רטיבות, חדירת מים וסדקים קשים", נכתב בכתב התביעה.

לדברי פוגל, למרות הסחבת המייאשת לעתים, הדיירים אופטימיים לגבי תוצאות המאבק. לטענתו, "שיכון ובינוי לא הבינו עם מי הם מתעסקים. מדובר באנשים שמבינים עניין וקנו דירות בלא מעט כסף, והם לא מסכימים שיעשו להם חצי עבודה. קניתי דירה בהרבה כסף ואני מצפה לקבל שירות בהתאם".

גורם בשיכון ובינוי שעמו שוחחנו, אמר שככלל, תחום אבני החיפוי הטבעיות מורכב, דורש השקעה כספית גבוהה מהיזם ועלות תחזוקתו גבוהה. לדבריו, "בניינים משותפים נדרשים לבצע טיפולים שוטפים באבן כדי לצמצם את קצב ההתפוררות, ולעתים מדובר בפעולות לא זולות. מהידע שלנו, בתים משותפים רבים לא מבצעים את הפעולות". לשאלה מדוע נוטה החברה, כמו אחרות, להשתמש באבנים כאלה בפרויקטים כה רבים, הוא השיב כי "לא פעם אבני חיפוי חיצוניות מהוות תנאי של הרשות בתב"ע, כך שאין לנו ברירה. בכל מקרה מדובר באבנים בעלות תו תקן, ובאופן טבעי שש־שבע שנים לאחר שהבניין נבנה יש בלאי".

לעניין אבן החיפוי שנפלה מהקומה השמינית באחד הבניינים, אמר הגורם כי "הדבר טופל מיידית, ולאחר מכן המשכנו בבדיקה נוספת וגילינו שיש אבנים נוספות שאינן בטיחותיות, וטיפלנו בנושא". לגבי המשא ומתן עם הבניין ברחוב הכפר 11, והבקשה כי תינתן התחייבות להסרת כל תביעה נוספת הנוגעת לאבני החיפוי כתנאי לטיפול, אמר הגורם כי "מדובר בטיפול קוסמטי שעלותו גבוהה, הניתן כמתנה לפנים משורת הדין. לא רצינו שהענקת הטיפול תתפרש כהתחייבות לפעול כך לגבי כל שטחי הבניין, שכן כאמור מדובר במתנה. באחרונה הדיירים הודיעו שהם מסרבים לחתום, ולכן נקבעה עמם פגישה נוספת".

משיכון ובינוי נמסר: "החברה מוסרת יותר מ–1,000 דירות מידי שנה ולקוחותיה מרוצים מהשירות. כל פנייה מטופלת מידית ובמקצועיות. מרבית הליקויים הם מינוריים ומאותרים לאחר המסירה. כחברת נדל"ן איכותית ומובילה, שיכון ובינוי נדל"ן לעולם לא תתפשר או תחרוג מהסטנדרטים שלאורם היא פועלת".

מסיון ביצוע מקבוצת צמח המרמן נמסר: "החברה רואה באיכות הבנייה ובשביעות רצון הדיירים ערך עליון. בעשור האחרון בנתה החברה יותר מ–2,000 דירות בעשרות בניינים וביצעה חיפוי של יותר מ–2.2 מיליון אריחים. ביום קבלת הפנייה בנוגע להתנתקות האריח הבודד מהקיר הגיע צוות מהחברה וקיבע מיידית את האריח בקיבוע מכני לבטון. לאחר תקופה קצרה שבה נלמד האתגר ונבחנו הפתרונות, הגיע שוב צוות של החברה וביצע קיבוע של אריחים נוספים שהיה חשש להתנתקות עתידית שלהם. העבודה בוצעה בפיקוח ואישור מהנדס מורשה והאישורים לתקינות הקיבוע הוצגו בפני העירייה וועד הבית. מאז התיקון שבוצע לפני יותר מחמש שנים התופעה לא חזרה על עצמה". עוד ביקשו בחברה להדגיש כי מסוף שנות ה–90 החלו הרשויות המקומיות לחייב קבלנים בביצוע חיפוי קשיח מלא על בניינים, בזמן שלא היה תקן מוסדר ליישום הדרישה בבנייה מתועשת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם