שיכון ובינוי ביקשה - ועיריית ת"א הכפילה את גובה מעונות הסטודנטים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיכון ובינוי ביקשה - ועיריית ת"א הכפילה את גובה מעונות הסטודנטים

אישור שהעניקה עיריית תל אביב להגדלת גובה הבנייה בפרויקט המעונות ל-16 קומות מעורר את זעם תושבי רמת אביב, שיצאו למאבק ■ יו"ר אגודת הסטודנטים גלעד ארדיטי: "יש בשכונה קומץ שבע שמדבר גבוהה־גבוהה על צדק חברתי - אבל שוכח ממנו כשהוא מגיע אליהם הביתה"

200תגובות

באוגוסט האחרון, בתזמון רגיש של רגע לפני בחירות, הוטלה פצצה על שולחן ועדת התכנון והבנייה המקומית של עיריית תל אביב: חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, הבונה את "מתחם ברושים" - קומפלקס המעונות החדש של אוניברסיטת תל אביב - ביקשה מהוועדה תוספת זכויות בנייה. האישור נועד להגדיל את שטחם הבנוי של המעונות באלפי מ"ר, באמצעות הגבהה של שלושה מתוך שמונת מבני המעונות, מ-11 קומות ל-16; בעוד שתוכנית המתאר המקורית איפשרה רק שמונה קומות.

בתמיכתו של מהנדס העיר, עודד גבולי, ובהמלצת הצוות המקצועי כולו, החליטו חברי הוועדה לאשר את הבקשה, בטיעון שהגבהת המבנים תביא לניצול מיטבי של השטח. בכך ניתן האות לתחילת מאבק של תושבי רמת אביב בהרחבת הפרויקט. כשברקע מערכת הבחירות תופסת תאוצה, ניצת דיון רווי יצרים, שבו מאשימים התושבים את העירייה בשחיתות, ואילו הסטודנטים וגורמי עירייה מאשימים את התושבים באנוכיות.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

לפני כחודש ערך ועד תושבי רמת אביב כינוס חירום שאליו באו כ-150 איש, וכעת שוקלים התושבים את צעדיהם העתידיים. "לצערי לא ידענו על התוכניות לעומקן לפני תחילת הבנייה", אומר אילן לוקאץ', כתב חדשות 2 ואחד הפעילים המרכזיים בוועד השכונה. "כל הפרויקט הזה נעשה בשיטת הסלאמי. התב"ע המקורית מתירה 8 קומות, אחר כך שיכון ובינוי קיבלו הקלה ל-10 ו-11 קומות ורק כשכמעט סיימו לבנות, הם ביקשו את ההגדלה ל-16 קומות. עכשיו זה די ברור שכבר כשהם חפרו את היסודות, הכינו אותם ל-16 קומות, ולא ל-8 או 11. לא רק שהם ידעו מראש שהם יבקשו תוספת זכויות, הם גם ידעו מראש שמועצת העיר תאשר אותה".

"פרשת אקירוב"

להבנת הסיפור נדרש מעט רקע: ב–2006 ערכה אוניברסיטת תל אביב מכרז BOT ‏("בנה־תפעל־העבר"‏) להקמת פרויקט המעונות וניהולו לאורך 25 שנה. לפי תנאי המכרז, מקץ 25 שנה תמסור החברה הזוכה את הבניינים בחזרה לידי הבעלים - עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב המחזיקות בזכויות הקרקע במשותף. מתוך 15 מועמדות זכתה הצעתה של שיכון ובינוי מקבוצת אריסון.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // הפירמידה של פדרמן מתנדנדת - מחזיקי האג"ח בהיסטריה

בנט: "עזיבת הארץ לתקופה קצובה - חוויה מפרה"

עמוד 1 המעונות החדשים, בהקמת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון
אייל טואג

כבר בשלביו הראשוניים עמד הפרויקט בלב ביקורת ציבורית, כשדו"ח מבקר המדינה מצא פגם במינויו של היזם אלפרד אקירוב כיועץ מיוחד לאוניברסיטה לניהול המו"מ עם שיכון ובינוי, בה בעת שחברה בת שלה ביצעה עבורו פרויקט בשכונת ממילא בירושלים. הדו"ח אף רמז כי להתנגדותו של נשיא האוניברסיטה דאז פרופ' צבי גליל למעורבותו של אקירוב בפרויקט, היה קשר להדחתו של גליל מתפקידו על ידי הוועד המנהל של האוניברסיטה לאחר שנתיים כהונה בלבד, ב-2009.

מלבד פרשה זו התקדם הפרויקט במהירות ובשקט יחסי, ואכלוסם של שלושת הבניינים הראשונים מתוך השמונה צפוי להתבצע כבר השבוע. ואולם במהלך הבנייה הוגשה לאישור הוועדה המקומית בקשה מצד היזם לאפשר לו תוספת בנייה, שבמסגרתה יוגבהו שלושה בניינים ל-16 קומות. כך, יגדל השטח הבנוי מ-29 אלף ל-35 אלף מ"ר בנוי, ומספרן הכולל של היחידות ‏(בהן חדרי סטודיו ליחיד ודירות זוגיות‏) יגדל מ-1,130 ל-1,380. דיון בהפקדת התוכנית נערך כבר לפני כחצי שנה. לאחריו נערכה שמיעת התנגדויות, כולל אלה של תושבי השכונה, ובאוגוסט כאמור החליטה הוועדה על אישורה הסופי של התוכנית.

מה שנראה כניצחון ליזמים, לעירייה ולאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, הלהוטה גם היא להגדיל את מספר המיטות במתחם, קיבל תפנית נוספת לפני שלושה שבועות. זאת בעקבות ערר על ההחלטה שהגישה חברת מועצת העיר מיטל להבי, ממובילי רשימת מרצ בבחירות הקרובות. הצעד יחייב כינוס של דיון נוסף, בפורום רחב יותר, והעובדה שהדבר נעשה לפני הבחירות, משמעותה עיכוב גדול אף יותר, שכן מועצה חדשה צריכה להיכנס לתפקידה לפני קיום הדיון הנוסף.

לפי הטענות של להבי בערר, תוכנית הבנייה החדשה עומדת בסתירה לתוכנית המתאר הראשית של אזור האוניברסיטה ‏(תוכנית 2642‏) ולא רק בנושא גובה הבינוי. להבי אומרת, כי לפי תוכנית המתאר, חייבת כל בנייה חדשה לכלול חניה תת־קרקעית כתנאי מקדים להיתר, אך גם לאחר הרשאת כלל החריגות - עדיין לא ממצה התוכנית את כלל זכויות הבנייה למעונות סטודנטים שמאפשרת תוכנית המתאר, המגיעות ל-48 אלף מ"ר.

מעונות הסטודנטים

"התוכנית העמידה דרישות ברורות כדי למקסם את הבינוי של המעונות לטובת הסטודנטים, ביחס לגובה הבינוי ולצורך שמירה על אופי המרקם, וגם ביחס לצורכי החניה, כולל התייחסות מפורשת לדרישה לחניה תת־קרקעית בכל בנייה חדשה. את כל הנקודות העקרוניות הללו סותרת התוכנית החדשה", סיכמה להבי את טענותיה.

בשיחה עם סגנית מהנדס עיריית תל אביב, אורלי אראל, היא דחתה על הסף את ההאשמות, שלפיהן קודמה תוכנית הבינוי לכאורה שלא כדין ותוך מתן הטבות ליזם: "מהרגע שהם באו עם תוכנית הבינוי החדשה היה ברור לנו שמדובר בתוכנית טובה בהרבה. מאחר שההליך לשינוי התוכנית דרש זמן, הוחלט לבצע במקביל את תחילת הבנייה עד הגובה המותר, ואת אישור התוכנית החדשה", היא מסבירה.

"בנוסף", אומרת אראל, "הקמת המעונות מהווה את הבשורה הגדולה ביותר בנושא דיור בר השגה בעיר. אנחנו רוצים להית עיר שמאפשרת לכל המגוון לגור בה, ובכלל זה צעירים וסטודנטים בתחילת דרכם. הובלנו מאבק בראשות סגן ראש העיר ארנון גלעדי, כדי לחייב את האוניברסיטה לפרסם מכרז שיכלול פיקוח על המחירים - ולאחר שנים הצלחנו. הוספת חניון תת־קרקעי תייקר את המגורים. מי יממן את זה אם לא הדיירים?".

ואולם ספק אם בעיריית תל אביב הביאו בחשבון את עוצמת ההתנגדות שלה זוכה התוכנית בשכונה, שאגב משופעת באנשי תקשורת, חלקם בעלי עט חד במיוחד. כעת, בתקופת הבחירות חלקם אינם מהססים להשתמש בו, בין אם בכתיבת פוסט ארסי בפייסבוק, ובין אם בכתיבת מאמרי דעה בגופים תקשורתיים.

"ייקחו לנו את החניה"

עמוד 13 גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית
אגודת הסטודנטים תל אביב

אחד מאותם אנשים הוא לוקאץ', שסבור כי מדובר ב"תסריט הולילנד" בגרסה תל־אביבית, ואף מצביע על הדמיון שבין שני הפרויקטים, שכן המעונות ממוקמים על קו רכס, "באופן מכוער שקשה לתאר", כהגדרתו .

"איך מישהו מבקש וגם מקבל הקלה למגדלים של 16 קומות בלי מקום חניה אחד? התב"ע הרי דורשת חניון בכל בנייה חדשה", הוא קובל. "בנוסף לכך, אין שום התחשבות בתשתיות התנועה; הרי מדובר בציר יציאה וכניסה מאיילון.

"ברגע שייכנסו לשם 1,600 סטודנטים, יחד עם מרכז בילוי ועסקים בגודל של חצי קניון רמת אביב, היכן הם יחנו? התשובה ידועה. הם ייקחו את החניות ברחובות איינשטיין וחיים לבנון, הרחובות שכיום תושבי השכונה חונים בהם. אתה חייב לשאול את עצמך איך ייתכן שתוכנית כזו מאושרת".

עוד לטענת לוקאץ', למאבק נגד מגדלי המעונות משמעות נוספת מבחינת תושבי השכונה, הגדולה יותר מעצם הפרויקט הנוכחי: כיצד תיראה שכונתם בעתיד. "החזון של ראש העיר לרמת אביב הוא מגדלים באמצעות פינוי־בינוי; אם יבנו עכשיו 16 קומות ליד האוניברסיטה, יישרו עם זה קו גם בשאר השכונה. כל רמת אביב תהפוך לשכונת מגדלים. אם אנחנו מפסידים בקרב הזה, אנחנו מפסידים בקרב על כל השכונה".

בעניין החניה משיבה הראל, כי לפי תקני החניה הקיימים, גם לאחר השלמת הפרויקט ייוותרו במקום 300-200 מקומות חניה מעבר למה שמחייב התקן. "מעבר לכך, אנחנו מתכוונים לעשות כל מה שניתן כדי שעיקר ההסתמכות של הסטודנטים תהיה על התחבורה הציבורית. יש תחנת רכבת בקרבת המתחם, וכן סמיכות לקו הירוק של הרכבת הקלה. כמתכננים, זה נראה לנו הרבה יותר הגיוני מהוספת מאות מקומות חניה לאזור.

עמוד 13 אילן לוקאץ', 2 כתב חדשות ואחד הפעילים המרכזיים בוועד רמת אביב
דודו בכר

"מרצ בגדה בבוחרים"

באופן מובן, קיבלו תושבי השכונה את הערר בשמחה. ואולם יש גם מי שזועם על הגשתו, ובהם יו"ר אגודת הסטודנטים בתל אביב, גלעד ארדיטי, שמבטיח לבוא חשבון עם רשימתה של להבי בבחירות המקומיות: "בתחושה שלי, מרצ פנתה במעשה הזה נגד הסטודנטים, שמהווים חלק גדול מציבור הבוחרים שלה. זה אחד ממעשי הבגידה הגדולים של פוליטיקאים בציבור שלהם". גם מתושבי רמת אביב המתנגדים לפרויקט לא חוסך ארדיטי ביקורת: "יש כאן מאבק של קומץ שבע של תושבי רמת אביב, שמדברים גבוהה גבוהה על צדק חברתי ודיור בר השגה, אבל כשזה מגיע אליהם הביתה הם שוכחים מזה.

"אפשר להבין שאנשים נבהלים כשבונים לידם קומפלקס של עשרות אלפי מ"ר בלי מקומות חניה. אני מכיר את הטענות, אבל מי שהולך להתעקש על בניית חניונים תת־קרקעיים בעלות של עשרות מיליוני שקלים, דורש שבעצם לא יהיה פרויקט. אגב, כיום האזור של דרום־מזרח האוניברסיטה - שבו נבנים המבנים - נחשב עתיר חניה".

לבסוף, טוען ארדיטי כי מלכתחילה אין סיבה לחשוב שהקמת המעונות תביא להגדלת מספר המכוניות בשכונה, ומציין כי תיתכן אף השפעה הפוכה: "מי אמר שהתזה שיהיו כאן יותר מכוניות בגלל ש-1,600 סטודנטים יגורו בצמוד לאוניברסיטה בכלל נכונה? המשמעות של המעונות היא שמאות סטודנטים שעד כה נזקקו לרכב פרטי כדי להגיע ללימודים כבר לא יצטרכו אותו.

"באוניברסיטה אין הרבה שטח. להבנתי, בסופו של התהליך נצטרך להגיע ל-5,000 מיטות באזור האוניברסיטה ‏(לאחר השלמת הפרויקט צפויות כ-3,000 מיטות כולל מעונות קיימים - נ"ב‏). לכן צריך לבנות לגובה. בסופו של דבר יש נבחרי ציבור שמחליטים אם בנייה כזו היא ראויה או לא".

"גם הילדים שלנו סטודנטים"

עמוד 13 חברת מועצת העיר תל אביב מיטל להבי
אייל טואג

במענה לטענות הסטודנטים על אנוכיות התושבים משיב לוקאץ' כי מהרגע שבו החל המאבק היה ברור כי לתושבים הולכת להיות בעיה תדמיתית: "להרבה גורמים נוח להציג את זה כאילו אנחנו נגד הסטודנטים, אבל אנחנו לא. הילדים שלנו גם סטודנטים, ואם יש שם 1,600 מיטות היום, מצדי שיהיו 3,200. אנחנו נשמח. אבל אי אפשר לעשות את זה באופן כה גס בניגוד לתב"ע, ובלי מחשבה מינימלית על תשתיות או חניה, רק כי ככה ליזם יותר נוח".

גם להבי טוענת כי מאבקה אינו נגד האגודה: "אנחנו בעד בניית מעונות לסטודנטים, ולכן קיימת הדרישה למימוש הזכויות לבניית מקסימום המעונות והמיטות המותרות בתוכנית, ולא רק 60% כפי שמבקשת התוכנית הנוכחית. הדאגה שלנו לסטודנטים היא לדורותיהם, ולא רק לאלו שבאוניברסיטה היום.

"הסטודנטים אמורים להיות שומרי הסף, אלה שמייצגים את ההשכלה והשוויון כמערכת מאזנת להון־שלטון. אמורה להיות להם היכולת להבין שמאחורי מטרה נעלה שכולם תומכים בה כמו מעונות סטודנטים, עומד אופן ביצוע שמטרתו להניב ניב רווח ליזם, ולא באמת מיטיב עם הסטודנטים".

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם