רק בישראל: הלחצים שמפעילים על דיירים בפרויקט פינוי-בינוי - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק בישראל: הלחצים שמפעילים על דיירים בפרויקט פינוי-בינוי

האשמות בדבר הפעלת לחץ על דיירים להסכים לחתום על פרויקט פינוי־בינוי, וניפוח מלאכותי של מספר בעלי הזכויות במתחם כדי להשיג את הרוב הדרוש לתחילת הבנייה - כל אלה נזרקו לחלל האוויר בדרך לאישור פרויקט בלה לוגאנו ביהוד

29תגובות

בלה לוגאנו - מיזם הפינוי־בינוי במרכז יהוד, שמקדמת חברת ים סוף שבשליטת משפחת פפושדו, בשיתוף עם מגנזי השקעות שבבעלות גבי מגנזי - עשה השבוע צעד גדול קדימה. הדבר התרחש בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית לדחות את ההתנגדות שהוגשה נגד בניית המבנה הראשון בתוכנית. בכך ייתכן שהוועדה שמה סוף לשנתיים וחצי רוויות מאבקים יצריים שבהם מעורבים תושבי המתחם, יזמי הפרויקט, פונקציונרים מקומיים ואף ראש עיריית יהוד־מונוסון, יוסי בן דוד, בעצמו. עם זאת, כפי שיובהר בהמשך, ייתכן כי מדובר רק בעוד פרק אחד במאבק, שכן כבר כעת מבטיחים המתנגדים שימשיכו להתנגד ליוזמה בבית המשפט.

משמעות דחיית הערר היא תחילת הבנייה בפועל של פרויקט בלה לוגאנו - מתחם מגורים ומסחר שעתיד להיבנות בהשראת האדריכלות בעיר השווייצית לוגאנו. המתחם אמור להחליף את המבנים הישנים במדרחוב סעדיה חתוכה - שרידיו של כפר ערבי שננטש במלחמת העצמאות, ושעל חורבותיו הוקמה יהוד.

עמ 41 הדמיה של פרויקט בלה לוגאנו ביהוד
ללא קרדיט

בנובמבר 2010 זכו היזמיות במכרז בשטח בן 23.8 דונם, שבהם צפויים להיבנות 30 בניינים בני חמש־שש קומות, שבכל אחד 14-10 דירות, מעל למפלס מסחרי. בסך הכל מתוכננות 266 דירות, ושטח של 7,000 מ"ר למסחר בקומת הקרקע. מסביב רחובות ומדרחוב פנימיים להולכי רגל ופיאצות, בהשראת העיר השווייצית־איטלקית לוגאנו. כיום מחזיקים במתחם כ-60 בעלי זכויות - חלקם בבעלות וחלקם בדמי מפתח - שסביב שאלת הסכמתם לפינוי נפתח העימות המשפטי.

בני קרת, מנכ"ל חברת הייעוץ אזימוט, שבין היתר ייעצה לחברות הבונות את המתחם, בירך על ההחלטה. לדבריו, "מתחם בלה לוגאנו יהיה מהגדולים בטבעת המרכזית של גוש דן וימנה כ-600 דירות. המתחם קרוב יחסית לתל אביב, ומהווה אפשרות שפויה למגורים באזור המרכז במחיר סביר. בשל פוטנציאל זה, החליטה גם ועדת הערר שעדיף להתקדם ולייצר פתרונות מגורים חדשים בעיר".

ואולם ספק אם מכאן ואילך ההתנהלות סביב הפרויקט אכן תהיה שקטה ורגועה. בתחילת 2012 פירסם TheMarker תחקיר שחשף מערכת יחסים מסועפת בין בן דוד, שבעצמו מחזיק בזכויות בתשע חנויות במתחם, לבין גבי מגנזי, שמגנזי תשתיות שבבעלותו זכתה בשנים האחרונות במספר רב של מכרזים בעיר.

לטענת עשרות מתושבי המתחם, שיוצגו אז על ידי איש העסקים בנצי מורדוב, השפיעה הקירבה בין השניים על התמורות שקיבלו התושבים במסגרת המשא ומתן לפינוי. על רקע העימותים בין הצדדים, נראו אז מאמצי היזמים להשיג את הסכמת 85% מהתושבים כמעט בלתי אפשריים, לאור העובדה שלפחות מחציתם התאגדו תחת ייצוג סגן ראש עיריית תל אביב לשעבר, מורדוב, שבשנים האחרונות עוסק במיזמי נדל"ן, ושהתנגד בתוקף לתוואי ההסכם שהציגו היזמים.

עם זאת, בדצמבר האחרון הוציאה הוועדה המקומית יהוד־מונוסון היתר בנייה לבניין הראשון בפרויקט, לאחר שקבעה כי הוצגו בפניה חתימות 54 מתוך 63 מהתושבים, שהם 85.7% מתוך כלל בעלי הזכויות.

אישור התוכנית עורר ביקורת חריפה מצד מורדוב וכמה חברי מועצה מהאופוזיציה, שטענו כי מדובר בתחשיב מלאכותי שלא נועד אלא לזכות את היזמיות ברוב הדרוש. טענתם המרכזית היתה שבדיונים קודמים הוגדרו רק 54 בעלי זכויות במתחם, וכי אין בסיס ל"צמיחתם" לפתע ל-63. בין היתר, לטענתם שונה לפתע מספר נכסים שבבעלותם המשותפת של בן דוד וחבר מועצת העיר עוזי מאיר, שבעבר היה תשעה, ל-13.

כמו כן, הם טענו כי נכללו בתחשיב שלושה נכסים הרוסים, נכס אחר נספר פעמיים ונכס נוסף כלל לא שייך למתחם. לטענה זו השיבה הוועדה המקומית כי מהנדסת העיר וצוותה ערכו את הבדיקות, ההשוואות וההתאמות הנדרשות, כולל בדיקה בשטח, והגיעו למסקנה שהוצגו הסכמי פינוי של יותר מ-85% מהמחזיקים בנכסים. טיעון נוסף היה שחלק מההסכמים החתומים נעשו תוך הפעלת לחץ או ניצול חוסר הבנה מצד בעלי הזכויות - אנשים מבוגרים ועריריים בחלקם. לטענה זו הגיבו החברות היזמיות כי בכל המקרים הושגה הסכמת המחזיקים כדין, אף שבחלק מהמקרים גרמו סכסוכים משפחתיים לאי בהירות בנושא.

התנגדות התושבים נדחתה כאמור, אך מי שמבקש למצוא בנימוקי ועדת הערר להחלטה עדויות לכך שהוועדה המקומית התנהלה כשורה בחישוב שיעור הדיירים - צפוי להתאכזב. "אי התאימות בין מספר הדיירים למספר הנכסים נובע מבעלויות כפולות ומשולשות בחלקם - ברובן בבעלות בן דוד. אנו סבורים כי בדיקה או שמיעת טענות בנוגע לנסיבות הרכישה, צריכות להישמע בפני בית המשפט", כתבה הוועדה.

גם לגבי מתן הסכמה מצד דיירים תחת לחץ, העדיפה הוועדה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לבית המשפט, וכתבה: "אנו סבורים כי יש מקום לבדיקת העניין בערכאות המוסמכות, ודאי שלוועדת הערר אין כל סמכות לבחון את הצהרותיו של מר ‏(שם הדייר‏)".

מורדוב היה נסער עקב ההחלטה. לדבריו, "יש התעלמות מוחלטת מכל טיעונינו. נמשיך להילחם בוועדה המקומית, שמתנהלת באופן לא חוקי, בבתי משפט".

היועץ המשפטי של הוועדה המקומית יהוד־מונוסון מסר בתגובה: "טענות העוררים נדחו, לאחר שוועדת הערר בחנה את טענות הצדדים, ובפניה עמדו כל הפרטים הרלוונטיים. בדיקת ובחינת הנכסים והמחזיקים נעשתה בהתאם לנתונים המצויים, בין היתר, בספרי העירייה וברישומי מחלקת הגבייה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם