תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק דין תקדימי: עיריית ת"א רקמה עסקה פסולה עם קבלנים

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל שתי תוכניות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, להקמת שני מגדלים ברחוב אלחנן, בסמיכות לשכונת נוה צדק

48תגובות

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה גדות, ביטלה שתי תוכניות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, להקמת שני מגדלים ברחוב אלחנן, בסמיכות לשכונת נוה צדק. בכך נעתרה לעתירת ועד תושבי נוה צדק, שיוצג על ידי עורכי הדין יחיאל שמיר ויפתח הלינג. פסק הדין צפוי לגרום לרעידת אדמה ביחסים שבין עיריות לקבלנים, שכן התנהלות העירייה דומה למקרים רבים אחרים ברחבי הארץ.

התושבים עתרו נגד הוועדות המחוזית והמקומית לתכנון ולבנייה עיריית תל אביב והיזמים סטארווד ריל אסטייט קורפ, שבבעלות משקיעים תושבי חוץ, נוה צדק על הים, שבבעלות צמח המרמן, יורוקום נדל"ן ומשקיעים מבלגיה.

עיריית תל אביב
אביעד בר נס

למעשה הוגשו שתי תביעות: האחת, שמכונה אלחנן ב', כוללת שטח בין הרחובות יצחק אלחנן, השחר, גרוזנברג ומוהילבר, שבה אמור היה להיבנות מגדל של 36 קומות עם מבנה בן 9 קומות, ושימור מבנה סמוך; השנייה, שמכונה אלחנן ג', חלה על מערב רחוב אלחנן וכללה הסדרת מגרש ציבורי, הכוללת את בית הספר לבנות חרדיות "אגודת בית יעקב תל אביב", והדרכים התוחמות אותו, כתנאי להוספת 8 קומות למגדל שאושר בתוכנית אחרת. שתי התכניות הופקדו ביחד - ותלויות האחת בשנייה. היזמים של המגדל הראשון הם משקיעים מחו"ל, ושל הממגדל השני, שנמצא בתהליכי בנייה מתקדמים, הן חברות שבבעלות צמח המרמן, יורוקום נדל"ן וקבוצת משקיעים מבלגיה.

לאור התנגדויות הופחת מספר הקומות של המגדל בתוכנית אלחנן ג', והתוכניות אושרו. בעתירתם טענו התושבים כי תוכנית אלחנן ג' אינה אלא עסקה כלכלית שנערכה בין עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לבין היזמים, שכן היא כוללת חיוב של היזמים בעבודות תשתית ופיתוח בתמורה לזכויות בנייה, תוך הפרת חובת המכרז הקבועה בפקודת העיריות. אלחנן ג', טענו העותרים, אינה אלא אמצעי תשלום של העירייה לביצוע מטלה ציבורית שזרה לחוקי התכנון והבנייה, ועל כן שיקוליה הם שיקולים זרים לחוק התכנון והבנייה.

העירייה והיזמים טענו מנגד שהחלטת הוועדה המחוזית היתה סבירה ונכונה, ואין מקום שבית המשפט יתערב בה. החלטת הוועדה המחוזית טענו היזמים והוועדות, נבעה משיקולים תכנוניים בשל הקשר התכנוני שבין תוספת זכויות הבנייה לבין הצורך בהרחבת הדרך והקמת מוסדות ציבור, הנדרשים כדי לאפשר את מימושה.

עו"ד יחיאל שמיר

השופטת גדות כתבה בפסק הדין כי דין העתירה להתקבל. היא ניתחה את תכנית אלחנן ג', והגיעה למסקנה כי "עולה בבירור כי זכויות הבנייה הוענקו ליזם כתמורה לביצוע העבודות הציבוריות על ידיו (...) לא מצאתי בטיעוני המשיבים מענה של ממש לשאלה שהציבו העותרים, היינו, האם ‘עסקות' מסוג זה הן בגדר סמכותם של גורמי העירייה, היכן מקור הסמכות ואם רשאים גורמי העירייה ‘למכור' זכויות בנייה תמורת מילוי חובותיהם הציבוריות. גם אם פרקטיקה זו נוהגת בפועל, אין בה כדי להוכיח כי לגורמי העירייה יש סמכות לנהוג כך".

השופטת הוסיפה כי "אני ערה היטב להשלכות הרוחב שעשויות או עלולות להיות לפסק דין זה. אני ערה היטב גם לטענות חלק מהצדדים, לפיהן נחסכו כספים רבים באמצעות ה'עסקה' וייתכן כי מחסכון זה עשוי היה ליהנות גם הציבור. אני ערה היטב גם לטיעוני הצדדים, שלפיהם ‘קבלת טענות העותרים משמעה הקפאה של כל תהליכי חידוש העיר המתבצעים מכוחן של תכניות פינוי-בינוי (...) יחד עם זה, משהעלו העותרים את הטענה שלפיה ה'עסקה' מהווה חריגה מסמכות - איני רואה אפשרות להתעלם מטענה זו".

ואכן, השופטת הגיעה למסקנה שתוכנית אלחנן ג' הונחתה לא משיקולים לגיטימיים, אלא מ"שיקולים למציאת מקורות מימון לגורמי העירייה לצורך מילוי חובותיהם הציבוריות".

חיים פייגלין, מבעלי השליטה במצמח המרמן, אמר בתגובה כי "זו דוגמה חיה למה שקורה בהליכי התכנון בישראל. אין שום ודאות ואין שום בטחון כיצד דברים יתנהלו. המגדל נמצא בבנייה מתקדמת, יש לנו מחוייבויות לרוכשים, ונצטרך לעשות הערכה כיצד לפעול עכשיו".

מיטל להבי, חברת מועצת העיר מטעם סיעת מר"צ, אמרה על פסק הדין: "כמי שנלחמה שנים כנגד מגדלי יצחק אלחנן, אני מברכת על פסק הדין שיש בו אמירה חד משמעית כנגד תוכניות נקודתיות החורגות למרקם העירוני, שכל תפקידן הן תוספת אחוזי בנייה ליזמים ובעלי הון. עיריית תל אביב יפו, בהובלת חולדאי, חותמת על עסקות מקרקעין מבלי שפרטיהן מובאות לאישור המועצה והוועדה המקומית. כל זאת, תוך רמיסת כוונת הנבחרים. העירייה חוסכת במשאביה ואינה מוציאה אותם על הצרכים האמיתיים של התושבים. במקום זאת, היא מעניקה זכויות מפליגות ובלתי ראויות לבעלי הון, כדי שאלו יעשו את עבודתה במחיר מופקע, מוצאת מקורות מימון בלתי חוקיים וכל זה למען פעולות המרעות את סביבת המגורים של התושבים ואת איכות חייהם.

להבי הוסיפה כי "בפרויקט האמור מדובר בביצוע עסקת מקרקעין עקיפה שאינה משרתת את תושבי העיר והסביבה. בפסק הדין נקבע כי העירייה בהתנהלותה הפרה את חוק חובת המכרזים והפכה את זכויות הבנייה המופלגים שהוענקו ליזמים לשטרות כסף ולאמצעי תשלום, תוך קידום פרויקט בלתי ראוי בעליל תוך חריגה מסמכותה. ראוי לציין כי ההיסטריה של פרויקט יצחק אלחנן ראויה לחקירה מעמיקה באשר מטרתו הראשונה היתה להקים דיור ציבורי ודיור מוגן לתושבי איזור כרם התימנים ושבזי, אך באורח פלא התגלגל והפך לפרויקט מגורים לעשירים שראשו בשמיים - אין לי ספק שמדובר ב'הולילנד של תל אביב'".

מעמותת תושבים למען נווה צדק נמסר: "בית המשפט קבע היום שעיריית תל אביב, וכן הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והמתכננים מטעמם, לא מהססים לרמוס את החוק ברגל גסה על מנת לקדם אינטרסים של בעלי הון, תוך התחמקות מחובת מכרז במה שהוגדר כ-"עסקה תכנונית" בלתי ראויה, וזאת על גבם של תושבי העיר".

עוד נמסר מהעמותה: "שוב אנו נוכחים לדעת שהעיריה טובה מאוד במלחמה נגד תושבים. ומוכנה להשקיע משאבים במאבקים נגד תושביה שלה. בית המשפט קבע את מה שהתושבים טוענים מזמן - שבמקום לקיים את החובה הבסיסית שלה ולהשקיע ממשאביה לטובת התושבים, העיריה עוסקת בעסקות תכנוניות בלתי חוקיות לטובת דיור יוקרה לבעלי הון מקומיים וזרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם