י' גר בדירה שכורה בתל אביב עם אשתו ושלושת ילדיו. הגדול לומד בכיתה א' וימשיך ללמוד באותו בית ספר בשש השנים הבאות. הבת השנייה בגן עירוני ובעוד שנתיים תירשם לבית ספר. אלא שבשנתיים האלה המשפחה של י' עלולה לעבור תהפוכות רבות. אם בעל הדירה יעלה להם את שכר הדירה באופן משמעותי, או יפנה אותם מסיבה אחרת - הם יצטרכו לחפש מגורים אחרים, וכדי לשמור על המסגרות החינוכיות הקיימות הם כבולים למציאת דירה באותה שכונה. אבל מספיק שהם ינדדו חצי ק"מ דרומה או צפונה באותו אזור, כדי שהבת השנייה שלהם תירשם לבית ספר שונה מזה של אחיה הגדול.
זו רק בעיה מהותית אחת של החיים בשכירות לטווח הקצר, ויש עוד רבות. ההורים צריכים לרשום את ילדיהם למערכת החינוך במארס-מאי על פי כתובתם בחודשים האלה, ויש אפשרות סבירה שבספטמבר - כשתיפתח שנת הלימודים - הם כבר יגורו בכתובת אחרת ויצטרכו לחפש מענה חינוכי במקום אחר על בסיס מקום פנוי.
כל מעבר מלווה בהוצאה כספית של כמה אלפי שקלים עבור תיווך, הובלה והתאמת הריהוט לדירה החדשה. כל מעבר מלווה בשינוי הכתובת מול חברות התקשורת, הדואר, הרשויות והמוסדות הפיננסיים.
קשה למצוא חוזי שכירות ארוכי טווח. גם חוזים לשנתיים-שלוש נחשבים נדירים. בישראל מעולם לא היתה תרבות של השכרת דירות, והמנטליות תמיד עודדה את הזוגות הצעירים לרכוש דירה. תנאי השוק הנוכחיים רק מחמירים את הבעיה, כי בעלי הדירות מעדיפים לשמור את האופציה להעלות את שכר הדירה מדי שנה או להחליף דייר, אם הנוכחי לא עומד בנטל העלייה. ומדוע לא? כשהיצע נמוך והמחירים מאמירים, למשכירים יש חופש פעולה לכפות את תנאי החוזה באופן שמשרת את האינטרסים שלהם.
האגדות על בעלי דירות שלא רוצים להחליף דיירים כל שנה ועל דיירים טובים - כאלה ששומרים על הדירה, שמשלמים בזמן, שלא מתקשרים כשצריך לבצע תיקונים בדירה - הן רק אגדות. בעלי הדירות לא מפחדים לחפש דיירים חלופיים, והם מביאים בחשבון שבדרך כלל הדיירים הנוכחיים נכנעים לכל העלאה בדמי השכירות - הרי מי רוצה ששני ילדיו ילמדו בבית ספר שונים?
הצורך לחדש את חוזה השכירות מדי שנה וחוסר הוודאות התמידי שבו נמצאים שוכרי הדירות, הוא מצב לא ראוי ולא רצוי. כששוק השכירות כושל ואופציית רכישת דירה יקרה מתמיד, זאת חובתה של המדינה להתערב ולייצר פתרונות שכירות איכותיים ויציבים לטווח של חמש עד עשר שנים.
הממשלה לא יכולה להתערב בחופש החוזי שבין השוכר למשכיר, ואין זה ראוי להכתיב לבעלי דירות כיצד להשתמש בקניין הפרטי שלהם. הפתרון הנכון הוא בייצור מלאי דירות להשכרה, דירות בגדלים שונים שמתאימים לרווקים, לזוגות צעירים ולמשפחות. במצב של היום הקרקעות מתוכננות למגורים ואין הגדרה מיוחדת של בנייה להשכרה. בנייה להשכרה מכניסה פחות כסף ליזמים, ולכן הם תמיד יעדיפו לנצל את הקרקע כדי לבנות דירות למכירה - אפשרות שמכניסה יותר כסף.
בעת תכנון שימושי הקרקע, יש להפריד בין בנייה להשכרה לבנייה למכירה - כך ייווצר מלאי קרקעות משני סוגים עם טווחי מחירים שונים. מחירי הקרקעות המיועדות להשכרה יהיו נמוכים יותר, כך שבנייה שכזו תהיה כלכלית.
במקביל, צריך לייצר כלים כמו הפחתה במסים ובהיטלי השבחה, והגדלת זכויות בנייה, שיתנו תמריץ כלכלי לבנייה להשכרה על קרקעות שכבר תוכננו ועל קרקעות שנמצאות בידיים פרטיות.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
