"שיתוף הציבור בהליכי תכנון": כך עושים את זה באמת - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שיתוף הציבור בהליכי תכנון": כך עושים את זה באמת

המונח "שיתוף הציבור בהליכי תכנון" נזרק לחלל האוויר פעמים רבות בשנים האחרונות, ואף לפני כן - אך בין דיבורים למעשים, הפער גדול ■ חלק מהמתכננים הבינו בעת האחרונה שאפשר, ואפילו כדאי, לשתף את הציבור ■ יצאנו לרמת השרון כדי להיות נוכחים בשיתוף אמיתי - שתורם לא רק לתושבים, אלא גם למתכננים

7תגובות

כ-50 מתושבי מתחם בנייני הרכבת ברחוב אילת ברמת השרון הגיעו לבית חב"ד בשכונה למפגש השלישי שערכו נציגי העירייה והמתכננים עם התושבים באותו שבוע. מספר התוכניות שהציגו המתכננים צומצם באותו יום מחמש לשלוש, לאחר ששתי תוכניות נוספות שהוצגו בערב הקודם נדחו לאור דרישות התושבים.

עוד לפני שהמפגש החל, שתי תושבות השכונה כבר ירדו לפרטים הקטנים של התוכנית, שאמורה להתממש רק בעוד שמונה שנים. "לנו תהיה חנייה, אבל מה יהיה עם אלה שיבואו לבקר?", שואלת אחת. "חנייה או לא חנייה, לי זה לא משנה, לי בכלל אין אוטו", עונה לה שכנתה.

עמוד 58 רחוב אילת ברמת השרון
עופר וקנין

כשהשתיים מתקרבות מספיק לוחשת האחת לשנייה: "אני לא מוכנה לגור ליד תושבת עמידר. אני לא סובלת אותם". "למה את תחליטי אם לגור ליד אתיופי או רוסי? איזה מן הכללות את עושה", משיבה השנייה בכעס, ולא מזכירה עדיין את העובדה שהיא בעצמה תושבת עמידר.

"אני מעדיפה אתיופי או רוסי על פני עמידר", ממשיכה הראשונה לדרג את השכנים המועדפים עליה. "אני תושבת עמידר ואת פגעת בי", חושפת האחרת. "טוב, לא כולם, רק חלקם בעייתיים", משיבה השכנה הבררנית בהתפתלות. למזלה, מה שמחלץ אותה הוא קריאת נציגי העירייה לשבת, כי המפגש עומד להתחיל.

המפגש נועד לשתף את הציבור בתכנון של תוכנית פינוי-בינוי, שאמורה להתבצע במתחם ברחוב אילת בשנים הקרובות. עיריית רמת השרון פנתה למשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים וביקשה ממנו לתכנן את תוכנית הבינוי העתידית במקום. סולסי וגרשון בחרו להתחיל את תהליך התכנון בשיתוף הציבור, ולתת לתושבים הזדמנות להעיר הערות ולשנות תוכניות עוד לפני שהן מופקדות לאישור הוועדה. מבחינת גרשון, תהליך שיתוף הציבור הוא זרז מוצלח לתהליך התכנון. הוא אף טוען שהתוצרים המתקבלים טובים יותר ומותאמים יותר לצורכי התושבים.

סולסי מצטרפת לגרשון, ומסבירה ש"תהליכים אלה מעניינים כי לכל מקום יש את האופי שלו, ובתהליך הזה לומדים את הקהילה ואת צורכיה מעבר למה שאפשר ללמוד מהמשרד, אפילו אם מבקרים במקום כמה פעמים. זה מאפשר תכנון שמותאם לקהילה הספציפית".

משרטטים ומתייעצים

אם נחזור למפגש שהתקיים בערב השלישי, בדקות הראשונות מציגים המתכננים את שלוש החלופות האפשריות, שנבדלות זו מזו בגובה הבניינים, מספר הדירות, דרכי התחבורה והשטחים הציבוריים. לאחר מכן מתחלקים התושבים לקבוצות דיון. באווירה שמזכירה משחק מונופול או את הדינמיקות הקבוצתיות במבחני המיון לעבודה, מנסים התושבים להבין עם המתכננים את היתרונות של כל תוכנית ולהעלות הצעות ייעול.

השכנים רוכנים מעל שרטוטי התוכניות, וכל אחד מרגיש לכמה רגעים כמו מהנדס. "איפה יעבור פה הכביש, ולמה אין מעברי חצייה בסמוך לבית הספר שיוקם?", שואלים שניים. "אם אין חנייה ליד בית הספר, יסתמו לנו כל את כל האזור", אומרת אחרת. ההצעות נרשמות על ידי המתכננים, שמבטיחים לבדוק אותן. בניגוד לצפוי, הדיונים מתנהלים בסדר מופתי והטונים במקום רגועים מאוד. אולי זה קשור לכך שהפתרון המוצע ישדרג את איכות חייהם של התושבים.

באותו בוקר, לפני מפגש עם התושבים, התקבצו בקומה השנייה של מתנ"ס מתחם הצעירים ברמת השרון כמה מתכננים בשלושה חדרים. שרטוטים צבעוניים תלויים על הקיר בחדר שבו התקיים דיון בוקר משותף עליהם, ובעיקר על הערות התושבים שניתנו בפגישה שהתקיימה גם בערב הקודם. המתכננים, האדריכלים ממשרדם של סולסי וגרשון, אדריכל העיר סרג'יו וולינסקי ואנשי אופק יועצי תנועה וטלדור שמאים, מתחלקים לקבוצות ודנים בחלופות השונות. המטרה היא לצמצם את חמש החלופות שהוגשו אתמול לשתיים. בדרך זו, קל יותר למקד את הדיון בערב ולהבהיר מה אפשר ומה אי אפשר לבצע במסגרת הפרויקט.

המתכננים יושבים ביחד בניסיון לחבר את חלופה 4, שזכתה לחיבה רבה אצל הדיירים, עם השדרה הירוקה שתוכננה במרכז חלופה 1. אף שרוב הדיירים לא אהבו את חלופה 1, או ליתר דיוק היו להם הערות רבות לגביה, השדרה הירוקה שתוכננה במרכזה זכתה לתגובות חיוביות. לכן הרביעייה מנסה לשנס מותניים ולאחד את שתי החלופות לאופציה חדשה ומוצלחת יותר.

המתכננים מעוניינים לאפשר לדיירים לשהות בשדרה הירוקה ללא סיכון מכלי רכב, אך במקביל הם היו רוצים שהיא תמשיך גם מעבר לכביש ותהפוך את החיבור לכביש העוקף של השכונה למזמין יותר. לכאורה, זה דבר שאפשר לפתור בקלות, אבל יש בעיה: בשטח יש כמה עצים ותיקים וגדולים, וחלקם עומדים במקום שבו היתה אמורה להיות הדרך.

תוך כדי שהם מתמודדים עם העצים ועם הרצון ליצור קשר עין שיאפשר להורים לשבת על הספסל ולראות את הילדים בשדרה, מציין האדריכל אור ניב כי "בשנות ה-40 היתה אידיאולוגיה מודרניסטית שיצאה מתוך הנחה שהאדריכלים יודעים הכול. כיום אנו כבר יודעים שאנו לא יודעים הכול. זו אחת החוזקות של תהליך שיתוף הציבור, כי שני הצדדים לומדים".

נושא חם

תהליך שיתוף הציבור מהסוג שהתקיים בחודש שעבר ברמת השרון לא עסק בתוכנית האב של היישוב וגם לא בתכנון התחבורה ב-20 השנים הבאות. הוא היה ממוקד הרבה יותר. התהליך התמקד במתחם שעתיד לעבור תהליך של פינוי-בינוי.

עקב גודלו המצומצם של הפרויקט, קל יותר לתושבים להבין על מה המתכננים מדברים. שיתוף ציבור בתכנון הוא נושא חם כבר לא מעט זמן - והמחאה החברתית חיממה אותו אף יותר. אמנם אפשר לומר, בהסתייגות מה, שמאז ומתמיד היה תהליך שיתוף ציבור בישראל, אך זה התמקד בשלב ההתנגדויות לתוכניות שכבר הוגשו לוועדות התכנון. ההבנה ששיתוף הציבור כבר בתכנון יכולה לפתור את בעיית העיכוב של פרויקטים בשלב התנגדויות, גורמת ליותר ויותר מתכננים וראשי ערים להבין שכדאי להקדים תרופה למכה .

עם זאת, רוב שיתופי הציבור הם בעיקר הצגה של תוכניות בשלב המתקדם. בדרך כלל, המורכבות של תוכניות בקנה מידה עצום (כמו תוכנית אב לעיר) מקשה על שיתוף אמיתי ושיח דו-צדדי. גם אם יש הערות, הן לרוב כלליות - ורק מיעוטן ייצרו שינוי בתהליך התכנון.

במקרה של רמת השרון, עקב גודלו המצומצם של הפרויקט, לתושבים קל יותר להבין על מה מדברים ולתרום מתוך ההבנה שלהם של האזור וההתנהלות בו. סיור רגלי בשכונה הקטנה מגלה מראות שנהפכו להרגל בנוף התכנון הישראלי. מבני רכבת מתפוררים שאמנם זכו למחסות כביסה במסגרת תהליך שיקום השכונות, אבל גם הם כבר חלודים וישנים, ואפשר לראות סימנים לבנייה רעועה היכן שהיה ניסיון להוסיף חדרים.

ליאור מנצ'ר, מתכנן סביבתי, דואג להרחיב את הסיור גם מעבר למתחם הרכבות - לווילות שסביבו. ההרגשה היא של אזור אחר, עשיר יותר, מתוחזק יותר. מנצ'ר דואג להדגיש כמה פעמים שמדובר באותה רשות מקומית.

לדעתו, תהליך השיתוף אמנם לא ייתן לדיירים את כל מה שהם רוצים - וגם לא ימנע מהיזם להרוויח את חלקו, אך הוא יהפוך את התהליך לברור יותר - ובעיקר עשוי למנוע מהדיירים לעשות טעויות. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא למכור את הדירה הנוכחית, ובכך להפסיד את עליית ערך הנכס שתהליך הפינוי-בינוי יביא עמו.

הפרויקט ברמת השרון אינו הראשון שגרשון וסולסי מקדמים בו תכנון בעזרת שיתוף הציבור. הם מספרים על היענות רבה של התושבים במתחם - בכל ערב הגיעו כ-50 תושבים - אבל מציינים שבכפר שמריהו הגיעו אפילו יותר.

המחויבות לתכנון אינה רק של המתכננים, אלא גם של התושבים. סולסי מספרת על מפגש הסיום של תהליך שיתוף ציבור שקיימו במשרד בבית שמש. "שם האוכלוסיה חלשה יותר והגיעו פחות אנשים, אבל היתה התעניינות. אלה ששיתפו פעולה יצרו קבוצה חזקה ומגובשת שהתחברה תוך כדי העבודה - ובעצם יצרה מעין ועד. ביום האחרון הגיע מישהי והתחילה לצעוק. התושבים שהיו שותפים לתהליך השתיקו אותה, ואמרו לה שאי אפשר לקפוץ ביום האחרון ולבטל את כל העבודה, שיש כאן תהליך של כמה ימים ושתיתן כבוד למאמץ של מי שהגיע לאורך כל הדרך", מספר גרשון.

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם