ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משך מהכנסת ערב חג הפסח את הצעת החוק לביצוע "רפורמת המרפסות". מדובר ברפורמה חשובה שנתניהו קידם במשך זמן רב, שמטרתה קיצור וייעול הליכי הרישוי והבנייה - כדי שקבלנים יוכלו לבנות מהר יותר ויעיל יותר, וכך להגדיל את מלאי הדירות במשק כדי להוריד את מחירן.

נתניהו אמר שינצל את פגרת הכנסת כדי להגיע לסיכום בנושא, אך נראה שרפורמת המרפסות מתה ואף נקברה מחוץ לגדר. כל הסימנים מלמדים שהיא כבר לא תוגש לכנסת במתכונתה הקיימת.

לפני פסח התחולל קרב חזיתי בין ש"ס לישראל ביתנו. ש"ס נלחמת נגד ההצעה להכניס את "מיצוי כושר ההשתכרות" לקריטריונים לחלוקת דירות מסובסדות, בעוד שישראל ביתנו נלחמה בעד הכנסתו. מדובר בקריטריון שנותן יתרון לבני זוג שעובדים ביחד בהיקף משרה של לפחות 125%.

את ש"ס מעניינים האברכים שאינם עובדים. את ישראל ביתנו מעניינים בני המעמד היצרני שעובדים קשה ומשלמים מסים, אך אינם מסוגלים לקנות דירה. ומשום שנתניהו לא רצה להרגיז אף אחד משני בני בריתו, הוא פשוט ויתר על הרפורמה והודיע שהוא מושך אותה מהכנסת, ושבמשך הפגרה ימצא פתרון לסוגיה.

אך הנה הפגרה נגמרת - ואין פתרון.

מדובר בנושא חשוב, כי הוא לב לבה של המחאה החברתית, שהתחילה בנושא הדיור. כשיתברר שהחרדים ממשיכים לקבל את עיקר 5,000 הדירות המסובסדות שהוחלט לבנות, זה ישפוך שמן על גלגלי המחאה של הקיץ הקרוב, וזה ממש לא עושה טוב לנתניהו.

בינתיים ש"ס היא המנצחת, כי מינהל מקרקעי ישראל החליט כבר על הקריטריונים שעליהם המליץ שר השיכון, אריאל אטיאס. קריטריונים אלה נותנים יתרון מובהק לחרדים, כי קריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" אינו מוזכר אפילו.

הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, השיג אמנם הסכמה עם ח"כ פאינה קירשנבאום, מזכ"ל ישראל ביתנו, לפתרון המשבר, אך נראה שפתרון זה לא ייושם בפועל.

מדובר בהסכמה בת שני סעיפים שמתפרסמת כאן לראשונה. בסעיף הראשון כתוב ש"ישראל ביתנו מתחייבת לתמוך ברפורמה בתכנון ובבנייה", ובסעיף השני כתוב ש"מנכ"ל משרד ראש הממשלה מתחייב כי כל הקריטריונים לעניין הזכאות לדיור בר השגה יועברו לדיון ולהכרעה במליאת הממשלה".

כלומר, ישראל ביתנו קיבלה את מבוקשה: דיון בממשלה והצבעה גם על הקריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות. אבל יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן יודע שאין סיכוי ממשי לנצח באותה הצבעה, כי הליכוד יצביע עם ש"ס. אבל הוא גם יודע שעמדתו תביא לו קולות בקרב המעמד היצרני, שנושא הדיור מדבר ללבו.

ש"ס הסכימה לדיון והצבעה בממשלה, אך הודיעה לנתניהו שאם מיצוי כושר ההשתכרות ייכנס לקריטריונים - היא תפרוש מהממשלה, כי העניין בנפשה. לפיכך, ברור שנתניהו ייאלץ להצביע עם ש"ס.

וזו בדיוק הסיבה שבגללה כל הנושא יידחה. כי נתניהו לא רצה להתייצב לימין ש"ס ונגד המעמד היצרני. הוא מבין שזה יפגע גם בו אישית וגם בליכוד. הוא גם אינו רוצה לתת הישג לליברמן, שיטען שהוא רצה להכניס את מיצוי כושר ההשתכרות לקריטריונים, אך שרי הליכוד הבוגדניים הלכו עם ש"ס ונטשו את המעמד היצרני.

לפיכך, הרפורמה בתכנון ובנייה נכנסת עכשיו להקפאה עמוקה, וזה רע למשק ורע למחירי הדירות.

השעות הנוספות נעלמו

למזלו של שר האוצר, יובל שטייניץ, מחיר הבנזין בירידה והוא לא יצטרך לעבור עוד סאגה מקצועית ותקשורתית, כמו שעבר בפרשת שתי ההוזלות האחרונות.

אך פרשת ההוזלה ב-15 אגורות עדיין לא הסתיימה. ב-4 באפריל קיבלה הממשלה החלטה לקצץ בהוצאותיה, במטרה למצוא מקור (לכחצי מיליארד שקל) לאותה "הנחה" בת 15 אגורות במחיר הבנזין, שעליה הוחלט בתחילת אפריל.

לפי ההחלטה, יש לקצץ 2% בתקני כוח האדם במשרדי הממשלה ולהכניס שינויים בנוסחאות לחישוב שכר עידוד.

מי שהוא בעל זיכרון טוב, שם לב שסעיף אחד נעלם מהחלטת הממשלה: קיצוץ בשעות הנוספות, שגם הוא היה צריך להיות חלק מהצעת הקיצוץ. סעיף זה נעלם, כי עופר עיני איים בסכסוך עבודה, והאוצר נאלץ להתקפל ולוותר על הסעיף הכי משמעותי ב"קיצוץ". לכן, מאות המיליונים הדרושים לא יושגו.

הקיצוץ בתקני כוח אדם לא ישיג הרבה, כי יקוצצו בעיקר תקנים לא מאוישים, וגם תהיה "ועדת חריגים". המשרדים יקימו יחידות חדשות, ויש תוכניות להעסקת עובדים, כמו 200 פקחים נגד מסתנני עבודה ו-700 איש לאגף מס הכנסה למלחמה בהון השחור.

קיצוץ אמיתי בכוח האדם בממשלה יכול להגיע רק מפיטורים בפועל של עובדים לא מתאימים, סגירת יחידות שלמות וביטול פעילויות. בין כה וכה יש כפילויות אדירות בממשלה, כמו למשל בין הצבא למשרד הביטחון. אך את הדבר האמיתי לא עושים, אלא עובדים עלינו בעיניים.

כמו כן, אסור לגעת ב"שכר עידוד". נכון שכולם מקבלים אותו, אבל בדיקה שלו עלולה להביא דווקא לתוספת במקום להפחתה, כי מדובר בוועדות פריטטיות של הוועדים והממשלה, והוועדים לא יסכימו לשום הרעה.

היחידים שירוויחו מהמהלך יהיו מהנדסי תעשייה וניהול שיבדקו את כל מאות הנורמות. חיסכון תקציבי לא נראה מזה. אולי להיפך.

הזווית התקשורתית

ויש זווית קטנה נוספת לפרשת 15 האגורות. מבירור שערכתי עולה שראש הממשלה ושר האוצר דווקא כן הגיעו להסכמה מוקדמת על העלאת מחיר הבנזין ב-5 אגורות ולא ב-20 אגורות.

אם כך, מדוע שטייניץ, כאשר הופיע בטלוויזיה ב-30 במארס בתוכנית "פגוש את העיתונות", לא אמר זאת במו פיו? האמת היא שהוא כן רצה לומר, אבל קיבל עצה מלירן דן, ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה, שלא כדאי לו לומר זאת בשידור בלעדי בערוץ 2, כי שאר אמצעי התקשורת יכעסו עליו ואולי אף ינקמו בו על שנתן את החומר רק לערוץ 2.

שטייניץ הקשיב והשתכנע, לכן לא סיפר בשידור על דבר ההפחתה המוסכמת, אלא עירפל את תשובותיו בנושא.

שעתיים לאחר השידור יצאה ההודעה על הפחתת 15 האגורות, ושטייניץ יצא רע מאוד מהסיפור, עם נשק אישי כבד. זה מלמד שלא תמיד כדאי לומר כן לראיון טלוויזיוני.

כן למימונה, לא לשואה

ערב יום השואה והגבורה הפליא נתניהו לנאום על לקחי השואה ועל הקשר בינה לבין האיום האיראני. השואה, לדעתו, היא אירוע מכונן שאסור לנו לשכוח, ויש לכבד תמיד את קורבנותיו.

למחרת, יום חמישי, התקיים באושוויץ האירוע המרכזי של יום השואה: מצעד החיים בין אושוויץ לבירקנאו, 3 ק"מ איומים. היו שם המפכ"ל ואנשי משטרה, היו שם אנשי צבא, משלחות ממקומות עבודה, ונוער מרחבי העולם.

אבל אף אחד מבין 29 שרי הממשלה לא טרח להגיע, וגם אף אחד מבין שבעת סגני השרים לא נכח במקום. ממשלת ישראל לא יוצגה במצעד בשום דרך.

אבל לכל אותם שרים וסגנים היה את כל הזמן שבעולם לרוץ כמה ימים קודם לכן בין חגיגות המימונה. זה יותר חשוב מסתם שואה.