מזה חודשים רבים שיונתן סנה-אור, תושב רחובות ועובד היי טק שכיר, נשוי ואב לארבעה, לא מצליח להירדם בלילות. לפני כשנתיים הוא מכר את דירת הרווקים שלו, החזיר את המשכנתה, ובכסף הנותר, 600 אלף שקל, השקיע במה שנראה לו אז השקעה מבטיחה: הוא קנה מקבוצת אייזנברג גרופ שני מגרשים של קרקע חקלאית סמוך לכפר הס, בפרויקט הנקרא "פנינת הכפר". "הם עשו עלי רושם מצוין. ידעתי שהם מהגדולים בתחום וכששמעתי שמשרד עורכי הדין הגדול נשיץ ברנדס מלווה את הפרויקט, לא חשבתי שתהיה בעיה כלשהי. הם אמרו שבתוך ארבע-חמש שנים הקרקע תופשר, ואני אמרתי לעצמי שגם אם זה יקרה בעוד עשר שנים, זה בסדר", הוא מספר. "אבל לא חשבתי שיש אפשרות שזה לא יקרה לעולם. כשנפל לי האסימון החוורתי כולי. לא ידעתי איך לספר את זה לאשתי. עד עכשיו אני לא יודע איך אתאושש אם ההשקעה לא תוחזר לי".
סנה-אור הוא אחד מ-53 איש שהגישו אתמול את אחת התביעות הגדולות בארץ בתחום הקרקעות החקלאיות, הן במספר התובעים, הן בסכום הנתבע - 14 מיליון שקל. הקבוצה תובעת את אייזנברג גרופ, את בעליה שמעון אייזנברג, את משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס ואחרים על "הטעיה חמורה, תרמית ומצגי שווא כוזבים, לפיהם בתוך ארבע-חמש שנים תושבח הקרקע ושוויה יזנק במאות אחוזים כתוצאה משינוי ייעודה". התביעה הוגשה שנה בדיוק לאחר שתחקיר "הארץ" - בכותרת "ערוגת ירקות ברבע מיליון שקל" - תיאר את התנפלות הקונים על הקרקעות החקלאיות וחשף את התנהלותה הבעייתית לכאורה של אייזנברג גרופ, מהמשווקות הגדולות בתחום זה.
בשלוש השנים האחרונות, בעקבות הנסיקה במחירי הדיור שהרחיקה את רכישת הדירה מהישג יד, הפך תחום הקרקעות החקלאיות לטרנד הלוהט של הנדל"ן. אלפי ישראלים, שמומחים מעריכים כי לרבים מהם אין די כסף לרכישת דירה, בוחרים להתעלם מהסיכונים שבתחום הספקולטיבי הזה ולהשקיע עשרות אלפי שקלים, אפילו מאות אלפים, בחצי דונם עד דונם של קרקע חקלאית. הם מניחים ומקווים כי בעתיד הקרוב יופשרו הקרקעות למגורים ושוויין יאמיר למיליוני שקלים; הפרסום המאסיבי של החברות הפועלות בתחום מעודד אותם לחשוב כי לתקווה זו יש יסוד.
לצפייה לסרטון באמצעות האייפד לחצו כאן
נתוני רשות המסים, הנחשפים כאן בראשונה, מלמדים עד כמה ההסתערות הזאת התעצמה: בין השנים 2009 ל-2011 חל זינוק של 50% במספר העסקות לרכישת קרקע חקלאית - ל-4,901 בשנה. היקפן הכספי של העסקות עלה בהתאם - מ-860 מיליון שקל ל-1.4 מיליארד.
עתה באה התביעה החדשה שהגישו 53 הלקוחות של אייזנברג גרופ ומלמדת כי הקונים הלהוטים מתחילים להבין: העסקות מפתות, אך לא תמיד ההפשרה קרובה, לעתים היא אפילו לא נראית באופק, וגדולים הסיכויים שהשקעתם תרד לטמיון. בית המשפט יידרש אפוא להכריע אם משווקי הקרקעות החקלאיות מוכרים הבטחות ללא כיסוי או הזדמנות השקעה עם פוטנציאל רווח ממשי.
בל אייזנברג גרופ לא לבד. היא אולי נמנית עם הגדולות בתחום אך כמותה יש חברות אחרות המוכרות-משווקות קרקעות חקלאיות. אלו אמנם נזהרות שלא להבטיח הבטחות, אך רבות מהן מקנות לרוכשים את התחושה כי מדובר ברווח כמעט ודאי של מאות אחוזים. הן משקיעות הון עתק בפרסום ובשיווק ולא פעם נעזרות בידוענים, דוגמת ספי ריבלין; משרדיהן שוכנים לרוב במגדלים מפוארים, ובהם מגדל המשרדים בעזריאלי או בית אלקטרה בתל אביב; משרדי עורכי הדין שלהן הם בעלי מוניטין המקנים תחושת ביטחון לרוכשים.
הן גם אינן מנדבות יותר מדי מידע על הסיכונים הייחודיים להשקעה זו, ואפילו להפך: חלקן משתמשות במטבעות לשון כמו "ערך הנכס לא יירד", "תמיד אפשר יהיה למכור אותו" וכדומה - אמירות לא אחראיות המתאפשרות בשל היעדר פיקוח על תחומי הנדל"ן למיניהם, ולכן גם היעדר כללי פרסום ושיווק או חובת גילוי נאות של סיכונים פוטנציאליים.
אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב ומי שעתיד להפוך לאחת הדמויות הדומיננטיות בעולם הפיננסים עם השלמת המיזוג בין בתי ההשקעות הגדולים מיטב ודש, נלחם כבר שנים בהשקעות הספקולטיביות למיניהן. לפני יותר משנה הוא התוודע לתחום הקרקעות החקלאיות - והזדעזע.
"התוודעתי לתחום דרך פעילותי בתחום המשכנתאות. גיליתי עולם בעייתי שבו חברות משווקות לא פעם את הקרקעות באופן לא הוגן תוך יצירת מצגי שווא ללקוחות", הוא אומר על התחום בכללו, בלי להידרש לחברה ספציפית. "מה שעצוב כאן הוא שהקונים הם לא אנשים עשירים שיש להם כמה מיליוני שקלים בבנק, אלא לרוב אנשי מעמד הביניים, שרואים ברכישה הזאת תחליף לדירה הלא מושגת. הם מקווים שהקרקע תופשר, בלי לדעת שלפעמים לא מוסרים להם את כל המידע הרלוונטי".
לאחר ירידת הכתבה לדפוס, מאייזנברג נמסר בתגובה: "הגורמים שהגישו תביעה מופרכת כנגד החברה, ידעו בוודאות כי מדובר באדמה חקלאית להשקעה. מפתיעה במיוחד העובדה כי בראש קבוצה זו עומד אדריכל שמשמעותה של אדמה חקלאית ידועה לו. מפתיעה העובדה, כי הגורם בשוק ההון המרואיין בכתבה - לא מצא לנכון להתייחס להשקעות רבות בשוק ההון שבגינן נגרמו הפסדים רבים למשקיעים, אלא בחר לתקוף דווקא השקעות בתחום הקרקעות החקלאיות המהוות אלטרנטיבה ראויה להשקעות מסוכנות בניירות ערך".
"לפני כל רכישת קרקע חקלאית בחברת אייזנברג, מקבל כל רוכש הסבר מפורש ומדוקדק ממספר גורמים - ביניהם עו"ד ממשרד עורכי דין מהשורה הראשונה בישראל, כי מדובר באדמה חקלאית שלא ניתן להעריך את צפי הפשרתה. רק לאחר הסבר זה, והסבר על מהות החוזה, נחתם ההסכם. חשוב לציין, כי אותה קבוצה בחרה לא לשתף את חברת אייזנברג בניהול הפרויקט, אלא לנהל את הליכי ההפשרה בעצמה. חברת אייזנברג תתבע כל נזק שייגרם לה כתוצאה מהגשת תביעות סרק", נמסר מהחברה.
"כמו כן, חברת אייזנברג יכולה להציג מקרים רבים בהם גורמים שונים הכוללים 'אנשי מקצוע' התחייבו לכך שאדמות חקלאיות לא ישנו את יעודן - אך בסופו של יום הקרקעות הופשרו ובעלי הקרקעות נהנו מתשואות גבוהות (ישנן מאות דוגמאות ברחבי הארץ מצפון לדרום של קרקעות חקלאיות שהופשרו ועליהן נבנו בתי מגורים ומסחר)", נמסר.
לקריאת התחקיר המלא - לחצו כאן
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
