המהנדס הראשי של חברת
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
אפריקה ישראל
דיוויד סוקט האשים היום את רשויות התכנון והבנייה בהכשלת החייאתם של מרכזי הערים, זאת במהלך כנס 'העיר כמנוע לצמיחה כלכלית' הנערך היום באשקלון. "כולם יודעים להגיד שחייבים לפתח ולחדש את מרכזי הערים" אמר סוקט והוסיף: "אבל כשאנחנו מגיעים למקום ומצפים לקבל את כל הרוח הגבית אנחנו מוצאים את עצמו שם לבד בחזית. ואחרי הדיבורים על כך שאנו כיזמים צריכים להוביל, אנחנו מגלים שמאחורינו אין עוד אף אחד, וזה בא לידי ביטוי בדיוני הוועדות המקומיות והמחוזיות".
"יש מישהו שלא יודע שפרויקט בתוך מרכז עיר מטיל צל על סביבתו?", שאל סוקט. "יש מישהו שלא יודע שפרויקט שנטוע בתוך עיר נמצא באזור שיש בו בעיות תחבורה? מי מופתע שלפרויקט במרכז עיר יש הכי הרבה מתנגדים? אז מה עדיף, לבנות שוב בשוליים? למה לשאול על פרויקט מגורים במרכז עיר 'איזה צורך ציבורי הוא נותן?', אם הוא נותן עוד גן או גינה בשכונה? הצורך הציבורי שהוא נותן זה מגורים במרכז העיר. תסתכלו מה הולך בחוץ ולמה התחילה המחאה ותבינו על מה אני מדבר. הפרויקט עצמו הוא הצורך הציבורי".
דבריו של סוקט גררו עימות בינו לראש עיריית בת ים שלומי לחיאני, שהנחה את המושב: "בנושא הזה אני לא מסכים אפילו בכלל. עוד לא פגשתי יזם שלא היה רוצה לבנות 100 קומות לגובה אם הוא היה יכול. אם אנחנו לא נהיה שם כדי להגיד מגורים זה על הכיפאק אבל... אז נמצא את עצמנו גרים בתנאים גרועים מאוד. רוב היזמים שאני מכיר רואים רק כסף, כסף וכסף. אם הם לא רוצים רק את זה אז חלקם עושים הסבה לראשי ערים או משהו. היחיד שיש לו מנדט לקבוע זה ראש העיר שהציבור בחר אותו".
חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, שהשתתף בכנס, מחה על דבריו של לחיאני לגבי יזמים: "שנים בנינו בכרמיאל ולא הרווחנו שם כלום. להגיד שמעניין אותנו רק כסף זה פשוט לא נכון. אנחנו לא פעם גם חדורי תחושת שליחות ורצון לעזור".
ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, השתתף בפאנל "שכונות חדשות או מרכז עיר תוסס", על היתרונות מהן יכולות ליהנות ערים צפופות ובהם גם מרכז עיר חי. "בני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל: 170 אלף תושבים, 24 אלף תושבים לקמ"ר. ציפוף הוא דבר נכון לעיר שרוצה להיות דומיננטית ולא עיר שינה", אמר הרב אשר.
ראש העיר הוסיף כי "הא'-ב' של עיר זה יצירת עוגן כלכלי. כדי לתת שירות אתה צריך כסף. יש ערים שהתרכזו בים, ויש ערים שצריכות לייצר את באר הנפט שלהן יש מאין. ראש עיר שמסתמך על תקציבי משרדי האוצר, החינוך והרווחה לא יכול לתת שירות טוב לתושבים".
כדוגמה לדבריו בבני ברק הוא מתן את איזור התעסוקה ותעשיות ההיי-טק. "המשולש אזור קרית עתידים-הבורסה-BBC זה משולש שמדבר אחד עם השני. זו שכנות טובה בגוש דן. מה שקורה היום בבת ים זה הרבה בנייה למגורים אבל גם לתעסוקה", ציין.
האדריכל ומתכנן הערים הלל שוקן אמר כי מלבד ת"א, אף עיר עדיין לא מימשה אף אחת מהערים את הפוטנציאל של חיים עירוניים משמעותיים: "נתניה מורכבת מכל מיני יישובים והרבה שטח ריק ביניהם. כנ"ל ראשון מערב. ראש העין היא בכלל פרוור שינה שבינה לבין עירוניות אין שום דבר. כנ"ל שהם. אייר פורט סיטי הוא הצד השני של המטבע - הבריחו את התעסוקה למקום אחר. כך נראות התוכניות שלנו בזמן הזה. כשאני טוען שבמדינת ישראל יש עודף שטחים אומרים שזה מה שציבור רוצה".
איריס אפרת, מתכננת ערים ואזורים ויועצת בכירה לשלטון המקומי טענה כי "לרשות המקומית יש המון כוח. פיתוח כלכלי זה גם להשאיר את האוכלוסיה החזקה בעיר ואיך אני יוצרת שכונות שנעים לחיות ולגור בהן".
אפרת טענה שכדאי להתמקד בסוג האוכלוסיה: "הכלי הראשון שהייתי מתמקדת בו כדי להשאיר אוכלוסייה חזקה - איתור נכסים. פה אני רוצה ליצור איזשהו מנוף. לקחת קרקע של נכסי עירייה לשעבר שאינו משמש לייעודו המקורי. לבדוק מהם השימושים המיטיביים שיהיו מנוע מחולל שינוי. זה יותר קל ללכת ישר לשכונות הפתוחות ולחסל את הקרקעות שם".
משבר התכנון
ממחקר שערך ארגון מרחב, עולה כי במרחבים העירוניים במרכז הארץ יש כיום קרקעות פנויות ל-400 אלף יחידות דיור, וזאת מבלי להזדקק לפרויקטים של פינוי בינוי, כך טען היום במהלך הכנס האדריכל דרור גרשון, במושב שנשא את הכותרת "האם מדיניות התכנון גרמה למשבר הדיור?", אותו הנחה המייסד והעורך הראשי של TheMarker, גיא רולניק.
גרשון יצא בחריפות נגד מדיניות התכנון הנוכחית המעודדת הקמת יישובים חדשים. "הערים האלה לא מספקות כלום, לא עבודה, לא חינוך, לא מקום לפגוש בו אנשים. מלבד כמה ערים במרכז הארץ, אין כמעט אף עיר שמקיימת את עצמה. מודיעין היא דוגמה מצויינת לעיר שהרסה את כל יישובי מרכז הארץ. היא הרסה את ירושלים, את לוד ואת רמלה. ומודיעין בעוד 50 שנה בעצמה תיראה גם היא ככה".
גרשון ציין כי המקומות שבהם מאשר משרד הפנים פרויקטים, בהרבה מקרים מדובר ביוזמות שאינן יוצאות לפועל בשל חוסר ביקוש: "יש 160 אלף יחידות מאושרות שאף אחד לא רוצה לבנות אותן וגם אף אחד לא רוצה לגור בהן. הן בנקודות מרוחקות, צריך שתי מכוניות כדי להסתדר, מוציאים הרבה. אי אפשר לפתור את זה בשנה אחת. צריך להגיד 'נעשתה פה טעות, ניקח חמש שנים ונתקן אותה'. אבל אי אפשר להמשיך באותה דרך".
יואב לרמן, בעל הבלוג המצליח "עוד בלוג תל אביבי", טען כי משרד הפנים אינו מאפשר חופש תכנוני למתכננים שחורגים מהקריטריונים המקובלים. "כל הפלאיירים לשכונות חדשות נראים אותו דבר. 5 חדרים, 2 חניות, מחסן, גינה הפנימית עם ספסלים. רק דירות כאלה אפשר לבנות?".
עוד השתתפה במושב ד"ר אמילי סילברמן, שהובילה את צוות המומחים של המחאה בתחום הדיור. "המשבר הוא משבר של אידיאולוגיה", אמרה, "אין היום שום מדיניות לגבי איפה אמורים לגור האנשים העניים. התשובה היא בשום מקום". עוד אמרה סילברמן בהתייחס למשבר הדיור כי הציבור הישראלי הורגל לחשוב שהוא חייב בית בבעלותו, אולם ברוב מדינות המערב ישנן דירות להשכרה ארוכת טווח בבעלות מוסדית. "הבעיה היא שכאן זה לא קיים".
הכנס "העיר כמנוע צמיחה כלכלי" נערך במכללה האקדמית אשקלון ויימשך גם מחר, אז יתארח בו שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.


