"הכוונה היא להפוך את חדרה לעיר תיירותית, רב גונית ובינלאומית. יש לה את כל הנתונים להיות תל אביב הבאה והיא אכן תהיה כזו. היא אפילו יותר גדולה מתל אביב, השטח שלה הוא 54 אלף דונם" - מצהיר חיים אביטן ראש עיריית חדרה.
אין ספק שהתוכנית של אביטן, ראש העיר בשבע השנים האחרונות, שאפתנית מאוד. עד היום אף עיר לא הצליחה להיות אלטרנטיבה לתל אביב. גם ערים עם נתוני פתיחה טובים יותר של תעסוקה, קרבה למרכז, רמת אוכלוסייה וחינוך.
"בסופו של דבר, כיוון הפיתוח של כל עיר תלוי בראש העיר", אומר אביטן, "ראשי ערים טובים קידמו את הערים שלהם. מבחינת התפישה שלי, חדרה תהיה תל אביב הבאה כי היא נמצאת בטבור של המדינה - חוצים אותה כביש החוף, מסילת ברזל, כביש 4, כביש 6 בחלק המזרחי ותחילת הסלילה של כביש הרוחב 9".
ואביטן מפרט מה כבר עשה וכיצד בכוונתו לעמוד ביעד השאפתני שהציב לחדרה: "לפני שבע שנים קיבלתי עיר אפרורית, לא ממותגת, שלא משכה אוכלוסייה טובה ולא התפתחה בהרבה תחומים. גם ליזמים לא היה כדאי כלכלית לבנות ולהשקיע פה. חדרה עברה מהפך בכל הקשור לפיתוח, בינוי, תשתית, מקומות תעסוקה, והכי חשוב בתחום החינוך - בשנה שעברה זכינו בפרס החינוך הארצי.
"קיבלתי עיר עם גירעון מצטבר של יותר מ-250 מיליון שקל, ובכל שנה היא היתה מסיימת עם גירעון של 20-30 מיליון שקל. נקטתי כמה פעולות: החלפתי את כל הדרג הניהולי, הגירעון הצטמצם לפחות מ-70 מיליון שקל, וכל שנה אנחנו מסיימים מאוזנים. במקביל, גיבשנו תוכניות לפיתוח העיר: קידום תב"עות ותוכניות לבינוי של שכונות מגורים בהיקף של אלפי דירות ברצועת החוף של גבעת אולגה ובשכונות חדשות בעיר, כולל פיתוח למלונאות ובנייה של טיילת".
"לא חסר לחדרה כלום"
לפי תוכנית המתאר של העיר, לחדרה ייתוספו 29.7 אלף יחידות דיור - 18.5 אלף מתוכן ייבנו עד 2020, והשאר לאחר מכן. בנייה זו צפויה להכפיל את האוכלוסייה של העיר. בנוסף בעיר מתכננים להקצות אלפי דונמים עליהם ייבנו מרכזי תעסוקה ל-45 אלף איש, וכן אצטדיון עירוני, שלושה מרכזי ספורט ו-10-15 בתי מלון שבהם 2,600 חדרים.
אתה מדבר הרבה על פיתוח נדל"ן שהבאת לעיר ועל עליות מחירים, אבל אי אפשר לנתק את העליות האלה ממה שקורה ברחבי המדינה. עם כל הכבוד להישגים שלך כראש עיר, עדיין מדובר בגלי עליות שהתחילו בתל אביב ועברו לשאר האזורים.
"הנדל"ן במדינה עלה במשך עשרות שנים. בחדרה זה אף פעם לא התקדם בצורה כזו כי לא היו יסודות של חינוך, תשתית ואיכות חיים. אם חדרה היתה היום כמו לפני 8-10 שנים לא היה כדאי לבנות כאן. לבנות עיר לא לוקח שנה או שנתיים. זה תהליך של כמה שנים. יש תוכניות קצרות טווח וארוכות טווח. אחרי 30-40 שנה אישרתי תוכנית מתאר לעיר. התוכנית הופקדה בסוף אוגוסט 2011".
מה חסר לעיר, מהם האתגרים שניצבים בפניה?
"לא חסר לחדרה כלום. אנחנו עושים הכל. יש לי 1,000 דונם סמוך לכביש החוף, שנתחיל לפתח בהם פארק עסקים והיי-טק בשטח בנוי של חצי מיליון מ"ר, בין מסילת הברזל לכביש החוף. כיום זה שטח שמופשר לבנייה. חברת אזורים, שמחזיקה שם 80 דונם, היא אחד הבעלים הגדולים, והיא אמורה להגיש תוכנית בנייה.
"אנחנו מפתחים את הכניסות והיציאות של העיר. ביציאה המזרחית של חדרה הוקם קניון של 22 אלף מ"ר על ידי חברת פוליגון. שיכון ובינוי בונה בדרום מזרח העיר פרויקט בשם 'שכונת פארק החלומות'. המתחם אמור לכלול בסופו של דבר 2,000 יחידות דיור.
"חדרה יכולה להיות אלטרנטיבה לצעירים ולמשפחות במרחק 40 דקות מתל אביב. נבנות בחדרה 5,000 יחידות דיור מאושרות, ובשנים הבאות ייבנו גם מרכז עסקים והיי-טק וכן מרכזי מסחר ברחבי העיר".
דווקא כשגל הפיתוח הגיע לחדרה שוק הנדל"ן נמצא ברגיעה וקבלנים משהים את הבנייה.
"אי אפשר להתעלם מהאי ודאות במדינה ובעולם. זה משפיע על קונים ומשקיעים. ההאטה היא זמנית ולא מורגשת בחדרה. הסממן הבסיסי - לפני שבע שנים היו בעיר 60 אלף תושבים, כיום היא מונה יותר מ-90 אלף".
יש המון תוכניות לפיתוח חדש בחדרה, וזו הדרך הקלה - לבנות שכונות מגורים חדשות. אבל מה עם השכונות הישנות, המרכז הוותיק והפחות מפותח? יש תוכניות פינוי-בינוי והתחדשות עירונית?
"יש לנו תוכנית פינוי-בינוי במשותף עם משרד השיכון. היקף הבינוי כבר אושר בוועדה המחוזית ועכשיו אנחנו מכינים את מסמכי התוכנית. היא עדיין לא אושרה בוועדה המקומית. התוכנית בגבעת אולגה כוללת פינוי של תשעה שיכוני רכבת במצב רעוע ביותר, שנבנו לפני 60 שנה. רוב הדירות פרטיות ויש גם דירות עמידר.
"מדובר ב-200 יחידות דיור שמספרן יגדל ל-900. קודם כל נבנה מגדלים של 25-30 קומות ליד הים ואת המבנים שמתפנים נהפוך לשטחים ציבוריים. הקרקע של הבניינים החדשים היא של העירייה ונקבל בחזרה את הקרקע של השיכונים. נרוויח פעמיים: שכונה חדשה ופארק ציבורי. יהיה יזם שייקח את זה והוא יהיה אחראי לנהל מו"מ עם הדיירים".
אילו ראשי ערים משמשים מודל עבורך לניהול עיר?
"לכל עיר יש את האפיון שלה. לחדרה יש היסטוריה מרתקת וחלוציות. כל עיר שהיתה בה יציבות שלטונית של ארבע קדנציות, התפתחה מאוד. עיר שהיו בה תחלופות, קפאה על שמריה".
היכן עובדים תושבי חדרה?
"יש תושבים שמועסקים במפעלים המקומיים, במתקן ההתפלה, במפעלי ניר חדרה ובחברת החשמל, ויש גם את העסקים הקטנים. אחרים עובדים מחוץ לעיר, בתל אביב ובחיפה".
"משחק חיי"
הסיפור האישי של אביטן מעורר השראה. יליד מעברה בחדרה שהצליח לעלות בפירמידה כנגד הסיכויים. הוא נולד ב-1954 במעברת ברנדייס בעיר, הבכור מבין 11 אחים ואחיות. אביו עלה לישראל ממרוקו, אמו מלוב.
במלחמת העולם השנייה, כשאמו היתה ילדה, היא נפגעה בהפצצות על טריפולי ונפצעה בגבה. הפציעה לא טופלה כראוי והיא סבלה מ-100% נכות. אם לא די בכך, אביו נפצע בתאונת עבודה כשאביטן היה בן 15, ושכב במשך שנה מחוסר הכרה בבית חולים. בשלב מאוחר יותר הוריו התגרשו.
"נכפה עלי לקחת מנהיגות ולטפל ביתר האחים. כשהייתי בן 13 שטפתי כלים בלילה, אחרי שאחיי הלכו לישון, ובשבע בבוקר 11 ילדים היו צריכים לקום לבית הספר כשיש אמא חולה בבית. למדתי חשמל ואלקטרוניקה, והתגייסתי לצבא - למרות שקיבלתי שחרור בגלל המצב המשפחתי".
איך לא התדרדרת?
"הייתי במצוקה. הממסד לא טיפל בי ולא הסתכלו עלי ועל המשפחה שלי. באמונה שלי, שאני יכול להצליח להיות יותר טוב מהאחרים, הצלחתי. זה לא סתם שאחד שצמח בשכונת מעברות - לא הייתי קצין בצבא ולא פרופסור - הביא את העיר להישגים".
המחאה של הקיץ האחרון לא נראית לך מחאה של מפונקים לאור הרקע שממנו הגעת?
"אני מקבל את המחאה, והיא צודקת בהרבה דברים. אבל מי מוביל אותה? האם זו באמת זעקה לצדק חברתי או פוליטיקה? אני אומר שהמחאה כנה, אבל צריך לראות מה האינטרסים של מי שעומד מאחוריה. בדרך כלל, מתקדמים על גבם של המסכנים".
בנעוריו שיחק אביטן כדורגל ואף היה חבר בנבחרת הנוער. אחרי שהשתחרר מהצבא שיחק בהפועל בית אליעזר ובהפועל חדרה, "אלא שהמצב הכלכלי לא איפשר לי להקדיש עצמי לכדורגל", הוא מספר, "אחרי השחרור עבדתי בבזק. בגיל 22 התחתנתי ובגיל 23 נולדה בתי הבכורה, ואחריה שלושה בנים.
"בכדורגל יש ביטוי 'נתתי את משחק חיי'. ניתנה לי הזכות להיות ראש העיר ואני מרגיש שאני נותן את משחק חיי בפיתוח חדרה. אם הגעתי לאן שהגעתי, זה בזכות העיר. אני חייב לחדרה. אני מאוהב בה".
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
