הקדימות של תמ"א 38

שתי החלטות של ועדות הערר תל אביב ומרכז משקפות את החשיבות לתמ"א 38

עם התרחבות היישום של תמ"א 38 בערי המרכז והגעתם של פרויקטים נוספים לשלב התכנון, האישור והרישוי, צצות בעיות וסוגיות שמנסחיה של תמ"א 38 לא נתנו דעתם עליהן, ובמקביל מצטברות והולכות החלטות של מוסדות התכנון כמענה לאותן סוגיות.

שתי החלטות של ועדות הערר תל אביב ומרכז משקפות את החשיבות שמייחסות הוועדות ליישום רחב ככל הניתן של פרויקטים על פי תמ"א 38 ואת העדיפות שהן נותנות לכך.

בעניין שנדון בוועדת הערר תל אביב, מדובר בפרויקט תמ"א 38 ברמת גן. החברה היזמית, אחדות יזמות ופרויקטים בע"מ, ביקשה היתר בנייה לחיזוק בניין קיים בן שלוש קומות מעל קומת עמודים מפולשת, לפי תמ"א 38. בין היתר ביקשה החברה להוסיף מעלית חיצונית, ממ"דים ומרפסות, ולבנות קומה רביעית בת שתי יחידות דיור מכוח הוראות התמ"א. בנוסף ביקשה היזמית לבנות קומה חמישית על פי תוכנית רג340/ג30/ עבור שתי יחידות דיור ומעליהן דירת גג.

היות שמשמעות הבקשה היא הוספה של חמש דירות לבניין, מחייב תקן החניה כי יוקצו ויוכשרו חמישה מקומות חניה נוספים בתחומו של הנכס עבור היחידות החדשות שייתוספו. היזמים הציגו בתוכנית שהגישו לוועדה המקומית את החניות החדשות שהקצו בתחום הנכס, ואולם הוועדה פסלה את התוכנית בטענה כי לא קיימת גישה פיסית לחניות אלה וכי יש לפתור את נושא תקן החניה הנדרש בתשלום לקרן חניה (הסדר הידוע כ"כופר חניה") או לחלופין בדרך של קבלת פטור מחניה.

בהחלטתה קובעת ועדת הערר: "לנוכח החשיבות התכנונית והציבורית בחיזוק בניינים נגד רעידות אדמה, אין, לדעתנו, למנוע את תוספות הבנייה המהוות תמריץ לחיזוק הבניין, רק בשל העובדה כי לא ניתן להסדיר מקומות חניה בתחום החלקה".

בנסיבות כפי שפורטו, קובעת הוועדה כי יש מקום לאשר סטייה מתקן החניה בדרך של הענקת פטור חלקי או מלא מהחובה להתקין מקומות חניה. הדבר נתון כמובן לשיקול דעתה של הוועדה המקומית, שצריכה לשקול את חשיבות חיזוק הבניינים אל מול הבעיה של הגדלת עומסי החניה. ועדת הערר קבעה כי רק במקרים קיצוניים יש לתת עדיפות לשיקולי החניה - דבר שיכשיל למעשה את חיזוק הבניין.

עדיפות למיצוי זכויות תמ"א 38

החלטה מעניינת נוספת ניתנה באחרונה על ידי ועדת הערר מחוז מרכז בראשות עו"ד מיכל גלקין-גולן. במקרה זה דובר בבית דירות משותף בהוד השרון. בעליה של אחת הדירות העליונות בבניין הגיש בקשה להיתר לבניית חדרים על הגג, חתומה על ידי הדיירים בבניין. בהמשך, בחלוף מועד ההתנגדויות, הוגשה התנגדות על ידי אחד מדיירי הבניין, שאליה הצטרפו דיירים נוספים שחזרו בהם מחתימתם.

ההתנגדות הסתמכה בין היתר על שני טיעונים מרכזיים: הראשון, שמדובר בבנייה על רכוש משותף ששייך לכלל הדיירים; והשני, שביצוע בנייה כמבוקש תסכל את האפשרות לבצע פרויקט של שיפוץ, הרחבה וחיזוק הבניין על פי תמ"א 38.

הוועדה המקומית קיבלה את ההתנגדות בהסתמכה על שני הנימוקים האלה, ועל כך הוגש ערר. ועדת הערר קבעה כי האינטרס הציבורי מחייב לתת עדיפות למיצוי הזכויות על פי תמ"א 38, מבלי שייבנו מכשולים ליישום התמ"א.

עם זאת, הוועדה קצבה לדיירים פרק זמן של שישה חודשים למיצוי הזכויות על פי תמ"א 38 - ובמידה שלא תוגש בפרק זמן זה תוכנית לחיזוק המבנה על פי תמ"א 38, תאושר התוכנית המקורית לבניית החדרים על גג המבנה.

-

הכותב הוא עורך דין, שמאי מקרקעין ומתכנן ערים

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר