בשלוש השנים האחרונות הוציאה גרובר כ-50 עדכונים לגבי מניית כיל - ב-15 מהם הוענקה למניה המלצה של "תשואת שוק", וב-14 הוענקה המלצה של "תשואת יתר". במרבית המקרים - 19 פעמים - קיבלה המניה המלצת "קנייה".

למרות הסיקור החיובי, זכו המשקיעים לתשואה אפסית בשלוש שנים אלה. בין מאי 2008 למאי 2009, במקביל לאירועים בשווקים, איבדה המניה כ-40% משוויה והציגה "תשואת חסר" יחסית למדד תל אביב 100. כיל קיבלה בתקופה זו מגרובר המלצה של "תשואת יתר".

גם אם הכיסוי שהעניקה למניית כיל היה אינטנסיבי במיוחד, וגם אם המלצתה האחרונה, שבה העניקה לכיל מחיר יעד גבוה ב-33% ממחירה, היתה חמה מאוד - גרובר אינה יוצאת דופן. סיקור מניית כיל של אנליסטים בבתי ההשקעות המתחרים בפסגות, היה דומה.

בתפקיד האנליסטים של מחלקות sell side בבתי ההשקעות יש באופן מסורתי צד שיווקי, ונדיר לקבל מהם המלצות מכירה. מטרת המלצותיהם היא לעודד תנועה של משקיעים שירכשו מניות ויעבירו עמלות לבית ההשקעות. עם זאת, משקיעים רבים רואים בהמלצות האנליסטים חוות דעת נקייה. לפיכך, נוצר מצב בעייתי שבו בית השקעות שאמור לשקף את האינטרסים של הלקוח, מרוויח עמלות מסחר ממשקיעים הרוכשים מניות שעליהן הוא המליץ.

על הרקע זה, המעבר של גרובר הוא בוטה. בתפקידה החדש, מנהלת קשרי משקיעים, אין אובייקטיביות רבה - עליה "לנהל" את מניית כיל מול המשקיעים. מנהל קשרי משקיעים אולי אינו יכול לגרום למניה לעלות כאשר ביצועי החברה גרועים, אבל תפקידו הוא למקסם את ביצועי המניה בהתחשב בתוצאות החברה. השאלה היחידה שנותרה היא כמה גדול היה השינוי שעשתה גרובר, והאם היא בכלל החליפה צד כשמדובר בתחום ה-sell side.

גרובר מסרה אתמול בתגובה: "מאז ומעולם כללה עבודתי שיקולים מקצועיים בלבד לשביעות רצון מעסיקי ולקוחות החברה לאורך השנים. מאז קבלת ההצעה לא פירסמתי כל סקירה על כיל".