תוכנית מחיר למשתכן מגדילה את האי־שוויון - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מצוקת הדיור

תוכנית מחיר למשתכן מגדילה את האי־שוויון

תוכנית הגרלות שמאפשרת לזוכים מעטים שידם משגת לקבל הטבה לא מוצדקת — היא אינה הפתרון

2תגובות
ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי (מימין) ושר האוצר, משה כחלון
עופר וקנין

באחרונה יצאה לדרך ההגרלה הגדולה של מחיר למשתכן — תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון, שבמסגרתה יוגרלו כ–14 אלף דירות בכ–25 יישובים, במטרה להביא לירידת המחירים המיוחלת.

במסגרת מחיר למשתכן הוגרלו עד כה כ–10,000 דירות, ובסוף השנה יתחיל האכלוס של כמה מאות בודדות. נכון עושה שר האוצר כשהוא מציב את הניסיון להוריד את מחירי הדיור כמטרה מרכזית במדיניות הכלכלית. עליית המחירים המסחררת מגדילה את האי־שוויון במשק בין בעלי הנכסים, שמלכתחילה רובם במצב כלכלי טוב יותר, לבין זוגות צעירים ומחוסרי דיור אחרים.

בנוסף, כשהמחירים עולים ברחבי המדינה, אך נכסי הדיור במרכז שווים יותר — עליית המחירים מעמיקה את האי־שוויון גם בין בעלי הנכסים וגורמת לעיוותים קשים ביכולת אזרחים לשפר את איכות המגורים שלהם, ובמיוחד את מקום המגורים. אולם בפועל, גם תוכנית מחיר למשתכן תגדיל את האי־שוויון, תפגע בהתאמת איכות ומיקום המגורים לפרטים, והשפעתה על מחירי הדיור לאורך זמן היא אפסית.

על פי מחיר למשתכן, שווי ההנחה על מחיר הדירה גבוה יותר במרכז, שם מחירי הדיור גבוהים וערך קרקעות המדינה גבוה. גובה ההטבה, שמשתנה מדירה לדירה, מסתכם בכ–300 אלף שקל לדירות אזורי הביקוש במרכז ובפחות מ–100 אלף שקל לדירות בפריפריה. ההטבה ניתנת במסגרת הגרלה בכל האזורים. אולם רק מחוסרי דיור שיש ביכולתם להעמיד את ההון העצמי הגבוה יותר הנחוץ לקניית דירה במרכז ולשלם לאחר מכן את תשלומי המשכנתא, יוכלו ליהנות מההטבה שניתנת בעת זכייה בדירה באזורי הביקוש. אלה הם זוגות צעירים שאמנם אין בבעלותם דירה, אך הם משתכרים שכר גבוה יחסית או שיש להם מקורות להון עצמי גבוה לקניית דירה יקרה יותר.

חרף זכאותם הנומינלית להשתתפות בתוכנית, ברור כי לבעלי אמצעים גבוהים יש נגישות גבוהה יותר לדירות שבהן ערך ההטבה גבוה יותר. בנוסף, למתגוררים במרכז יש יתרון בהגרלה לקבלת דירה באזור מגוריהם. לכן, התוכנית מרחיבה את הפערים בין זוגות צעירים בעלי הון והכנסה גבוהים לאחרים.

גם לצורך קניית דירה בפריפריה נדרשים הון עצמי ויכולת החזר שבני האוכלוסייה החלשה בחברה אינם יכולים לגייס. ברור לכל שאף שהמחירים נמוכים יותר בפריפריה, רבים מהרוכשים אינם מתכוונים לגור בדירות שזכו בהן ומצפים שהשקעתם תשפר את מצבם הכלכלי על ידי השכרת הדירה לאלה שאין להם את ההון העצמי המינימלי. לפיכך, התוכנית אינה מתאימה לאיכות ומיקום המגורים המבוקשים בפועל, ואף מגדילה את הנזקים האורבניים של פריסת האוכלוסייה.

מחיר למשתכן אינה מגדילה את היצע הקרקעות לבנייה, ובפרט לא באזורי הביקוש; אינה מתמודדת עם מערכת הארנונה המעוותת שאינה מאפשרת לרשויות מקומיות לאשר בנייה חדשה ללא בניית שטחי מסחר ועסקים; אינה מקדמת התחדשות עירונית; אינה מפחיתה את הביורוקרטיה המעיקה על הקבלנים; אינה תורמת להעלאת הפריון בענף הבנייה; ואינה מבצעת את הרפורמות הנדרשות ברשות מקרקעי ישראל. ההנחה במחיר הקרקע ליזמים, הגלומה בתוכנית, עולה למדינה בהכנסות של כ–2 מיליארד שקל בשנה — שיכלו להיות מופנים למטרות ראויות יותר.

מחירי הדיור בישראל, שעלו בשיעורים חדים בעשור האחרון, הם בעיה כלכלית וחברתית מהמעלה הראשונה, וטוב שהעיסוק בהם הוא במוקד הפעילות של שר האוצר. הצעדים שנעשו כדי להגדיל את ההיצע הם מבורכים, ויש לעשות עוד כדי לסגור את הפער בהיקף הבנייה. אולם תוכנית הגרלות שמאפשרת לזוכים מעטים שידם משגת לקבל הטבה לא מוצדקת, אינה הפתרון.

פרופ' אקשטיין הוא ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה; ד"ר ליפשיץ הוא חוקר בכיר במכון אהרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם