הגיע הזמן לחוקק חוק נציב שירות המדינה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שירות ציבורי

הגיע הזמן לחוקק חוק נציב שירות המדינה

אין חוק המפרט את מאפייני תפקיד נציב שירות המדינה, הכישורים הנדרשים ואחריותו כלפי הדרג הנבחר והציבור

תגובות
משה דיין, נציב שירות המדינה לשעבר
מרק ישראל סלם

בימים אלה מסתמן מאבק פוליטי קשה, גלוי וסמוי, על מינוי נציב שירות המדינה הבא. ברקע עומדות גם היוזמות לרפורמה בוועדות האיתור ולהוספת משרת אמון של משנה למנכ"ל, שתכליתן הגברת השפעתו של השר על המינויים לסגל הבכיר במשרדו, או במלים אחרות, סלילת הדרך למינויים פוליטיים. קידום הרפורמה, בהיעדר נציב מכהן קבוע, ועל רקע התנגדותו של הנציב היוצא לרפורמה זו, הוא בבחינת מחטף.

לכאורה, נציב שירות המדינה הוא בראש ובראשונה איש מקצוע. הוא ממלא תפקיד של מנהל משאבי אנוש המרכזי של שירות המדינה, שאמור לפעול לאיכות המינהל הציבורי המקצועי לטובת הציבור, לכיבוד החוק כלשונו ולשביעות רצונה של הממשלה הנבחרת.

אלא שהעיגון החוקי של מעמד הנציב ושל סמכויותיו לוקה בחסר. סעיף 6 ל"חוק שירות המדינה (מינויים), 1959" כולל קביעה לקונית, שלפיה "על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 וההודעה על המינוי תפורסם ברשומות". אין בנמצא חוק אחד המפרט באופן מרוכז את מאפייני התפקיד, הכישורים הנדרשים מבעל התפקיד ואת מכלול אחריותו כלפי הדרג הנבחר, כלפי עובדי שירות המדינה וכלפי הציבור. סמכויותיו נגזרות מתפזורת של אזכורים וסמכויות בחוקי שירות המדינה השונים.

בדמוקרטיות אחרות, המחויבות העיקרית של נציב שירות המדינה היא לאיכות הניהול הציבורי, הטיפול והטיפוח של העובדים והמנהלים, שמירה על טוהר המידות, ניהול המינויים ללא תלות בדרג הפוליטי והגברת היעילות של הניהול הציבורי — והכל בראייה של טובת הציבור. בניו זילנד, לדוגמה, תפקידי נציב שירות המדינה הוגדרו במסגרת חוק שירות המדינה; בקנדה נציב שירות המדינה מוגדר "נשיא" הסוכנות ומדווח ישירות לפרלמנט; באוסטרליה הנציב ממונה על ידי המושל הכללי (ולא ראש הממשלה) ומוגדר כתפקיד "עצמאי".

ניהול משאבי אנוש הוא מקצוע לכל דבר, הנלמד במסגרות אקדמיות, או נרכש בעבודה בתחום ברמות שונות של ארגונים. ניהול המשאב האנושי בשירות המדינה שונה אמנם במהותו מניהול משאבי אנוש של מפעל — בעיקר בגלל מורכבות הסביבה שבה פועל השירות הציבורי והכוחות הרבים המעורבים בפעולתו — אך בבסיס הכלים דומים. שילוב של ניסיון בשירות הציבורי (הרחב) בתפקידים בכירים, כישורי מנהיגות וניהול מתאימים, השכלה אקדמית והכשרה מקצועית בתחום משאבי האנוש או בתחום מדיניות וניהול ציבורי, הם המרכיבים העיקריים של הכישורים הנדרשים לתפקיד נציב שירות המדינה.

המינהל הציבורי המקצועי אמנם פועל בתוך מסגרת פוליטית, אולם "שירות הציבור הוא נאמן הציבור ומשרתו", כפי שנכתב בהצעת חוקה בהסכמה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומכאן שנציב שירות המדינה הוא ראש וראשון למשרתי הציבור.

המינהל הציבורי המקצועי אינו בסיס להרחבת הכוחות הפוליטיים במדינה, להעמקת האפליה הסקטוריאלית, ומקום ל"סידור עבודה" למקורבים אידיאולוגים ואישיים של קברניטי השלטון והמפלגות הפוליטיות.

לכן, מן הראוי שנציב שירות המדינה הבא (או הנציבה) יהיה בעל יכולות, ידע וניסיון בניהול מערכות גדולות בדגש על המשאב האנושי, בעל השכלה רחבה וידע מקצועי מעמיק בתחום, גם בשיתוף ארגוני העובדים, ובמקביל בעל יכולת לתקשר עם המערכת הפוליטית ולפשר בין השירות הציבורי המקצועי והדרג הנבחר.

בטווח הארוך יותר נראה שהגיעה השעה לחוקק חוק מיוחד המגדיר את תפקידי הנציב וסמכויותיו, ואף לשקול לשנות את דרך המינוי שלו. בין השאר, יש לשים על השולחן את האפשרות שהמועמדים לתפקיד יעמדו בפני שימוע בכנסת בפורום מאוזן שייקבע.

נציב שירות המדינה ממלא תפקיד ממלכתי. אסור להפוך אותו לאומר הן לממשלה ולגחמותיה. חרף האפרוריות היחסית של תפקידו, הוא שומר סף חשוב מאין כמוהו של האינטרס הציבורי.

הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר ראש המטה לרפורמה במנהל הציבורי במשרד ראש הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם