נתניהו רואה מחלפים וגשרים - אך מתעלם מההרוגים בתאונות הדרכים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו רואה מחלפים וגשרים - אך מתעלם מההרוגים בתאונות הדרכים

הסיבות לגידול במספר ההרוגים אינן ברורות, אך אי אפשר לשפר את הבטיחות בדרכים ללא הגברת האכיפה והשיטור

12תגובות
תאונת דרכים בכביש 886 בינואר
גיל אליהו

"אתם רואים פקקים, ואני רואה מחלפים, רכבות וגשרים", אמר באחרונה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. ואולם כשבוחנים את תמונת התחבורה בישראל רואים בעיקר את העלייה המחרידה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, שהתרחשה בשלוש השנים האחרונות, תחת הממשלה הנוכחית. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים שב להיות כמו שהיה ב–2010. קורבנות תאונות הדרכים אינם אנשים שקופים. חובת הממשלה לראות אותם ולא להסתכל דרכם כאילו אינם קיימים.

בין 2001 ל–2012 חלה בישראל ירידה עקבית ומשמעותית במספר הקורבנות של תאונות דרכים. אלא שירידה זו נפסקה באחת — והחל גידול משמעותי במספר ההוגים. לפי מספר הקורבנות הנוכחי בשנה זו, אפשר להניח כי גם השנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים לא יירד.

לממשלה, שלפי עדותה, אינה רואה את הקורבנות השקופים של תאונות הדרכים, קרה מעשה האיכר והסוס: לאיכר היה סוס מופלא, שאכל, גדל והתפתח. כדי לחסוך בהוצאותיו, החליט האיכר להרגיל את הסוס לאכול פחות ופחות. לאחר כמה שנים, כשהסוס כמעט התרגל לא לאכול כלל — הוא מת. כך קרה לממשלת ישראל בנושא הבטיחות בדרכים: הירידה המתמשכת במספר ההרוגים גרמה למקבלי ההחלטות להקטין את המשאבים המיועדים לפעילות זו, וכמו לסוס ולאיכר — לאחר שכמעט התרגלנו שהירידה תימשך, חלה העלייה החמורה במספר ההרוגים.

מדיניות מושכלת הרבה יותר, שאינה פוגעת ברמת האכיפה וברמת הפעילות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, היתה צריכה להיות מונהגת על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כ"ץ. מ–2009 ועד היום תקציבי אגף התנועה במשרד לביטחון פנים ירדו משמעותית. כך, קוצצו מאוד תקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וצומצם מספר הניידות של אגף התנועה במשטרה.

הסיבות המדויקות לגידול במספר ההרוגים אינן ברורות במלואן, אבל אין ספק שבלתי אפשרי לשפר את מצב הבטיחות בדרכים ללא הגברת האכיפה, השיטור וההשגחה. הנהג הישראלי אינו הנהג הגרוע בעולם, אבל הוא גם אינו סופרמן. לא ייתכן שהתנועה המסיבית בישראל תתקיים בתקציבים נמוכים כל כך וברמת שיטור ירודה כל כך.

תפקיד הממשלה היה להרכיב משקפיים מיוחדים, שדרכם ניתן לראות את ההרוגים בתאונות הדרכים, את הנזק הנפשי שנגרם לציבור ואת הנזק הכלכלי שנגרם למשק הישראלי כתוצאה מהתאונות.

בשנים האחרונות, יחד עם הירידה בתקצוב הפעילות בנושא הבטיחות בדרכים, חלה ירידה ממשית ביעילותה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיא תחת אחריותו של משרד התחבורה ושר התחבורה. עלייה במספר ההרוגים, כפי שחלה בשלוש השנים האחרונות, היתה צריכה להרעיד את אמות הספים ולגרום לשר הממונה לקחת אחריות. היא היתה אמורה להניע את השר להתריע בקול גדול על ההידרדרות הבטיחותית שחלה ולפעול ביתר עוז לשיפור המצב. התקציב של משרד התחבורה המיועד לתחבורה יבשתית — כבישים, רכבות ותחבורה ציבורית — הוא כ–15 מיליארד שקל בשנה. אני בטוח שאפילו בלי זכוכית מגדלת ניתן למצוא משאבים נוספים לשיפור הבטיחות בדרכים, ולגרום לכך שהממשלה תראה את ההרוגים השקופים ותפעל באחריות להפחתה במספרם.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס לתחבורה בטכניון, לשעבר המדען הראשי במשרד התחבורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם