חוק שכירות הוגנת — לא עשינו כלום - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק שכירות הוגנת — לא עשינו כלום

החוק אינו דן בשני הנושאים הכאובים ביותר מבחינת שוכרי הדירות: העלייה בדמי השכירות והתחלופה הגבוהה של הדיירים

3תגובות
דירה להשכרה בירושלים
טס שפלן

יוזמי חוק שכירות הוגנת הפליגו למחוזות רחוקים לאחר אישורו בוועדת החוקה. ח"כ רועי פולקמן ציין כי החוק עתיד לשנות את המציאות של שוכרי הדירות, וח"כ סתיו שפיר אמרה שהיא נרגשת להוביל את מהפכת השכירות. מנגד, נטען כי החוק מתערב בשוק החופשי, מגביל את חופש החוזים, מקלקל ומזיק. האמת מצויה באמצע: זהו חוק סימפטי, שאינו מזיק ואינו מועיל.

חוק שכירות הוגנת מכיל שני סוגי הסדרים: סעיפים הצהרתיים המחויבים לפי החוק הקיים ואינם מחדשים דבר; והסדרים חדשים וחשובים אך חסרי שיניים, שאינם אכיפים במציאות המשפטית.

החוק אינו מטפל בשני הנושאים הכאובים ביותר מבחינת שוכרי הדירות בישראל — העלייה של דמי השכירות והתחלופה הגבוהה של הדיירים. יציבות בדמי השכירות ויציבות השכירות הן אלה שבמוקד חקיקת השכירות בעולם ובמרכז המחלוקת המקצועית והציבורית. במדינות אחרות נושאים אלה מטופלים באמצעות הסדר המגביל את העלאת דמי השכירות ומבטיח למשכיר תשואה מינימלית. בד בבד נקבעות עילות מצומצמות לפינוי שוכרים מהדירה ומופחת התמריץ להחלפתם. נושאים אלה נכללו בהצעות החוק הראשוניות, אך הוסרו כשהצעת החוק נהפכה לממשלתית.

ההסדרים שנותרו בחוק הם אלה שקיימים ממילא. החובה למסור את הדירה בהתאמה מלאה למוסכם מעוגנת בחובת תום הלב במשא ומתן ובעילות ההטעיה, אי־התאמה והעלמה של פגם, שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג ובחוק השכירות והשאילה, תשל"א, כמו גם בפסיקת בתי המשפט; גם הסדר התיקונים שבחוק — שלפיו המשכיר אחראי למבנה, למערכות ולקלקולים שאינם נובעים ממעשי השוכר — מעוגן כבר היום בחוק השכירות והשאילה. הסדר זה כבר מקובל כסטנדרט בשוק וקיים ברוב המכריע של חוזי השכירות למגורים; הסדר הבטוחות שבחוק החדש, הקובע ערבות מקסימלית בגובה שלושה חודשי שכירות, תואם אף הוא לנוהג הקיים בשוק — ולפיכך אינו מחדש דבר; כך גם בנוגע להסדר ההודעה המוקדמת על תום תקופת השכירות.

החוק מכיל שני הסדרים שיש בהם חידוש. האחד — הגדרת "דירה ראויה למגורים", כלומר חלל בעל תשתיות מינימליות הראוי למגורי אנוש. הגדרה זו אינה מיותרת נוכח המציאות בשוק השכירות, שבה דיירים מתגוררים במרתפים לא מאווררים ונטולי מערכת ביוב; השני — חיוב המשכיר לשאת בדמי התיווך. הסדר זה חשוב בשוק שבו רב הביקוש על ההיצע, כמו השוק הפרוע של תל אביב. אלא שהחוק אינו קובע סנקציות ואינו מסמיך ערכאה שיפוטית לניהול דיון יעיל ומהיר במחלוקות שונות. חסר זה עלול לגרום להוראות החדשניות להפוך לאות מתה, שכן בלוחות הזמנים שבהם פועלים בתי המשפט האזרחיים אין אפשרות ריאלית לקבל סעד משפטי בסכסוך על שכירות קצרה. משתמשי השכירות קצרת המועד, שאינה מגורי יוקרה, הם סטודנטים, צעירים ואוכלוסיות מוחלשות. אלה לא יפתחו בהליך משפטי יקר ומסורבל נגד בעל דירה כדי לקבל פסק דין שלוש שנים מאוחר יותר.

בשורה התחתונה, אין בחוק החדש אפילו שמץ של מהפכה. הוא מלא הצהרות חיוביות וכוונות טובות, אבל לצורך עיגון הצהרתי של הסדרים קיימים אין צורך בעבודת חקיקה מאומצת בת שנים. הוא אינו מזיק, אבל הוגנות והגינות בשוק השכירות לא יצמחו ממנו.

הכותב הוא יועץ למחלקת הנדל"ן במשרד תדמור ושות', פרופ' יובל לוי ושות' ובורר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם