התעשייה הקיבוצית צריכה להתנהל כמו עסק - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תרבות ניהולית

התעשייה הקיבוצית צריכה להתנהל כמו עסק

ככל ששיעור הבעלות של הקיבוץ על התאגיד גבוה יותר, כך תפקוד הדירקטוריון מוטה לטובת שיקולים לא עסקיים

תגובות
דיור בקיבוץ
אייל טואג

באחרונה פורסם כי ארגוני הקניות של הקיבוצים, המחזיקים בכ–23% ממניות תנובה, בוחנים את מכירת החזקותיהם בחברה לפי שווי מוערך של כמיליארד שקל.

האקזיט המסתמן של הקיבוצים מצטרף לדירוג הביצועים של 30 התאגידים הקיבוציים המובילים בישראל ל–2016, שפירסמה זה מכבר חברת דן אנד ברדסטריט. מהדירוג עולה כי סך המכירות של הקיבוצים עמד אשתקד על כ–26.8 מיליארד שקל, לעומת 22.6 מיליארד שקל ב–2015. אולם חרף הצמיחה המרשימה, הפוטנציאל המלא של התעשייה עדיין רחוק ממימוש, והחברות שבבעלות הקיבוצים סובלות מכשלים ומליקויים המעיבים על התנהלותן העסקית.

רבים מהתאגידים הקיבוציים כיום מתנהלים במתכונת של עסק קהילתי או חברתי, והתרבות הניהולית ברבים מתאגידים אלה מבוססת על שיתוף וסולידריות. אין פסול בהפעלת שיקולים קהילתיים, חברתיים ואפילו אישיים בניהול הקיבוץ, אך כשאלה משתלטים על השיקול העסקי ועל קבלת ההחלטות בתאגיד הקיבוצי — נוצרת בעיה.

בלא מעט תאגידים קיבוציים עדיין מתקבלות החלטות שאינן בעלות אופי עסקי טהור — בין היתר על מינוי דירקטורים וחברי הנהלה ועל עסקות שונות. ההיצמדות למבנה המיושן ולאופי הקהילתי־חברתי של התעשייה פוגעת באפשרותם של התאגידים הקיבוציים למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם. ניתן רק לשער היכן הם היו מצויים כיום, אילו היו מיישמים בהם את שיטות העבודה הנהוגות במגזר העסקי ואת אמות המידה המקצועיות המאפיינות אותו.

מוקד הבעיה הוא פעמים רבות הדירקטוריון. זהו צומת קבלת ההחלטות בכל ארגון, אך חברות רבות אינן טורחות להקדיש מחשבה ותכנון אסטרטגי לבניית הדירקטוריון האיכותי ביותר שהן יכולות לקבל. הבעיה בולטת במיוחד בקיבוצים, משום שהשיקולים הקהילתיים והחברתיים חותרים חזק יותר תחת אפקטיביות הדירקטוריון. יתרה מכך, ככל שהקיבוץ מחזיק בשיעורים גבוהים יותר בבעלות על התאגיד (למשל, קיבוצים שלא הכניסו שותפים במסגרת תהליכי הפרטה), כך תפקוד הדירקטוריון מוטה עוד יותר לטובת שיקולים שאינם עסקיים.

הגיע הזמן לחולל מהפכה ניהולית בתעשייה הקיבוצית. על התאגידים בענף לאמץ מודלים מתקדמים למדידת אפקטיביות הדירקטוריון ולהטמיע באמצעותם מתודולוגיות מודרניות לניהול. בראש ובראשונה, על הרכב הדירקטוריון להיות מגוון ולשלב נשים, צעירים וקבוצות נוספות, וגם לשקף מנעד רחב של מיומנויות המותאמות לצרכי העסק, בהתאם למוצרים שמוכר הקיבוץ. תפקיד היו"ר גם הוא משמעותי. על היו"ר להוביל הליך מסודר של קבלת החלטות, שבו הדירקטורים אינם פועלים על סמך תחושות בטן, אלא על סמך מידע מוצק שנאסף ונמסר להם בצורה מקצועית על ידי האורגנים בתאגיד הקיבוצי.

הכותב הוא עורך דין, מייסד ויו"ר הפורום למצוינות בדירקטוריון ויועץ ליחידת הדירקטורים ברשות החברות הממשלתיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם