בכבוד ולא באיומים: כך נסייע לחרדים להשתלב בחברה ובשוק העבודה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכבוד ולא באיומים: כך נסייע לחרדים להשתלב בחברה ובשוק העבודה

העיקרון האוניברסלי של "מקל וגזר" עובד אצל הציבור החרדי בצד של הגזר - ולא של המקל

תגובות
הפגנת חרדים נגד גיוס
אמיל סלמן

"פשיטת רגל: עם נתונים כאלה ב-2065 לא תהיה כאן מדינה" - כך הכריזה כותרת המאמר של מירב ארלוזורוב שהתפרסם ב–TheMarker לפני כחודש. במאמר, שיצא לרגל עדכון התחזית הדמוגרפית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מצוטטים ממצאים שלפיהם התחולל באחרונה "שינוי דרמטי בתחזית": בתוך 40 שנה, 32% מאוכלוסיית המדינה תהיה חרדים, בגלל השינויים במגמת הפריון החרדי, ששבה לעלות.

המאמר נתן ביטוי קשה לנתונים. ואולם ביטויים מאיימים כמו: "שינוי דרמטי", "פשיטת רגל", "לא תהיה כאן מדינה" - אולי קצת מנותקים מהמציאות בשטח. כבר עכשיו מסתמנות מגמות ארוכות טווח בנוגע לשיעורי הפריון של הנשים החרדיות. כך למשל, שנתון החברה החרדית בישראל, שפורסם ב-2016 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם מכון ירושלים לחקר ישראל, מציין במפורש ששיעור הפריון של נשים חרדיות, שכבר הסתמנה בו ירידה, ימשיך לרדת באטיות גם בשנים הבאות, ויגיע ב-2035–2039 ל-5.1 ילדים בממוצע לאישה.

יש נטייה לחשוב כי מאמרים מסוג זה אולי יגרמו לקברניטי המשק בישראל - בעיקר לשרי האוצר ולראש הממשלה - לנקוט מדיניות ממשלתית תקיפה כלפי החרדים, למשל, קיצוץ בתשלומי ההעברה (תקציבי הישיבות וקצבאות הילדים), באופן שיביא, כביכול, להפחתת שיעור הילודה של החרדים.

ואולם העבר מלמד כי החרדים מגיבים לגזירות מהסוג הזה בתגובת "דווקא": כשמנסים לכפות עליהם גיוס לצבא עם סנקציות משפטיות - מיד יורד שיעור הגיוס, שבפועל היה בעלייה; שר אוצר שיטיל עליהם סנקציות כלכליות - ימצא עצמו על תקן "פרעה" שגם אותו יעברו ויעבירו.

האם לא נוכחנו כבר לגלות בעשור שבין 2005 ל–2015, ששיעור הגיוס של החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי עלה מעצמו, בכוח מגמות שינוי פנימיות ברחוב החרדי ונעצר ברגע שבג"ץ, הכנסת והממשלה התערבו? האם איננו עדים לעלייה מתמדת בשיעור התעסוקה של החרדים, גברים ונשים כאחד, כתוצאה מתהליכים פנימיים? הם הרי מבינים לבד את הצורך בכלכלה נבונה, ככל שיוקר המחיה עולה והמקורות הפנימיים (תרומות מחו"ל, גמ"חים, כספי שילומים) מידלדלים.

העיקרון האוניברסלי של מקל וגזר עובד אצל החרדים בצד של הגזר ולא של המקל. מאמרי הפחדה רק מייצרים אנטגוניזם. אחרי סדרת כישלונות בתחום זה, מקבלי ההחלטות מודעים לכך שרק שימוש בתמריצים, בתמיכות עידוד לתעסוקה ולהשכלה מקצועית - הם אלה שמביאים את הסחורה ומעודדים את הציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה ובחברה הישראלית.

תהליך השינוי חייב לקרות גם בתוך החברה החילונית ובעיקר בקרב מקבלי ההחלטות: יש להתייחס לחרדים בכבוד וכנכס עם פוטנציאל אדיר לכלכלה ולחברה. תרומתם לכלכלה הישראלית יכולה להיות דומה לתרומה שהיתה לעלייה הרוסית בשנות ה-90.

גם החרדים נמצאים כיום בתהליך הגירה: פנימי, לא גיאוגרפי. וגם הם, כמו עולי חבר העמים בזמנו, יכולים למנף את שוק העבודה הישראלי - ודווקא בתחומי המדע והטכנולוגיה. השילוב הזה יכול להתרחש גם אם נאפשר לחרדים להמשיך לקיים את אמונתם ואורחות חייהם, וגם בלי שנמדוד לנשים חרדיות את שיעור הפריון שלהן. ראו את השתלבותם הכלכלית של החרדים בניו יורק, לונדון ובריסל.

ובכלל, אולי הגיע הזמן שבמקום לעסוק בהיבטים הכמותיים - בסטטיסטיקות ובתחזיות חסרות בסיס - נתחיל להתמקד בהיבטים איכותניים וערכיים: איזו מין חברה אנחנו רוצים בעוד 40–50 שנה? איך נשמר את היסודות והערכים היהודיים בסביבתנו רעועת הדמוקרטיה? כיצד נוכל לעזור לתהליך הישראליזציה אותו עוברים חלקים גדולים בציבור החרדי להתעצם עוד יותר ולהשתלב בתהליכי השיקום החברתי־תרבותי להם אנו כה זקוקים בימים אלה?

הכותב הוא עמית מחקר בכירבמוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר פסיכולוג ראשי של צה"ל, סגן ראש המל"ל וראש מינהלת השירות האזרחי־לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם