למדינת ישראל דרוש נציב שירות מדינה חזק - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למדינת ישראל דרוש נציב שירות מדינה חזק

מינוי של אדם שמרן לנציב הבא או הצנחת גורם זר למערכת, עשויים לעצור את הרפורמה ואף להחזיר את הגלגל אחורה

תגובות
משה דיין, נציב שירות
המדינה
מרק ישראל סלם

השירות הציבורי בישראל נמצא בצומת חשוב ומשמעותי, שיקבע מה תהיה איכות חיינו בשנים הבאות. בין היתר, ייקבע מה יעלה בגורלה של הרפורמה בשירות המדינה המתרחשת בשנים האחרונות. מרבית אזרחי ישראל אינם מודעים לשינויים הרבים המתרחשים מאז שהתחילה הרפורמה, ושיעור גדול עוד יותר לא מודע למאבקים הקשים המאפיינים את התקדמותה.

ב–2013 פורסם דו"ח ועדת הרפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה — ועדה בין־משרדית בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין. לאחר עבודה ממושכת פורטו האתגרים שבפניהם ניצב המינהל הציבורי בישראל, ונראה כי צעדים אמיתיים ננקטים — לפחות היכן שהדברים אמורים בנציבות שירות המדינה, במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.

שני אירועים עיקריים היו זרז לרפורמה: המחאה החברתית והצטרפותה של ישראל לארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD). ההצטרפות של ישראל ב–2010 ל–OECD והמדדים ההשוואתיים מול יתר המדינות החברות בו העמידו אתגרים בתחומים מרכזיים. האתגרים הבהירו את הצורך בשינויים משמעותיים במנגנון השירות הציבורי.

לצורך יישום הדו"ח, הוקם מטה יישום רפורמה בראשות רון צור, ומאז ועד היום נעשו כמה צעדים לשינוי — בהם שינוי משמעותי בדפוסי המיון והגיוס של מועמדים לשירות המדינה, תהליכים חדשים להערכת עובדים, גיבוש תפישה של תכנון ההון האנושי, פעולות שונות לבניית שדרת הניהול הבכיר של שירות המדינה והגברת הגמישות הניהולית במשרדי הממשלה באמצעות האצלת סמכויות. הישגים אלה מרשימים לא רק בגלל החסמים החיצוניים שעומדים בפני כל רפורמה, אלא בעיקר בשל החסמים הפנימיים הניצבים בפני מטה הרפורמה בתוך נציבות שירות המדינה. קרי, בכירים בנציבות שירות המדינה המתנגדים לרפורמה.

בקרוב יסיים דיין את הקדנציה שלו כנציב שירות מדינה. בתקופתו חלו יותר שינויים מבתקופתו של כל נציב שירות מדינה אחר. בחירתו של הנציב הבא קריטית להמשך יישום הרפורמה. נציב חזק יוכל לתת לה רוח גבית גם על חשבון עימות עם הכוחות בנציבות שמתנגדים לשינוי. ואולם מינויו של אדם שמרן לנציב הבא או הצנחת גורם זר למערכת, עשויים לעצור את השינוי ואולי אף להחזיר את הגלגל לאחור. מינויו של נציב שירות המדינה הוא מינוי פוליטי. ירצה ראש הממשלה, ימנה רפורמטור לתפקיד הנציב. לא ירצה — לא ימנה. את תוצאות ההחלטה נחווה כולנו.

לצד מחויבותה של ישראל לעמוד במדדים בינלאומיים, הזיכרון של המחאה החברתית עדיין לא נשכח ממקבלי ההחלטות בישראל. הממעטים בחשיבותה, הישגיה והשפעתה של המחאה החברתית על החברה בישראל — טועים. עשרות רבות של שינויים, קטנים וגדולים כאחד, הם תוצר ישיר של אותה מחאה. זו הסיבה העיקרית שמקבלי ההחלטות צריכים להשתכנע סופית כי למרות הרצון העז לשמר נציבות חלשה ולשמר את השליטה הפוליטית בה — המחיר של אי־השלמת הרפורמה במינהל הציבורי עשוי לפגוע בהם פוליטית אף יותר.

מעורבות ציבורית ודרישה לתהליך שקוף בכל הקשור לבחירתו של נציב שירות המדינה הבא הם המפתח לשינוי. דרישה כזאת מצד הציבור אמורים לחזק אצל ממשלת ישראל את ההבנה כי ביצוע הרפורמה ימנע (או לפחות יעכב) את המחאה החברתית הבאה.

ד"ר כהן הוא ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם