הדילמה של הבוחרים האיראנים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון-מזרח תיכון

הדילמה של הבוחרים האיראנים

האם בחירתו של נשיא שמרן עשויה להניב תוצאות טובות יותר לשוחרי הרפורמה הכלכלית ויישום זכויות האדם?

תגובות

איראן היא מדינה עשירה. אזרחיה הם מהמשכילים במדינות המזרח התיכון, כ-93% מהם יודעים קרוא וכתוב, ובקרב צעירים שיעורם עולה ל-97%. הסרת הסנקציות מעליה בעקבות הסכם הגרעין הביאה אל פתחה מאות משקיעים, תאגידים וחברות קטנות ובינוניות שמבקשות לנגוס נתח מתוך העושר הזה. יתרות המט"ח שלה זינקו לכ-135 מיליארד דולר (לעומת כ-28 מיליארד דולר במצרים), הסכמי הנפט החדשים שלה עשויים ליצור כ-100 אלף מקומות עבודה חדשים. בתוך ארבע שנים צנחה האינפלציה מכ-40% ל-8% בלבד.

השאלה היא עד כמה נתוני המאקרו האופטימיים הללו יסייעו לנשיא חסן רוחאני להצליח בבחירות לנשיאות שיתקיימו ב-19 במאי. לכאורה, בתחום הכלכלי הצליח רוחאני לספק את הסחורה, לפחות בפרק הזמן שחלף מאז ההסכם. הוא הבטיח שפע כלכלי, פתיחות לשוק העולמי, הגדלת היצע מקומות עבודה שתוריד את שיעור האבטלה במדינה, ורמת חיים משופרת. הבעיה העיקרית שלו היא שהמאקרו מתקשה לרדת אל הרחוב.

כתבים מערביים שביקרו באיראן מספרים דווקא על ירידה בהיקף הצריכה, על כך שספרים למשל, מתלוננים על "מרווחי תספורת" ארוכים של אזרחים שמתאמצים לחסוך, על קימוץ בקניית מוצרי מותרות, ועל צריכה מוגברת של מוצרי יסוד מתוצרת מקומית לעומת מוצרי יבוא. שנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין עדיין אין אופק כלכלי בטוח לבוגרי האוניברסיטאות. כדי לכונן אותו איראן תיאלץ לבצע שורה ארוכה של רפורמות שיעודדו משקיעים זרים לפתוח מפעלי ייצור במדינה.

איראן, שמדורגת בתחתית רשימת המדינות שמעודדות פתיחת עסקים חדשים (מקום 120 מבין 190 מדינות), זקוקה לתיקוני חקיקה מעמיקים שיחזקו את ביטחונם של משקיעים מקומיים וזרים, שאינם יכולים לדעת כיום מה הן זכויותיהם המשפטיות, ונתונים למשוגותיה של מערכת משפטית הכבולה בגחמות של בכירים בשלטון. הביורוקרטיה כבדה ומושחתת, אין תקנות שקופות ומחייבות למתן רישיון עסק, כל משקיע זר נזקק למתווך מקומי או לשותף שמקורב לצד הנכון של המשטר, וגופים בעלי עניין - כמו משמרות המהפכה וארגוני צדקה שמנהלים מיליארדי דולרים - קובעים את סדרי העדיפויות בהשקעות.

אזרחים איראנים בקלפי בבגדד בבחירות לנשיאות ב–2013
Thaier Al-Sudani / REUTERS

איראן הצליחה למשוך בשנה שעברה (שהסתיימה ב-21 במארס) השקעות זרות בהיקף של כ-12 מיליארד דולר, אבל יחסית לצרכיה העצומים ולמשך הזמן של ההשקעות, אלה סכומים לא מרשימים - היקף שדומה בסך הכול לעסקת מובילאיי אחת.

נתוני תקציב ותוכניות פיתוח יתקשו לשכנע את עשרות מיליוני בעלי זכות הבחירה כי בבחירות האלה לא יתמודדו הצלחות העבר אלא סיכויי העתיד; אלה תלויים ביכולתו הפוליטית של הנשיא הבא לכופף את ידי האליטות הכלכליות, הפוליטיות והדתיות.

לא ברור כיצד יצליח הנשיא בכהונתו השנייה לכונן מנגנונים לביזור ההכנסה הלאומית וההשקעות הזרות. חלק גדול מהשקעות החוץ עברו עד כה דרך המשרדים הכלכליים של משמרות המהפכה, והממשלה הנוכחית לא הצליחה לחלץ מידי המשמרות את המונופול הכלכלי על כמחצית מן המשק האיראני, מה שיקשה על רוחאני להציג מתווה משכנע שיבטיח שינוי בארבע השנים הבאות.

בכל הנוגע לכלכלה, הדילמה של הבוחרים האיראנים תהיה האם להעדיף נשיא שמרן, כדוגמת המועמד החדש אברהים ראיסי, שמנהל את מוסד הצדקה העשיר ביותר בעולם המוסלמי ומקושר היטב לגורמי הכוח באיראן, או לדבוק ברוחאני, שמתקשה להשתחרר מכבלי הממסד השמרני.

"אנחנו חיים בפרדוקס כפול, מצד אחד אנחנו רוצים נשיא שמזוהה עם זכויות אדם, עם ליברליזם ועם שיפור היחסים עם המערב. מצד שני אנחנו יודעים שנשיא כזה יתויג על ידי הכוחות השמרנים כגורם חתרני שראוי להכשילו, ומכאן שתמיכה בו אינה מבטיחה תוצאות - גם אם ינצח באופן גורף בבחירות", הסביר לנו עיתונאי איראני שמתגורר בצרפת וביקש לשמור על אנונימיות.

האם בחירתו של נשיא שמרן עשויה להניב תוצאות טובות יותר לשוחרי הרפורמה הכלכלית ויישום זכויות האדם? "רוחאני מתמודד היום בשתי חזיתות עיקריות: הכלכלית וזאת של זכויות האדם. יש מי שחושבים שמוטב לבחור בנשיא שמרן ולו כדי להציל לפחות את המשק האיראני, בתקווה שבעתיד אפשר יהיה לפעול גם ליישומן של הזכויות", הסביר העיתונאי האיראני.

סימן שאלה כלכלי אחר טמון במדיניותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כלפי איראן. מבחינה הצהרתית, טראמפ החל את כהונתו עם הצהרות לוחמניות ומנה של סנקציות נגד הנהלת בתי הסוהר האיראנית. הממשל מעוניין לקדם סנקציות נוספות בתגובה למדיניות איראן בסוריה, אך בינתיים הוא נמנע מליישם אותן כדי לא להיראות כמי שמתערב בבחירות באיראן. אולם גם הצהרות יכולות להטות את הכף בבחירות ולגרום למנהיג העליון עלי חמנאי להדק את אסטרטגיית "כלכלת ההתנגדות", שמשמעה הסתמכות על ייצור עצמי, מגבלות על שימוש במט"ח, ריכוזיות יתר ובלימת היבוא.

אבל יותר משהיא מדיניות כלכלית, כלכלת ההתנגדות היא סיסמה פוליטית, שנועדה להדגיש את אי־תלותה של איראן במדינות זרות, ובעיקר את עמידתה האיתנה בפני מדינות המערב, ובראשן ארה"ב.

סיסמה זאת מעבירה צמרמורת בגבם של אזרחי איראן, שציפו לשינוי כלכלי משמעותי אחרי הסכם הגרעין והסרת הסנקציות. זו סיסמה שמבהירה לאזרחים שנקודת האל־חזור, שסברו שהגיעו אליה עם הסרת הסנקציות, אינה באמת כזאת, וכי המצב הכלכלי עלול להחמיר בשל "מדיניות המערב הצבועה", כהגדרת ההנהגה השמרנית באיראן.

אם טראמפ יסייע לחיזוק האווירה הזאת, לא רק כלכלתה של איראן עלולה לקפוא, אלא גם סיכוייהם של הליברלים לקדם את האינטרסים שלהם ייעלמו, כפי שהבליחו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם