סטארט־אפ ניישן - גם לאנשים עם מוגבלות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארט־אפ ניישן - גם לאנשים עם מוגבלות

עבור אנשים עם מוגבלות, טכנולוגיה מסייעת היא לא רק כלי עזר ■ היא קריטית לשילובם בחברה ולשיפור איכות חייהם

תגובות

לאחר חשיפת עסקת מובילאיי פורסמה ידיעה קטנה, כזו שמתקשה להתחרות במכירה בשווי עצום של 15 מיליארד דולר, אך גם היא משמעותית: על בסיס הטכנולוגיה למניעת תאונות דרכים, הקימה מובילאיי את הסטארט־אפ אורקם — חברה שעתידה לאפשר ללקויי ראייה לקרוא טקסטים, ולסייע בזיהוי פנים באמצעות מצלמה קטנה המותקנת על גבי המשקפיים.

חברת אורקם היא דוגמה לאופן שבו חברות היי־טק יכולות למלא תפקיד מרכזי בקידום טכנולוגיה עבור אנשים עם מוגבלות. לאנשים עם מוגבלות, טכנולוגיה אינה רק כלי עזר, אלא כלי לחיים, והיא קריטית לשילובם בחברה ולשיפור איכות החיים.

טכנולוגיות מתקדמות פותחות עולם חדש של הזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלות, באופן שאותו לא היה ניתן אפילו לדמיין לפני 20 שנה: החל מסמארטפונים וטאבלטים מונגשים ואפליקציות ייעודיות כמו קורא שטרות לעיוורים, עד רובוטיקה, בינה מלאכותית ובתים חכמים — כל אלו מאפשרים לאנשים עם מוגבלות השתתפות מרבית בחיי הקהילה.

הבעיה העיקרית שמונעת את המשך הקידום של טכנולוגיות מסייעות היא מימון. בעוד שחברות סטארט־אפ נהנות מאין ספור הזדמנויות השקעה למיזמים העסקיים שלהן, קרנות הון סיכון מסורתיות אינן מעוניינות לממן תחום נישתי כמו הטכנולוגיה המסייעת. מקורות המימון הקיימים מוגבלים אפוא לקרן הייעודית של המדען הראשי (כיום הרשות לחדשנות), להשקעות אימפקט קטנות, לקרנות פילנתרופיות ולמענקים מיוחדים. יתרה מזו, כל תקציב שמתקבל מספיק בדרך כלל רק לפיתוח הראשוני, ולא נותר ממנו די כדי לתמוך בתהליך הדרוש להבאת מוצרים אלו לשוק.

למרות זאת, השקעה בטכנולוגיה מסייעת משתלמת מבחינה כלכלית. בעולם חיים יותר ממיליארד איש עם מוגבלות. לפי סקר שערך לאחרונה ארגון הבריאות העולמי, בשל הגידול בתוחלת החיים ובמספר הקשישים, מספר זה עתיד להכפיל את עצמו במהלך 30 השנים הבאות ל–2 מיליארד איש, שיזדקקו לטכנולוגיות מסייעות. בנוסף, רבים אינם מודעים לכך שטכנולוגיות שכולנו נהנים מהן, כמו רטט במכשיר הטלפון הנייד, הפעלה קולית או השלמת מילים אוטומטית — פותחו במקור לטובת אנשים עם מוגבלויות.

לרוע המזל, רעיונות רבים למתן פתרונות לאנשים עם מוגבלויות תקועים בשלב האב־טיפוס ואינם מתפתחים לכדי מוצר בשל לשוק. כולנו מפסידים מהיעדר החזון הזה לגבי צורכי השוק, ומכך שהידע הזה אינו מתועל לטובת האוכלוסייה הכללית.

כדי לעודד יזמות וחדשנות בתחום הטכנולוגיה המסייעת, וכדי לקדם שינוי חברתי, נדרש שילוב זרועות של כלל המגזרים.

לממשלה יש את הכוח לספק תמריצים להשקעות חברתיות, והיא אף יכולה להפוך ללקוח על ידי שילוב מוצרים במערכות הציבוריות ובשירותים החברתיים שהיא מספקת. הממשלה יכולה גם ליצור קשרים בין יזמים לבין קהל היעד, ולהרחיב את פעילות המדען הראשי, למשל באמצעות הקמת חממה טכנולוגית או יצירה של מסגרות תמיכה אחרות.

על חברות ההיי־טק לרתום את העוצמה הכלכלית והטכנולוגית שלהן כדי לעודד חדשנות ויזמות בתחום. ארגוני המגזר השלישי יספקו ליווי וייעוץ מקצועי, ויסייעו בהחדרת המוצר לשוק.

דוגמה לכך התקיימה לאחרונה בשיתוף פעולה בין חברת גוגל לבית איזי שפירא, שהתקיים במיזם "הכל בראש". המיזם מספק לאנשים עם מוגבלויות מוטוריות חמורות גישה מלאה לסמארטפונים ולטאבלטים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה שפיתחה סיסיים אנאייבל (Sesame Enable) הישראלית. מענק מיוחד של גוגל איפשר להפיץ אותה ללא תשלום לכל מי שעשוי להפיק ממנה תועלת. ההפצה שימשה את גוגל להרצת המוצר בגרסת בטא.

תחום הטכנולוגיה המסייעת דורש שיתוף פעולה חוצה מגזרים. על ידי עידוד השקעה בחברות בתחום הטכנולוגיה המסייעת, תוכל הממשלה לפתח את שוק הטכנולוגיה המסייעת ולהפוך את ישראל לסטארט־אפ ניישן גם בתחום זה.

הכותבת היא מנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא

המצלמה של אורקם
AMIR COHEN/רויטרס
INTEL-MOBILEYE/ORCAM
AMIR COHEN/רויטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם