פחות שעות עבודה - יותר שוויון מגדרי - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פחות שעות עבודה - יותר שוויון מגדרי

מעסיקים רבים מקבלים בהבנה את הצורך של עובדת לצאת מוקדם פעמיים או שלוש בשבוע, אך מרימים גבה כאשר עובד מבקש לעשות זאת

7תגובות
אימהות בגינה
תומר אפלבאום

ביום האישה האחרון שיגרה מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר־אייל, איגרת לעובדים ולעובדות ובה נוהל האוסר על קביעת ישיבות לאחר 15:00 בימים שלישי וחמישי בכל שבוע. אחר כך הצטרפו אליה גם נציבות שירות המדינה ומנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, שפירסמו הנחיות זהות לעובדי ועובדות משרדיהם. ייתכן שטרנר־אייל, מרידור והנציבות הם הסנוניות הראשונות המבשרות על שינוי נחוץ בנורמות העבודה הבלתי־סבירות המקובלות בישראל.

ישראלי במשרה מלאה עובד בממוצע יותר שעות מבכל מדינה מערבית אחרת, כ–44.5 שעות עבודה שבועיות, לעומת ממוצע של 41 שעות במדינות OECD, ו–37–38 שעות בלבד במדינות כמו בלגיה, צרפת, דנמרק או הולנד. כרבע מהשכירים בישראל עובדים יותר מ–50 שעות בשבוע. בהשוואה של מספר שעות העבודה בערים הגדולות בעולם, שערך לפני כשנה בנק ההשקעות UBS, נמצא כי בתל אביב עובדים בשנה הרבה יותר מבניו יורק, בלונדון ובפריז.

בשוק התעסוקה הישראלי, מי שעובד שעות רבות יותר נחשב עובד מסור יותר, וסיכוייו להתקדם גדולים יותר. ואולם אף אחד לא מרוויח מהמצב הזה.

מי שנאלץ, וברוב המקרים נאלצת, לצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים, מחמיצה פגישות חשובות, נחשבת עובדת טובה פחות, וסיכוייה להיות מקודמת קטנים. מי שנשאר בעבודה עד הלילה מחמיץ את הזמן היקר כל כך עם המשפחה, ומשפחתו מחמיצה אותו. אחד הגורמים המרכזיים לפערי השכר והקידום בין נשים לגברים בשוק התעסוקה נעוץ בעובדה שהטיפול בבית ובילדים עדיין נופל בעיקר על נשים. נשים ישראליות עובדות בממוצע כתשע שעות שבועיות פחות מהגברים.

אפילו המעסיקים לא מרוויחים. מחקרים מצביעים על קשר מובהק בין פריון עבודה נמוך לשעות עבודה מרובות. משמעות הדבר היא שאנחנו עובדים יותר, אך לא באמת מייצרים יותר. ואכן, פריון העבודה בישראל, כלומר התפוקה לשעה שמייצר עובד ממוצע, נמוך בכ–24% מהפריון הממוצע במדינות OECD. המסקנה המקובלת וההגיונית היא שהיעילות שלנו יורדת משמעותית ככל שאנחנו עובדים יותר.

הקשר בין חלוקת התפקידים בבית לבין האי־שוויון בשוק התעסוקה הוא דו־כיווני. בגלל השכר הנמוך יחסית של נשים, למרבית משקי הבית "משתלם" יותר לפגוע בעבודתה של האישה לצורך הטיפול בילדים, והנורמות המגדריות משתמרות. מנגד, אותן הנורמות מקשות גם על גברים שרוצים להיות נוכחים יותר בבית. מעסיקים רבים מקבלים בהבנה את הצורך של עובדת לצאת מוקדם פעמיים או שלוש בשבוע, אך מרימים גבה כאשר עובד מבקש לעשות זאת.

יוצאים מן הכלל הם גברים גרושים בהסדרי משמורת משותפת. עבורם, העובדה שהם יוצאים מוקדם מהמשרד מתקבלת בהבנה. האם לא הגיע הזמן שגם גברים נשואים ייהנו מאותו היחס?

ההנחיה שהוציאו מנכ"לית משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה ונציבות שירות המדינה, היא צעד ראשון ומשמעותי בשינוי המצב, שפוגע בנשים ובגברים כאחד. אנחנו בשדולת הנשים קוראות לכלל מנכ"לי המשרדים להחיל את ההנחיה החשובה הזאת על השירות הציבורי כולו, ומאמינות כי בכוחם להוות קטר לשינוי ולקדם נורמות עבודה שפויות ומאוזנות יותר במשק כולו.

הכותבת היא מנהלת תחום שוק התעסוקה בשדולת הנשים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם