לאכוף נציגות נשית בדירקטוריונים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאכוף נציגות נשית בדירקטוריונים

שיעור הדירקטוריות המכהנות בחברות הציבוריות נמוך מאוד, במיוחד לאור רמת ההשכלה שלהן ביחס לדירקטורים גברים

2תגובות

כנס הדירקטוריות שנערך בכנסת, ביוזמת השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל וח"כ איילת נחמיאס ורבין, הוביל לשיח מחודש באשר להיעדר נוכחות נשית בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. הצעת חוק שהוגשה באחרונה, שדומה להצעות חוק נוספות שהונחו על שולחן הכנסת בעבר, מציעה לחייב חברות ציבוריות (ולא רק חברות ממשלתיות) למנות מספר דירקטוריות באופן שיאפשר ייצוג שווה לשני המינים.

גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי
אמיל סלמן

הנתונים שהוצגו בכנס הצביעו על בעיה. שיעור הדירקטוריות בחברות הציבוריות הוא כ–20%. שיעור זה נמוך במיוחד, בעיקר לאור רמת ההשכלה של נשים המכהנות בדירקטוריונים. כ–70% מהן בעלות תואר שני או יותר, לעומת 56% מהגברים הדירקטורים. בנוסף, לא נמצאו פערים בין המינים במומחיות חשבונאית או פיננסית הנדרשת בחברות ציבוריות.

היעדר השוויון בין המינים מתחיל כבר במסלולי ההכשרה של המנהלים והדירקטורים. יש חוסר איזון בין מספר המרצים לבין מספר המרצות בקורסי הכשרת דירקטורים ובחלק ממסלולי התואר השני. לפי הנתונים שהוצגו, יש קורסים ומסלולי לימוד לתארים מתקדמים שבהם אין כל נוכחות נשית בקרב המרצים, ולעתים מלמדת מרצה אחת בלבד במסלול של תואר שלם. זאת, אף שחלק מהמוסדות שבהם נלמדים הקורסים והתארים האלה מתוקצבים על ידי המדינה, ועל כן מחויבים בשוויון מגדרי.

הרצון להוסיף דירקטוריות אינו נובע רק מהשאיפה לתקן את כשל השוק שהוביל לאי־שוויון בין המינים. רצון זה נובע קודם כל מהצורך לקיים דיאלוג מגוון בין אוכלוסיות שונות, ולהביא לחברה הציבורית דעות רב־גוניות ושפע יתרונות — שימקסמו את ערכה. תיקון החוק המוצע, והחלה של שוויון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, משלימים את התהליך שבו התחיל המחוקק כשחייב מינוי דירקטוריות בחברות ממשלתיות ומינוי דירקטוריות חיצוניות בחברות ציבוריות שבהן אין ייצוג הולם לנשים.

אחת המחלוקות שנדונו בכנס נגעה לשאלת הנחיצות של חקיקה לתיקון הכשל. אחת הטענות נגד חקיקה היתה שרגולציה עודפת אינה רצויה, מפאת החשש שכפיית נורמות התנהגות תרתיע חברות ציבוריות ומשקיעים. לכן הועלתה האפשרות לעודד בעזרת תמריצים חברות שיפעלו למינוי דירקטוריון שוויוני יותר.

מנגד, העמדה שעליה נסמכת הצעת החוק גורסת שתפקידה של רגולציה הוא לתקן את כשלי השוק אם אינו פועל באופן רצוי, וכאשר אין אפשרות לתקן את הכשלים ללא התערבות של גורם חיצוני. היעדר ייצוג הולם של נשים הוא כשל שמצריך התערבות חיצונית.

בפני המחוקק תעמוד הדילמה כיצד ניתן לאזן בין עודף רגולציה לבין הרצון לעודד שוויון מגדרי. לצד הדילמה, יהיה צורך להתייחס לשאלה אם ערכים חברתיים וכשל השוק מחייבים התערבות בצורת חקיקה כופה, או שמא יש פתרונות אחרים שיתמרצו חברות לאזן בין המינים בעמדות ניהול.

הכותבת היא שותפה ומנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם