חוק קדימות קשישים בתור - כורח המציאות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק קדימות קשישים בתור - כורח המציאות

כשליש מהקשישים מתקשים לכסות הוצאות בסיסיות. חלקם סובלים מבדידות קשה. זהו הציבור שהחוק יקל עליו

תגובות
קשישים בתל אביב
אורן זיו

מליאת הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שלפיה בני 80 ומעלה לא יצטרכו עוד להמתין בתור במקומות ציבוריים. אם תהיה הסברה יסודית ומקיפה שתחנך לערכים של כבוד לקשישים — לא נזדקק לחוק החדש.

על פי ההצעה, שיזם במקור ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), בני 80 ומעלה יקבלו קדימות בתורים, לא רק במשרדי ממשלה או במוסדות ציבור, אלא גם בבתי קולנוע, סניפי דואר וסופרמרקטים. החוק לא יחול על מרכזים רפואיים, שבהם יקבע הצוות הרפואי את סדר הקדימות על בסיס דחיפות המצב הרפואי של העומדים בתור. במסגרת החוק נקבע כי לנכים ומוגבלים תינתן קדימות על פני קשישים. נותני השירות יוכלו לבקש תעודת זהות כדי לוודא את גילם של הקשישים המבקשים שלא להמתין בתור.

עקיפת התור בישראל, בקופת חולים או אפילו בבנק, בדואר ובקופת הקולנוע, היא מהלך שגורם להערות וויכוחים מצד הממתינים בתור. כשניגשתי בבנק לטלר עם קרובת משפחה קשישה ונכה, זכינו להערות רבות מהממתינים שהנימוסית שבהן היתה: "תמתינו לתורכם בסבלנות, אני כבר ממתין עשר דקות לפניכם". היו גם הערות אגרסיביות אחרות שחצו את גבולות הנימוס.

רבים מאתנו מתקשים להבחין בין קשיש חולה לבין צעיר המנסה להידחף בתור כי יש לו "רק שאלה אחת שלוקחת דקה". שניהם, מבחינת רוב הציבור, נחשבים לנצלנים המבקשים לחסוך את זמנם על חשבון זמננו. ככל שהתור ארוך יותר — כך מתן קדימות לקשיש גורם לרוגז ולכעס.

מנתוני השנתון הסטטיסטי "הקשישים בישראל" שפירסם מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל בשיתוף אשל ב–2015, עולה כי כ–3% מאוכלוסיית ישראל הם קשישים בני 80 ומעלה. כשליש מהקשישים מעל גיל 65 מתקשים לכסות הוצאות בסיסיות כמו מזון, מים, חשמל וארנונה. 44% מהקשישות ו–27% מהקשישים סובלים מבדידות קשה, שרק מחריפה עם העלייה בגיל. שיעור ניצולי השואה מקרב הקשישים גבוה ותוחלת החיים הכללית נעה סביב 82. זהו הציבור שהחוק המיועד מבקש להקל עליו, בהמתנה בתורים.

היועץ המשפטי של המשרד לשוויון חברתי, עו"ד סורל הר־לב, הסביר בכנסת: "החוק הזה הוא כורח המציאות ונקווה שיעזור בקיבוע נורמה של מתן כבוד לקשישים".

כדי שנגיע למצב בו החוק יהפוך לנורמה, טוב יהיה אם לאחר החקיקה המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל, ידאג למסע הסברה ציבורי תקשורתי מקיף וברור.

עד היום חלק מהציבור לא הקפיד על מתן עדיפות לקשישים. אפשר היה להתעלם מהם, לחסוך זמן במקומות ציבוריים, לשמור על תורנו הקדוש ובלבד שאף אחד לא ינצל אותנו או יעבוד עלינו. הסברה יסודית ומקיפה תסייע לקיבוע נורמה של מתן כבוד לקשישים. כאשר עם ישראל יבין שמדובר בהתנהגות ערכית ואנושית, לא רק כלפי קרובי משפחתו אלא גם כלפי ציבור הקשישים כולו — הנורמה תהיה חלק מחיינו ולא נזדקק לחקיקה. עד אז, צריך לזרז את החקיקה ולקוות שהמציאות בה חיים הקשישים תשתפר מהותית.

ד"ר שקד הוא פסיכולוג וסגן דקאן במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם