להציל את האקדמיה מאובדן הרלוונטיות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השכלה גבוהה

להציל את האקדמיה מאובדן הרלוונטיות

בסוף לימודיהם צעירים רבים מוצאים את עצמם בשוק העבודה, אמנם עם תואר, אבל בתחתית שרשרת המזון

21תגובות
סטודנטים באוניברסיטה העברית
אמיל סלמן/ג'יני

במקום טוב באמצע, איפשהו בין החיילים לעובדים הזוטרים, נמצאת אחת הקהילות המעניינות והמוזנחות ביותר בישראל — קהילת הסטודנטים.

לא קל להיות סטודנט בישראל 2017 — מדינה שבה שיעור האקדמאים גבוה בהרבה מהממוצע במדינות OECD. הקושי מתחיל בהחלטה היכן ללמוד: אם להילחם בתנאי הקבלה של האוניברסיטאות ולשלם אלפי שקלים על קורסי הכנה לבחינת הפסיכומטרי ולהשלמת בגרויות — או לוותר, ולהירשם למוסד לימודים עם תנאי קבלה נוחים יותר, אבל עם שכר לימוד מופקע.

בחירת מוסד הלימודים קשורה גם באיכות ההוראה, שבחלק מהמוסדות היא בינונית. הקשיים ממשיכים בשגרת החיים המטורפת של הסטודנט, המשלבת בין עבודות מזדמנות, מילואים ותקופות מבחנים. בנוסף, הצורך להתקיים ולהתכלכל בצורה עצמאית נוכח יוקר המחיה מכביד אף הוא על הסטודנט. גם בתום הלימודים, הסטודנט נאלץ להתמודד עם התחרות המטורפת שבשוק העבודה, בלי שניתנו לו כלים מספקים להתמודד עמה.

כיום, כשבני דור ה–Y נמצאים בשלהי הלימודים האקדמיים או סיימו באחרונה את לימודיהם, וכשבעוד רגע יתדפקו בני דור ה–Z על דלתות האקדמיה, ראוי לשאול את השאלה המתבקשת: האם המצב הקיים הגיוני? האם לא הגיעה העת שמשהו באקוסיסטם האקדמי ישתנה?

בעידן ה–on demand, שבו הכל מהיר וזמין והמידע פשוט ״נמצא שם״ ומחכה שייקחו אותו בקליק, הסטודנטים רואים באקדמיה תעודת ביטוח ללא כיסוי במקרה הטוב, ובמקרה הרע — מעקף ארוך, לא יעיל ומיותר בדרך לקריירה. התפישה הרווחת היא ״לפחות יהיה לי תואר״. אבל בסוף התהליך חלק גדול מאוד מהצעירים מוצא את עצמו בשוק העבודה, אמנם עם תואר, אבל בתחתית שרשרת המזון, עם שכר מביש, מקצוע לא מוגדר, ומעט מאוד כישורים רלוונטיים. המצב הזה מסוכן גם לאקדמיה, שעלולה לאבד את מעמדה ולסבול משחיקת הערך המוסף שהיא מעניקה, מאינפלציה בתארים ומיצירת מסלולים עוקפי אקדמיה.

למה בכל זאת כולם נוהרים למוסדות הלימוד? הגורמים לנהירה הם כוח ההרגל והיעדר מודעות מספקת למציאות ולצרכים בשוק העבודה. מה אפשר לעשות כדי לתקן את האנומליה? יש לשלב בתוכניות הלימוד הרבה יותר שעות פרקטיקה, כמו חונכויות של בעלי מקצוע, רכישת ניסיון מעשי בחברות רלוונטיות, בניית הרגלי עבודה נכונים, לימודי אנגלית עסקית, שיפור של יכולת העברת מסרים, ותרגול מיומנות עמידה מול קהל. בנוסף, כבר בזמן הלימודים כדאי לשקף לסטודנטים אילו אפשרויות קיימות בשוק העבודה ביחס לתואר שיוענק להם, לכוון אותם לבחור מסלולי התמחות המתאימים להם, ולמקד אותם באותם מסלולים.

דמיינו איזה שוק עבודה יעיל ופורח היה לנו אילו סטודנט היה מסיים את לימודיו עם היכולת לנהל משימות וזמנים ועם המיומנות ללמוד באופן עצמאי ולנצל את המידע הנגיש.

רו"ח רדמן הוא מנכ"ל מועדון הסטודנטים istudent



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם