המוסר הכפול של משרד המשפטים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוסר הכפול של משרד המשפטים

שרים ועובדי ציבור רבים מוצאים עצמם מודרים מנושאים מרכזיים, ובסופו של דבר הציבור נפגע מכך

תגובות
היועמ"ש אביחי מנדלבליט
אילן אסייג

באחרונה עלו מצד גורמים שונים טענות כי בשל ניגוד עניינים שהוא מצוי בו, נוכח תפקידו הקודם כמזכיר הממשלה — היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אינו יכול לטפל בתיקים הקשורים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחקרים בימים אלה. העניין הובא אף לפתחו של בג"ץ, ובהקשר זה טען מנדלבליט כי כל עוד אין עילה בחוק להימנע מלעסוק בתיקים אלה, וכל עוד הוא מכהן כיועץ המשפטי לממשלה, הרי חובתו לעסוק בכך, והטיפול שלו בפרשות האמורות אינו אלא קיום הוראות החוק.

הצדק עם היועץ המשפטי לממשלה. משעה שעטה על עצמו את גלימת היועץ, יש לתת בו אמון מלא כי יבצע תפקידו ביושר, בהוגנות וללא משוא פנים. ניגוד העניינים מוגדר בדין וגם בהחלטות הממשלה בהן נקבע, בין השאר, כי זה עלול להתקיים בכל הקשור להחלטות הנוגעות באופן אישי למקבל ההחלטה או לקרובי משפחתו וכן בהתייחס לחבר שיש למקבל ההחלטות עניין במצבו הכספי. לא מצוינת בחוק או בהחלטות הממשלה כל עילה לניגוד עניינים הקשורה להיכרות אישית שיש לדמות הציבורית עם בעלי תפקיד במקומות עבודה קודמים או עם גורמים שייעץ להם בעברו. מכאן עולה המסקנה כי אכן אין עילה בחוק המונעת ממנדלבליט לטפל בתיקי ראש הממשלה.

עם זאת, תמוה עד מאוד שאותו משרד המשפטים, כמו גם הייעוץ המשפטי לממשלה, שניהם נוקטים גישה הפוכה כשמדובר בנבחרי ציבור או בעובדי ציבור מחוץ למשרד המשפטים. דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוציאה מתחת ידה חוות דעת הפוסלת את שר האוצר משה כחלון מלעסוק בתחום משק הגז בשל חבֵרוּת עם קובי מימון, שקשור (או לא קשור?) לחברה בתחום. מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, נדרשה שלא לקבל החלטות בעניינן של עשרות חברות מובילות במשק הישראלי, ולו רק משום שייעצה להן בעבר כעורכת דין במגזר העסקי. מגבלות נוספות הוטלו על המפקחת על הבנקים ועובדי ציבור רבים נוספים.

מגבלות מכבידות אלו לא הוטלו בעבר מצד הייעוץ המשפטי לממשלה על עובדי ציבור בכירים, ולא קיימת עילה בחוק או בהחלטות ממשלה שמחייבת הטלת מגבלות אלו. מדובר בגישה קיצונית וחדשה יחסית של משרד המשפטים, המושתתת על רצון למנוע ולו מראית עין של חשש לפגיעה באמון הציבור. אלא שהתייפייפות זאת גורמת נזקים מיותרים למשק: שרים ועובדי ציבור רבים מוצאים עצמם מסונדלים ומודרים מנושאים מרכזיים בתחומם, והציבור נפגע מכך בסופו של דבר.

כאשר הנימוקים המובילים מצד משרד המשפטים אינם הוראות הדין והחלטות ממשלה בעניין מניעת ניגוד עניינים, אלא החמרות מעולם "מראית העין וחשש לפגיעה באמון הציבור", לא ניתן להימנע מהשאלה מדוע משרד המשפטים אינו מטיל את אותה הנורמה גם על היועץ המשפטי לממשלה עצמו בהקשר של תיקי ראש הממשלה? הרי לא ניתן להכחיש שכאשר מנדלבליט יחליט בסופו של דבר בתיקי ראש הממשלה, תעלינה טענות בתחום מראית העין ואמון הציבור במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה.

אשר על כן, כדי להסיר את עננת המוסר הכפול של משרד המשפטים, שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור במוסד חשוב זה, על היועץ המשפטי לממשלה לשנות מעתה ואילך את מדיניות משרדו ולהחיל לגבי כלל משרדי הממשלה את שהחיל על עצמו: כל עוד אין עילה בחוק המונעת מנבחר או עובד ציבור מלעסוק בנושא מסוים בשל ניגוד עניינים כהגדרתו בחוק, או אז חובתו לעסוק בנושא שבגדר סמכותו, אלא אם כן נושא המשרה עצמו — ולא משרד המשפטים — מרגיש שמסיבה כלשהי הוא נמצא בניגוד עניינים באותו נושא.

יש לחזק את אמון הציבור בנבחריו ובנושאי המשרה בגישה חיובית, תוך ענישת בודדים שהפרו האמון בחומרה — ולא בדרך של הטלת מגבלות שאינן נדרשות על פי דין על כלל נושאי המשרה, מתוך נקודת מוצא כי נושא המשרה "אשם" אלא אם כן יוכח אחרת.

הכותב הוא לשעבר הממונה על התקציבים באוצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם