בזבוז הזמן של החקיקה הפרטית - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חקיקה

בזבוז הזמן של החקיקה הפרטית

הכוונה אינה בהכרח לצמצם את החקיקה הפרטית, אלא להקל על הלשכה המשפטית של הכנסת וועדת השרים לענייני חקיקה

תגובות
יריב לוין
אמיל סלמן

באחרונה פורסם כי שר התיירות יריב לוין, בשיתוף עם שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מתכננים רפורמה, הנוגעת ליחסי הגומלין בין הכנסת לממשלה, ושבתמורה להפחתה ניכרת בכמות הצעות החוק הפרטיות המוגשות יוגבר הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה ויונהג המוסד של שימועים למועמדים למשרות בכירות.

הרעיון של עסקת חבילה בין הכנסת לממשלה בנוגע ליחסי הגומלין ביניהן אינו חדש. רפורמה רחבה בנושא זה הוצעה לראשונה לקראת סוף כהונת הכנסת ה–17, כאשר מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, ומזכיר הכנסת, איל ינון, הגישו תוכנית שכללה בין היתר, צמצום בהצעות החוק הפרטיות והפסקת ניסיונות החסימה של הצעות חוק ממשלתיות בכנסת תמורת קיצוץ בהיקף ותכולת חוק ההסדרים וייעול הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה.

התוכנית, שלא היו מאחוריה כוונות פוליטיות, אלא רק רצון לשפר את מערכת היחסים הבעייתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, התבססה על דיונים במסגרת שולחן עגול שהתקיימו בכנסת בהשתתפות ח"כים, שרים, וסגל בכיר ממשרד ראש הממשלה ומהכנסת. התוכנית לא קודמה לאחר שממשלת נתניהו השנייה ויו"ר הכנסת החדש, ראובן ריבלין, לא גילו בה עניין.

במהלך השנים עלו יוזמות שונות לצמצום מספר הצעות החוק הפרטיות — שרק 20% מהן מגיעות לדיון מקדים, ו–5% נכנסות לספר החוקים — כמחצית מכלל החקיקה שהכנסת מעבירה. הכוונה בכך אינה בהכרח לצמצם את החקיקה הפרטית (אף שהשרה שקד שואפת לצמצם את כמות החקיקה בכלל) אלא להקל על הלשכה המשפטית של הכנסת וועדת השרים לענייני חקיקה — כשהראשונה אמורה לעבור על נוסח הצעות החוק והשנייה לקבוע את עמדת הממשלה לגבי אלה שמאושרות לעלות במליאה לדיון מקדמי. הועלו גם הצעות שונות לשיפור הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה הלוקה בחסר, בין היתר מכיוון שהממשלה אינה לוקחת אותו ברצינות הרצויה ונוקטת תחבולות כדי לחמוק מפיקוח.

איילת שקד
מרק ישראל סלם

היוזמה של לוין, שקד ואדלשטיין היא יוזמה ברוכה, וגם אם אינה נקייה לחלוטין משיקולים פוליטיים, בוודאי שאין לכלול אותה בין היוזמות שלדעת רבים מאיימות על היבטים שונים של הדמוקרטיה בישראל, אלא בין אלה שנועדו לשפר את תפקוד מערכות השלטון. למרות זאת, זכתה היוזמה, מיד עם היוודע קיומה, למתקפה מצד חברי כנסת בכירים מהקואליציה ומהאופוזיציה, שטענו כי המטרה של היוזמה היא החלשת חברי הכנסת.

נראה כי עמדת המתנגדים היא פופוליסטית בעיקרה. למעשה, אין שום סכנה שהיקף החקיקה הפרטית הנכנסת לספר החוקים יפחת בצורה משמעותית, מכיוון שתופעת ריבוי החקיקה הפרטית בישראל — שהינה תופעה חריגה בין המדינות עם משטר פרלמנטרי — נובעת בין היתר מלקונה בחקיקה הממשלתית, הנובעת מצדה מחוסר הקוהרנטיות ותפקודן הלקוי של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים.

חלק גדול מהחקיקה החברתית והחקיקה בנושאי איכות הסביבה בישראל מקורן בהצעות חוק פרטיות. גם שני חוקי היסוד שעניינם זכויות אדם — חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק — הוגשו כהצעות חוק פרטיות (על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בכנסת ה–12).

ואולם רוב הצעות החוק הפרטיות אינן בקטגוריה של חקיקה רצינית ונחוצה. רבות מהן הן הצעות החוק שראויות להיקרא "הצהרות חוק", שמטרתן היא אייטם בקורות החיים של חבר הכנסת כדי להרשים את בוחריו בבחירות מקדימות. יש הצעות חוק המועלות שוב ושוב, שנה אחר שנה וכנסת אחרי כנסת, בנוסח זהה או כמעט זהה — אף שאין שום סיכוי כי הן יעברו. אין ספק כי חברי הכנסת מבזבזים זמן רב על ניסוח הצעות חוק מיותרות או חסרות סיכוי, שיכלו להשקיע בחיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה — מטרה ראויה בהחלט.

הכותבת היא גמלאית הכנסת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם