לא רק הטרדה מינית: הפגיעות שאיש לא מדבר עליהן במקום העבודה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זכויות עובדים

לא רק הטרדה מינית: הפגיעות שאיש לא מדבר עליהן במקום העבודה

פסקי הדין בפרשיות בית ראש הממשלה התבססו על עילת התנכלות תעסוקתית; ראוי שעובדים נוספים יזכו להגנה כזו

3תגובות
מני נפתלי, שרה נתניהו ובנימין נתניהו. פסקי הדין הראשונים שקיבלו תביעות שהתבססו על עילה זו ניתנו רק באחרונה, בפרשיות העוסקות בעובדים בבית ראש הממשלה
אמיל סלמן

זוהר מגיע לעבודה מדי יום בשעה 8:00. בכל בוקר, כשהוא ניגש לפינת הקפה עם החברים והחברות לצוות, עובר שם ראש הצוות, וזוהר מתכווץ מבפנים. הוא יודע מה עומד לקרות. לאחר ברכת "בוקר טוב", ראש הצוות יירד עליו לעיני כולם. שלשום הוא אמר: "האטיות שלך משגעת אותי. כל דבר צריך להגיד לך שלוש פעמים, בחיי, אתה דופק את כל הצוות. הבונוס הולך לאיבוד בגללך". אתמול הוא אמר: "אני מבין שגדלת בחולון, אבל כאן זה לא נותן לך הנחות". היום, בעוד זוהר נסוג לעמדת המחשב, חצי מהמשרד שמע אותו צועק: "אולי עדיף שתיקח כמה ימי חופש, אחרת אני אצא מדעתי כאן, ושנינו נצטער על זה".

סצינה מעין זו ודומות לה מתרחשות במקומות עבודה מדי יום ופוגעות באיכות החיים של רבים, הנותרים חסרי אונים מול התופעה. כולם יודעים שהטרדה והתנכלות באופן הקשור לפגיעה בשוויון בהקשרים שונים, או למיניות, מזכה בהגנה משפטית מקיפה ובשורה של סעדים. אלא שהמרחב התעסוקתי חושף עובדות ועובדים לשורה רחבה הרבה יותר של התנכלויות מאלו המוכרות בחוק.

בשעה זו ממש, יש עובדות ועובדים רבים שלמצוקתם אין תרופה ברורה. הם מגיעים לעבודה כל יום בלב כבד, בחרדה ובנפש דואבת, כי הם יודעים שייתקלו בהשפלות ובפגיעות חוזרות ונשנות. לעתים הם יימנעו מלהגיע לעבודה, יקצרו את שעות עבודתם או ידווחו על ימי מחלה, אבל המצוקה מלווה אותם גם בבית.

זוהי התנכלות תעסוקתית. תופעה רבת שמות ופנים, המכונה לעתים תעסוקה פוגענית, התעמרות תעסוקתית או מובינג (mobbing). משמעותה - יחס משפיל והצקות סדרתיות. עובדים החשופים להתנכלות תעסוקתית מאבדים את זכותם לתנאי עבודה מכבדים, ובמקרים רבים גם את המוטיבציה לעבוד. ביטחונם העצמי נפגע, וכך גם מצבם הנפשי.

התופעה נפוצה ורחבה - ובמקרים קיצוניים מובילה להתאבדויות - ולכן הוכרה בחקיקה ראשית במדינות רבות. בישראל, סקר של משרד הכלכלה מ–2015 העריך כי 30% מהעובדים נחשפים להתנכלות תעסוקתית.

כיום, כשנשמעים קולות המכוונים לצמצום יוזמות החקיקה בכנסת, חשוב להזכיר יוזמת חקיקה אחת שנותרה להעלות אבק על המדף, ושמזמן היה צריך לסיים את הליך חקיקתה. החוק המוצע יטפל בתופעת ההתנכלות התעסוקתית ויקבע הגנות ופיצוי בגינה. אף שהתנכלות תעסוקתית הוכרה באופן עקרוני בישראל בכמה פסיקות של בית הדין לעבודה, פסקי הדין הראשונים שקיבלו תביעות שהתבססו על עילה זו ניתנו רק באחרונה, בפרשיות העוסקות בעובדים בבית ראש הממשלה.

בעקבות פסיקות אלה וברוח גוף הידע העובדתי והמחקרי המצטבר, ראוי שגם עובדים ועבודות שנסיבות העסקתם מושכות פחות תשומת לב ציבורית יזכו להגנה שבמדינות אחרות הוכרה זה מכבר. ניסיונות לחוקק חוק שיטפל בתופעה קיימים כבר. ח"כ זהבה גלאון יזמה חקיקה ראשונה ברוח זו לפני כמה שנים, וב–2015 הגישה שוב הצעת חוק בעניין (גילוי נאות — נתבקשתי לסייע בניסוח הצעת החוק). הצעת חוק נוספת ברוח זו הגישה ח"כ מרב מיכאלי.

אבל החקיקה מתמהמהת. האם החוק למניעת הטרדה מינית והשיח הציבורי החשוב בתחום זה תפסו את כל הזירה, ודחקו את מקומם של נושאים נוספים ואת הצורך בהגנה מסוג אחר על עובדים? נראה שבפועל, אם תלונה של עובדת או עובד לא נוסחה כהטרדה מינית או כפגיעה בזכות לשוויון, הסיכוי לקבל הכרה משפטית וסעד נמוך באופן בלתי־צודק.

הטיפול בחקיקה, בפסיקה ובשיח הציבורי בהטרדות מיניות בתעסוקה חשוב מאוד — אך פגיעות אחרות, נפוצות וחמורות לא פחות, מתרחשות כמעט בלא מפריע. המרחב התעסוקתי של עובדות ועובדות יחידים פגיע במיוחד בימים אלה, כשההגנה הארגונית נשחקת והולכת, ומשפט העבודה הקיבוצי מאבד בהתמדה מהרלוונטיות שלו. התוצאה היא שעובדים נותרים בודדים במערכה אכזרית. דחוף יותר מתמיד לחוקק חוק שייתן מענה לבעיית ההתנכלות התעסוקתית.

הכותבת היא פרופסורית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם