להגיש מזון כשר מבלי להתרושש: הקרקע בוערת מתחת לרגלי הרבנות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

להגיש מזון כשר מבלי להתרושש: הקרקע בוערת מתחת לרגלי הרבנות

אחרי שאיבדה רבים מהחילונים ואת האורתודוקסים הליברליים - נראה שהרבנות הראשית הולכת ומאבדת גם את המיינסטרים הדתי לאומי

33תגובות
איש יושב בבית קפה ומחזיק שלט עם הכיתוב "כשרות זה לא עסק"
אמיל סלמן

המאבק המתמשך של התאחדות המלונות נגד הרבנות הראשית לא צריך ביאור. בעלי המלונות נאנקים תחת עלויות הכשרות הכבדות, ולא אחת גם תחת חומרות הלכתיות חדשות או גחמות חסרות בסיס של משגיחי הכשרות והבירוקרטים מהרבנות. פירוק המונופול הוא איפוא יעד ברור של בעלי המלונות, כמו גם של בעלי בתי אוכל רבים שמבקשים להגיש מזון כשר בישראל מבלי להתרושש. זהו מאבק אינטרסים פשוט.

החידוש בסיפור שמתרקם בימים אלה סביב הרבנות, נעוץ בכך ש"צהר", אחד מארגוני הרבנים הגדולים בישראל אם לא הגדול שבהם, בוחן רעיון להקים גוף כשרות פרטי שיתחרה ברבנות ומנהל משא ומתן עם התאחדות המלונות. באופן פומבי, צהר עדיין לא מקים גוף כשרות ועדיין לא מוכן לצאת במרד גלוי. עם זאת, עצם המחשבה להחליף את הרבנות, שנבחנת בארגון ממלכתי שפועל בלב הציונות הדתית, ולא בצד הליברלי שלה, היא תפנית חדה. היא מספרת על מעמדה הנוכחי של הרבנות, מוסד שהציונות הדתית תמיד היתה בסיס הלגיטימציה העיקרי שלו.

למה הדבר דומה? לחברי הסתדרות המורים, המתפרנסים מהמערכת הממלכתית, שמנהלים מו"מ על הקמת רשת חינוך פרטית. יותר מכך, במקרה הזה מדובר בשינוי השקפה ובמהפך תיאולוגי (רעיון מרכזי בציונות הדתית מייחס לרבנות ערך דתי - כמייצגת את תחיית האומה בארצה), וכמובן גם תפנית פוליטית: אחרי שאיבדה רבים מהחילונים, ואיבדה גם את האורתודוקסים הליברליים - אלה שמתוכם יצא ארגון הכשרות המרדני "השגחה פרטית" - הרבנות מאבדת גם את המיינסטרים הדתי לאומי.

משגיח כשרות במאפיה בבני ברק
אייל טואג אייל טואג

אין הבדל אמיתי בהשקפה בין צהר ובין רוב הח"כים והבוחרים של הבית היהודי, מפלגה שבאופן רשמי עדיין נושאת על כפיים את הרבנות הראשית. עדיין, אבל עד מתי? גם אם פירוק הרבנות לא נמצא מעבר לפינה (נתניהו הוא האחרון שיאכזב את המפלגות החרדיות בנושא הזה), זה משאיר את הרבנות עם מליצי יושר מועטים: החרדים, ששולטים ברבנות ורבים מהם מתפרנסים ממנה, והחרד"לים, הסרוגים השמרנים שממשיכים לייחס לה ערך דתי חרף השפעתם המוגבלת בתוכה.

אפשר לטעון כי צהר, מעצם הקמתו כארגון שמציע לערוך חתונות אורתודוקסיות מסבירות פנים לזוגות חילוניים, ביקש מיומו הראשון להחליף את הרבנות. אבל רק לפני ארבע שנים, כאשר יו"ר צהר, הרב דוד סתיו, התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, המצע שלו היה חיזוק הרבנות וסמכויותיה בכל מובן. הרב סתיו הפסיד, ולאט-לאט התרחק מהמצע ההוא, אבל צריך להגיד כי הרבנות היא שסיפקה את הסיבות לשאיפות ההפרטה שלה דווקא על ידי דתיים שומרי מצוות. אלו כוללות את הקשחת עמדות הרבנות במגוון סוגיות ואת מקרי השחיתות שהופכים בוטים יותר - כמו המקרה של הרב יונה מצגר שנטל שוחד ובקרוב אמור להיכנס לכלא. אין זה מפתיע, אם כן, שדווקא דתיים מבקשים כעת להפריט את שירותי הדת.

השיח השלילי סביב הרבנות בוער כעת למיינסטרים האורתודוקסי. השלב הראשון התחולל לפני שנה וחצי, כאשר קבוצת רבנים מרכזיים מהציונות הדתית (בהם גם הרב סתיו) הקימה בית דין פרטי לגיור, מחוץ לרבנות הראשית. הצעד השני מתרחש כעת, כאשר ארגון של מאות רבנים אמנם עדיין לא מקים גוף כשרות, אבל מוכן לבחון את הנושא. צהר מצטרף לשורה ארוכה של אישים וגופים דתיים מהצד הליברלי, כמו ארגון הכשרות האלטרנטיבית "השגחה פרטית" או כמו הח"כים רחל עזריה ואלעזר שטרן. הצטרפות צהר פירושה שהקרקע בוערת מתחת לרגלי הרבנות הראשית.

הרב הראשי לירושלים שלמה עמאר בבדיקת כשרות במטבחי הכנסת, ב-2014
איציק הררי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם