האם ישראל תוביל את המהפכה התעשייתית הרביעית? - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישראל תוביל את המהפכה התעשייתית הרביעית?

בימים אלו העולם נמצא בעיצומה של הטמעת מערכות טכנולוגיות חכמות לצורך ייעול ובקרה של תהליכי ייצור תעשייתי מסורתיים ■ אם ישראל תשכיל לזהות את הפוטנציאל האדיר של המהפכה ותצמיח את הסטארט-אפים הבאים בתחום - היא תוכל להוביל את זירת החדשנות

תגובות
אפליקציית ווייז
רויטרס

המהפכה התעשייתית הראשונה התרחשה החל מאמצע המאה ה-18, ואופיינה בכך שלראשונה הוכנסה אוטומציה מעשה ידי אדם לתהליכים מכניים. המהפכה התעשייתית השנייה החלה במאה ה-19 ובמסגרתה החל השימוש בחשמל ובתהליכי ייצור המוני.

כניסתם של המחשבים לעולם התעשייתי בשלהי המאה ה-20 מוגדרת כמהפכה התעשייתית השלישית. כיום, אנו עומדים בפתחה של “המהפכה התעשייתית הרביעית” המאופיינת בדיגיטליזציה: חיבור סנסורים חכמים לייעול ובקרה של מערכות ייצור, אוטומציה תעשייתית ורובוטיקה.

מהפכה זו, המכונה במסגרות שונות גם בשמות נוספים, כגון: Industrial Internet of Thing ו-Advanced Manufacturing, מביאה עמה מספר רב של שינויים מבורכים: שיפור באיכות התוצר, עלייה ביעילות ובתפוקת הייצור, ייעול תהליכי תחזוקה, מניעת השבתות בפסי הייצור, הגדלת גמישות הייצור, ועוד.

 כתוצאה מהשינויים הדרמטיים הצפויים לתהליכי ייצור - רבים מעריכים כי צורות העבודה, המודלים העסקיים וההשקעה בתשתיות לאומיות בשלל תעשיות מסורתיות צפויים להשתנות ללא הכר כבר בחמש השנים הקרובות. כאן מצויה הזדמנות משמעותית לתעשיית ההיי-טק המקומית לקחת חלק מרכזי בהתהוות "המהפכה התעשייתית הרביעית" שתתבסס על פתרונות טכנולוגיים. למרבה המזל, תחומי החוזק של ההיי-טק הישראלי - הם אלו הצפויים להוות את התשתית לפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שיאומצו: פיתוח חיישנים, יכולות עיבוד אותות,  אבטחת סייבר, אלגוריתמיקה מתקדמת, אוטומציה ופיתוח מערכות ניהול ובקרה.

המהפכה יכולה להתפתח במהרה בטריטוריה שבה ישנה תעשייה מסורתית בעלת ידע וניסיון של שנים, אשר מוכנה לפתוח דלתותיה לחברות הטכנולוגיה. בישראל, בין היתר הודות לידע והניסיון שנצבר בתעשיות צבאיות - ניתן למצוא כמעט בכל תחום תעשייתי מרכזי מהנדסים עתירי כשרון וניסיון. החיבור בין מהנדסים מנוסים אלו לטכנולוגיות מתקדמות של חברות הזנק צעירות, צפוי לייעל את הליך התאמת המוצר לשוק.

התעשייה המסורתית היא אחד מענפי הכלכלה החשובים במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל. אנחנו יכולים וצריכים לשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת ובין הסקטור התעשייתי. שילוב זה יהפוך את תעשיית ההיי-טק המקומית ל"קטר הצמיחה" של המשק הישראלי ויוביל לשילוב מבורך בין מוחות צעירים וותיקים. אם נצליח לרתום את ההיי-טק לעזרת הלואו-טק ו"נלמד" מפעלים להיעזר בפתרונות חדשניים נוכל לעמוד בתחרות, להכשיר עובדים בפריפריה לעידן חדש, ולשפר את הפריון במשק כולו (ולא רק בהיי-טק).

הנפקת מובילאיי בבורסה
אי־פי

בתחום תעשייתי אחד לפחות, ניתן לראות כיצד הפכה ישראל כבר כיום, ובתוך שנים ספורות בלבד, לאחת המקומות המובילים לחדשנות בתחום. מדובר, כמובן, בתחום הרכב. כמו תעשיות רבות אחרות, בימים אלו עוברת תעשייה זו מהפכה אדירה הודות לכניסתן של טכנולוגיות חדשות המשנות את פניה מן הקצה אל הקצה.

הצלחתן של  מובילאיי וווייז הישראליות הפכו את ישראל למוקד עלייה לרגל עבור חברות גלובליות גדולות המעוניינות לשלב ולהטמיע חדשנות טכנולוגית בתעשיית הרכב. אין כל סיבה שישראל לא תייצר חברות מצליחות באותו סדר גודל גם בתחומי תעשייה נוספים. עשינו זאת בעבר, עם אקזיטים מוצלחים כגון אלו של אורבוטק, טכנומטיקס, אינדיגו ואחרות, והנה, רק לאחרונה התבשרנו על מכירת סרווטרוניקס בלמעלה מחצי מיליארד שקל.

סקר נרחב שערכה PwC מלמד שהמהפכה כבר בעיצומה והזמן הוא עכשיו. 33% מהחברות כבר הטמיעו פתרונות מתקדמים ו-%70 מהן מתכוונות לעשות זאת כבר ב-2020. על פי סקר זה, הסקטור התעשייתי מתכוון להשקיע 907 מיליארד דולר במסגרת המהפכה התעשייתית הרביעית.

כבר כיום פועלות במדינה למעלה מ-80 חברות בתחומי הפיתוח והשיווק של פתרונות מתקדמים לתעשיות, ולכל אחת מהן הפוטנציאל להפוך למובילה בתחומה ולהפוך למשגשגת. ואם זה לא מספיק משכנע, הרי שגם המדינה בעצמה החלה לזהות את המגמה ומעוניינת לעודד ולהרחיב אותה: לאחרונה פורסם כי רשות החדשנות ("המדען הראשי" לשעבר) צפויה להשיק תכנית לעידוד חברות סטארט-אפ שתפעלנה בסקטור התעשיות המסורתיות.

כיצד צריכה ישראל לנהוג אם היא איננה מעוניינת לפספס את ההזדמנות ולהפוך למעצמה טכנולוגית-תעשייתית?

ראשית, יש להבין את צרכי השוק ואתגריו, ולשם כך יש לייצר שיח מתמיד עם תעשיינים בינלאומיים מובילים וגם עם ענקיות טכנולוגיה שיספרו על אתגרי הפיתוח וההטמעה.

שנית, וחשוב מכל, עלינו לעודד ולהצמיח את הסטארט-אפים הטכנולוגיים הישראלים שיספקו פתרונות טכנולוגיים לתעשיות בזריזות וביעילות. משקיעים ויזמים רבים נוטים באופן טבעי לעסוק בטרנדים שהוכיחו עצמם ביום האתמול, אולם פעם אחר פעם מוכח כי המנצחים הבולטים הם אלו הרוכבים על גלי המהפכה שמתרחשת היום ותסחף את השוק כולו מחר.

הפורום הראשון של Israel Industrial IoT (IIIoT) יתקיים ב-21 במארס 2017 בתל אביב, בהשתתפות עשרות סטארט-אפים מקומיים, לקוחות וחברות בינלאומיות ומשקיעים.

הכותב הנו שותף בקרן ההשקעות "Grove Ventures", התמחה בהשקעות בסטארט-אפים בתחומי ה-IoT, הבינה המלאכותית ותשתיות ענן.   

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם