בג"ץ הכניס שיקולים שלאיכות הסביבה לתחום קידוחי הגז - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ הכניס שיקולים שלאיכות הסביבה לתחום קידוחי הגז

לצד האינטרס הכלכלי, קיימים בתעשיית הנפט סיכונים סביבתיים בלתי מבוטלים, שרק עתה זכו להתייחסות הראויה

תגובות
שופטי בג"ץ
אמיל סלמן

בג"ץ סמאדן (Samedan) היה הראשון לעסוק בפרשנותו של חוק הנפט, כשקבע כבר ב–2001 כי תכליתו המרכזית של חוק הנפט היא "לעודד חיפוש והפקה של נפט, ולהבטיח כי ייעשו לטובת הכלל, בדרך נאותה ובשקידה ראויה". עוד נקבע כי חוק הנפט נועד למצוא "איזונים מתאימים וראויים" בין האינטרסים שלעניין, בין התמריצים המוקנים למחפשי הנפט, לאינטרס הכלל ולזכויות המדינה במשאבי הנפט.

עם זאת, בג"ץ וכל פסקי הדין שבאו בעקבותיו (כמו הפסיקות בנושא מס ששינסקי, יצוא הגז ומתווה הגז), שמו את הדגש על התכליות הכלכליות המצויות בבסיסו של חוק הנפט ועל אינטרס המדינה "לאפשר מיצוי ראוי של הפוטנציאל הכלכלי הטמון במוצרי נפט", כדי להביא "רווחה כלכלית למשק בישראל". כך הכיר בית המשפט באינטרס הציבורי לקידום תחרות חופשית בשוק חיפושי הנפט, לחלוקת הכנסות הוגנת ממשאבי הנפט והגז הטבעי, להבטחת ביטחון אנרגטי ולהקטנת עלויות האנרגיה לציבור.

אין מחלוקת כי האינטרסים הציבוריים הכלכליים הם כבדי משקל, ויש להביאם בחשבון בקבלת ההחלטות בתחום חיפושי הנפט. ואולם יש לזכור כי לצד האינטרסים הכלכליים, קיימים בתעשיית הנפט סיכונים סביבתיים ובטיחותיים בלתי־מבוטלים. סיכונים אלה עדיין לא זכו לדיון מעמיק בבית המשפט העליון, אבל נראה כי בג"ץ צלול, שהתקבל באחרונה בעקבות עתירה שהוגשה על ידי עמותת צלול, הוא הסנונית הראשונה לשינוי המגמה בתחום זה. בבג"ץ צלול מכיר בית המשפט העליון בראשונה בתכליותיו הסביבתיות של חוק הנפט.

במוקד העתירה עמדה שאלת סמכותו של הממונה על ענייני הנפט להפחית את גובה הערבויות שמופקדות על ידי חברות הנפט בשנות פעילותן. בעתירה נטען שהאינטרס הציבורי הרחב שהערבויות משרתות הוא כלכלי וסביבתי כאחד. כך נטען כי השאת הרווחה המצרפית, שבית המשפט הציב בעבר כתכלית החוק, "אינה מצטמצמת לחלוקה צודקת של הרווחים מהקידוחים. היא מחייבת הגנה מראש מפני סיכונים סביבתיים, טיפול מיידי בנזקים ושיקום הסביבה בעקבות תאונות קידוח". מנגד, טענה המדינה כי לא הוכח שהפחתת הערבויות תפגע בהגנה על הציבור מפני סיכונים סביבתיים.

בקבלו את טענת העותרת, מכיר בית המשפט באחת התכליות המרכזיות של הערבות — מזעור נזקים סביבתיים. יתרה מכך, בית המשפט העליון מכיר בראשונה בכך שלצד "התועלות המשמעותיות" הקיימות בתחום קידוחי הנפט, יש "סיכונים בלתי־מבוטלים מבחינת הציבור הרחב והסביבה", שיש להביאם בחשבון בקבלת ההחלטות. בכך בית המשפט הכיר בתכליות הסביבתיות שעומדות בבסיס חוק הנפט, שהעיקרית שבהן היא "הגנה על אינטרס הציבור".

יש לקוות כי פסיקה תקדימית זאת תעמוד מעתה כנר לרגלי מקבלי ההחלטות בתחום קידוחי הנפט והגז הטבעי, וכי האינטרס הציבורי בהגנת הסביבה יקבל ביטוי משמעותי במסגרת החלטותיהם. כמו כן, הפסיקה משתלבת ביוזמה הברוכה של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שרק באחרונה השלים סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, שעל בסיסו יחולקו הרישיונות החדשים בים התיכון. יש לקוות כי פסיקתו של בית המשפט והסקר האסטרטגי הסביבתי מבשרים על תחילת מגמה חדשה הרואה בהגנת הסביבה אינטרס ציבורי ראשון במעלה.

חיה ארז היא עורכת דין בתחום הסביבה והקיימות, והיועצת המשפטית לעמותת צלול; עו"ד נדיה צימרמן היא מנהלת המוקד למחקר יישומי למשאבי סביבה ימית בבית הספר למדעי הים והפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם