חקיקת מס פופוליסטית פוגעת בישראל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מיסוי דירה שלישית

חקיקת מס פופוליסטית פוגעת בישראל

המשך הפזילה של משרד האוצר לבוחר, במקום לדאוג למשק, עלול לחולל תהליכים שליליים בלתי־הפיכים

5תגובות

אישורו בוועדת הכספים של הכנסת של המס על דירה שלישית, הביא מומחים רבים למתוח עליו ביקורת, מאחר שמצאו בו שלושה פגמים עיקריים. הראשון — שיש במס משום הטבה לעשירים ששווי דירותיהם גבוה משמעותית מתקרת המס; השני — ששיטת חישוב המס מעוותת את ערכי הדירות, ולכן הטלת המס תהיה ביתר או בחסר באופן אקראי וחסר היגיון; והפגם השלישי הוא שמדובר במיסוי של רווח תיאורטי, שעדיין לא מומש, הנוגד את עקרונות המס האוניברסלי וגם את ההיגיון הכלכלי הבסיסי.

פגמים אלה מצטרפים לספק הקיים בקרב המומחים בשאלה אם המס ישיג את ייעודו המוגדר — עידוד מכירת דירות שבבעלות משקיעים סדרתיים, כדי להגדיל את היצע הדירות הזמינות, מה שיביא להקטנת עודפי הביקוש וכתוצאה מכך לירידת מחירי הדיור, או לפחות להתמתנות ההתייקרות של הדירות. יתר על כן, סביר להניח שבעלי הדירות יגלגלו את המס על שוכרי הדירות, כך שבפועל רווחתם לא תיפגע — ומנגד, אלה שידם אינה משגת לרכוש דירה משלהם ולכן הם גרים בשכירות, ישלמו דמי שכירות גבוהים יותר בגלל מס זה.

ברור שלא לכך התכוון שר האוצר משה כחלון כשהחליט להטיל מס על שוכרי הדירות, אבל הוא צריך היה כבר להבין שלכלכלה חוקים משלה, והם לא נשמעים ומצייתים להחלטות האוצר.

שעבוד הכלכלה לפופוליזם ולגחמות פוליטיות אינו דבר חדש בישראל. לפני שנה אושרה בכנסת (ללא מתנגדים) חקיקה כלכלית הזויה ופופוליסטית לא פחות: אושר חוק להטלת מס רווחי יתר על משאבי טבע. החוק לא הביא לתוספת מס של שקל אחד, אבל הוא גרם להעתקת השקעות מישראל ולהעכרת האווירה העסקית במדינה. ההסתה נגד כיל הביאה לחקיקה כושלת ובלתי מקצועית, הכל מתוך רצון פופוליסטי לרצות חוגים מסוימים בחברה הישראלית ובתקשורת.

משה כחלון
עופר וקנין

כך גם החקיקה להגבלת שכר הבכירים. חוק זה מביא להימנעות של חברות מרישום למסחר בבורסה. הירידה בהיקף המסחר בבורסה פוגעת ביכולתם של עסקים לגייס כספים בשוק ההון. הפגיעה ביכולת לגייס כסף חיצוני מחזירה את העסקים לבנקים, מגדילה את תלותם בבנקים ופוגעת ביעילות הקצאת המקורות במשק — ולכן בפוטנציאל הצמיחה של המשק. מישהו בלשכת שר האוצר חשב על כך, או שזה פשוט לא מעניין אותם?

נראה שגם המדיניות הכלכלית בישראל נופלת קורבן לפופוליזם זול שמונע על ידי חוסר מקצועיות ופזילה מתמדת לאפקט האלקטורלי המיידי. הבעיה היא שיש לכך מחיר כבד. המשך הפזילה של האוצר לבוחר, במקום לדאוג למשק, עלול לחולל תהליכים שליליים בלתי־הפיכים. יכולת התחרות של המשק הישראלי תיפגע וכתוצאה מכך תיפגע גם הצמיחה, שעדיין מתודלקת כיום על אדי הצריכה הפרטית.

המגזר הציבורי גדל באופן חסר פרופורציות, איש גם לא מבקר את התופעה הזו של זלילת מקורות טובים של המשק על ידי שימושים לא מוצדקים, שאינם תורמים ערך מוסף לכלכלה. זאת גם הסיבה לנתוני תעסוקה טובים כביכול, איש לא טורח להפריד בין תעסוקה ציבורית לעסקית. את האי־שוויון הגדל והולך במדינה בחלוקת הון־שכר ובשירותים לא ניתן יהיה לתקן בהיעדר מקורות. הישראלים שמשקיעים בתעשייה בחו"ל, לא יחזרו להשקיע בישראל. יש מישהו ששומע אותנו בצד השני?

בועז, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, הוא מנכ"ל חברת ייזום וייעוץ כלכלי, ופרופר הוא כלכלן ראשי בחברה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם