תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להקיף את כדור הארץ 25 פעמים עם שקיות הניילון שאנו צורכים בשנה

רוב הציבור מקבל את השינוי בהבנה ואף ברצון: הרי אנחנו לא זקוקים לכל שקיות הניילון שאנחנו לוקחים "בחינם"

תגובות
בזכות היטל של 0.15 יורו באירלנד, ירדה צריכת השקיות ב– 90% בשנה
דן קינן

2.2 מיליארד — זה מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות הנצרכות בישראל מדי שנה. נסו בדמיונכם לסדר בשורה 2 מיליארד שקיות סופרמרקט. קשה להאמין, אך כך תקיפו את כדור הארץ בשקיות כ–25 פעמים.

מדובר במסה גדולה של חומר בלתי־מתכלה, הגורם זיהום בכל שלבי הייצור, השינוע והטיפול בפסולת, וללכלוך רשות הרבים על חשבון הציבור הרחב הנושא בעלויות הניקוי הגבוהות.

הסופר הנודע פרימו לוי, שהיה כימאי במקצועו, כתב פעם כי אלוהים עצמו אינו מחבב דברים שאינם מתכלים. כיום, עם המודעות הסביבתית הגוברת, כל בר דעת מבין כי צריכת היתר של השקיות מובילה לנזקים סביבתיים חמורים, אותם ניתן למנוע, ומסמלת את דפוס הצריכה החד־פעמי ואת בזבוז המשאבים מהם חייבת האנושות להיגמל. על רקע זה, אימצו מדינות רבות ברחבי העולם הסדרים שונים לטובת הפחתת צריכת השקיות במקור. להלן רשימה חלקית: דנמרק, מקסיקו, סומליה, 98 ערים ומחוזות בארה"ב, אתיופיה, סין, צרפת ומרוקו.

הסדרים אלה נועדו לתקן את כשל השוק המוביל לצריכת השקיות המופרזת, ובכך לתרום לניקיון רשות הרבים ולחיסכון במשאבים כתוצאה משימוש בשקיות רב־פעמיות. הניסיון העולמי מלמד כי כאשר עושים זאת נכון, הפנמת עלות השקיות מהווה כלי אפקטיבי מאין כמוהו. באירלנד, לאחר הטלת היטל בסך 0.15 יורו, ירדה צריכת השקיות ביותר מ–90% בתוך כשנה. הישג יפה נרשם באחרונה גם בבריטניה ובמדינות נוספות.

ברחבי העולם מתחילים להכיר בכך שחינוך ומודעות ציבורית לבדם אינם מובילים לאימוץ דפוסי התנהגות סביבתיים, והשגת תוצאות אפקטיביות כרוכה ברגולציה. כך למשל, הישראלי הממוצע צורך כ–274 שקיות חד־פעמיות מדי שנה — נתון הגבוה משמעותית מהממוצע באיחוד האירופי, המסתכם בצריכה שנתית לנפש של כ–198 שקיות. בנסיבות אלה גם המחוקק הישראלי הגיע לכלל הבנה כי התיאבון הבלתי־פוסק בעניין השקיות מחייב דיאטה, ולכן אישר, בשעה טובה, הצעת חוק ממשלתית, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, שמטרתה לצמצם את צריכת השקיות.

בהתאם לחוק החדש, רשתות השיווק הגדולות החלו לדרוש היטל בסך 10 אגורות בגין מכירת כל שקית חד־פעמית.ביקורת רבה הוטחה במשרד להגנת הסביבה נוכח גובה ההיטל הנמוך, שעלול לפגוע באפקטיביות המהלך. בעיה נוספת היא העובדה שהחוק חל רק על הקמעונאים הגדולים, האחראים על פחות מ–60% מצריכת השקיות. לכן, השנה הקרובה תהווה שנת מבחן. בשנה הבאה, על פי הנתונים שיצטברו, יהיה השר להגנת הסביבה מחויב לשקול את העלאת גובה ההיטל ואת הרחבת החוק כלפי עסקים נוספים.

ואולם האתגר העיקרי שניצב בפני השר לאיכות הסביבה, זאב אלקין, הוא דווקא קיום הוראת החוק המחייבת אותו להגדיר מהו שיעור ההפחתה של צריכת השקיות שיגשים את מטרת החוק. באחרונה אימץ האיחוד האירופי יעדי הפחתה רוחביים של 90 שקיות לנפש עד 2019 ו–40 שקיות לנפש עד 2025. ואצלנו? החוק בישראל מאפשר לשר להמתין עם קביעת היעד עד 2018, בבחינת "נתחיל ללכת ואחר כך נחליט לאן". ברם, מושכלות יסוד בניהול מדיניות ציבורית הן כי יש לקבוע יעדים מראש ולא בדיעבד. לכן, הציפייה מן השר היא לקבוע יעד לאלתר ולא להמתין עד 2018.

ממרומי הרגולציה והממשלה נעבור לישראלי הממוצע, שבסופו של יום הוא שמחליט כיצד להתנהג בבואו לארוז את הר המוצרים שהצטברו בעגלת הסופרמרקט. מרבית הציבור מקבל את השינוי המתרגש עליו בהבנה ואף ברצון: הרי אנו לא באמת זקוקים לכל השקיות החד־פעמיות שאנו לוקחים "בחינם", והרי אתם לא באמת מאמינים כי שקיות אלה אכן חולקו לכם חינם. בפועל, רשתות השיווק גילגלו אל הצרכן את העלויות דרך מחירי המוצרים, ובנוסף שילמנו ריבית בנזק סביבתי.

המעבר לשקיות רב־פעמיות אינו מסובך; זהו שינוי מחשבתי־תרבותי שהציבור בישראל בהחלט מסוגל לו. התרחיש הגרוע מכל הוא שניאלץ לרכוש כמה שקיות במחיר 10 אגורות לשקית. במקרה כזה, דעו כי כספי ההיטל לא יגדילו את רווחי רשת השיווק, אלא יועברו לקרן לשמירת הניקיון, שהיא קרן ממשלתית המשקיעה במיחזור, בניקיון רשות הרבים ובמטרות חשובות נוספות. ראו זאת, אפוא, כתרומתכם הצנועה לשמירה על הסביבה.

הכותב הוא עורך דין, מנהל המחלקה המשפטית של עמותת אדם טבע ודין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם