תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קשה להיות מתמחה ברפואה בישראל - קשה עוד יותר להיות מתמחָה

אורך התורנויות חייב להתקצר, לא רק לטובת מערכת הרפואה, אלא גם כדי שנוכל לשלב את המקצוע עם חיי משפחה

10תגובות
לקצר את תורנויות המתמחים ל– 12 שעות
תומר אפלבאום

קמתי משנתי מסוחררת. כל גופי כואב, צועק עלי: "שלא תעזי להזיז עוד שריר, אחרת לא יהיה לך טוב", אבל השעון המעורר עיקש. ובבת אחת זה נוחת עלי. פלשבקים מזעזעים וקשים, חולים קשים שאני לבדי כמעט לא מספיקה להגיע אליהם בזמן.

זיכרונות מהתורנות של אתמול במחלקת פנימית. ההכרח לקום עכשיו, כנגד מצוותו של הגוף הכמעט משותק מכאב שלי. צריך לקחת את הילדה מהגן. זה ההסכם בינינו. היא לא רואה או שומעת ממני 32 שעות ברציפות, שבהן היא עומדת בגבורה מרשימה כשבע פעמים בכל חודש.

אבל בימים שבהם איני יכולה לכבד את ההסכם, הגיבורה הקטנה מאבדת את זה. והיא צודקת. לה לא אכפת מתירוצים של משרד האוצר ולא של אף אחד. היא רוצה את אמא שלה. אבל אני, אמא שלה, רופאה פנימאית במדינת ישראל, עובדת 26 שעות ברציפות, מהיום שבו הגיעה לגיל שישה חודשים. משרת אם? הצחקתם אותי.

באחרונה הגיש ארגון מרש"ם, ארגון המייצג רבים מהמתמחים, עתירה לבג"ץ נגד המדינה בדרישה לקצר את אורך התורנויות מ–26 ל–12 שעות, בטענה כי משמרות כל כך ארוכות לא מאפשרות שינה, פוגעות ביכולות המקצועיות שלהם, פוגעות בחולים שלא מקבלים, בלשון המעטה, את הטיפול האופטימלי שמגיע להם, ובעיקר פוגעת ביעילותה ובאיכותה של מערכת הבריאות בישראל.

אסור לשכוח שמאחורי המספר 26 יש אנשים שמוכנים להקריב המון למען הגשמת שליחותם, אבל אי־אפשר להקריב הכל. כמו בכל מקצוע אחר, החיים האישיים משפיעים על החיים המקצועיים, ולהפך. ולכן רכיב הכרחי במתכון שיוצר רופא אמפתי, רגיש ומקצועי — הוא קודם כל תנאי עבודה אנושיים. אז מה השתנה מהעבר? ראשית, אנשים מודעים יותר לזכויותיהם כבני אדם לעבוד בכבוד, ולא מוכנים לקבל תנאים שאינם הולמים ערך זה. בנוסף, שיעור הרופאות במערכת גבוה מאי פעם. זה נתון מבורך, בין היתר, בזכות העובדה שמחקרים מראים כי רופאות אמפתיות ונאמנות יותר.

במדינה שבה נשים עדיין מרוויחות בממוצע פחות מגברים, נותר רק להתגאות בשיעור הגבוה של הרופאות במערכת הבריאות. למרות זאת, המערכת עדיין לא התאימה עצמה לנוכחות הנשים בה. למשל, לפי חוק, נשים בהריון אינן מבצעות תורנויות החל משבוע 20, אך עדיין תופסת תקן. עדיין לא נמצא מנגנון שיבטיח תקן מחליף לאותן תורנויות חסרות, ובפועל מי שממלא את התקן החסר הם שאר המתמחים, שגם כך עובדים בתת תקינה וקורסים תחת העומס.

אין זה פלא שמתמחות רבות מרגישות מותקפות על ידי הקולגות שלהן על כך ש"העזו" להיכנס להריון בתקופת ההתמחות, ומה הפלא שמתרבות העדויות על כך שכיום לנשים קשה יותר להתקבל להתמחויות מבוקשות. אין זה פלא שבישראל 2017 עדיין נפוצה השאלה הלא־חוקית בראיון כניסה להתמחות, אודות תוכנית הילודה שלך. וכך נוצר במערכת הבריאות מצב אבסורדי ופרימיטיבי, שלפיו אשה תצטרך להתפשר על מקום עבודתה והתנאים, רק מעצם היותה אשה.

קשה להיות אשה רופאה בישראל 2017, אבל זה אפשרי. אני ועוד אלפי רופאות מוכיחות זאת מדי יום. מבחינתי, ריפוי חולים הוא הייעוד שלי. זו שליחות מספקת וחשובה, ואמשיך לעשות אותה למרות העינוי הגופני והנפשי שאני חווה בתורנויות. במקביל, לא נתבייש לומר כי זה לא מוסרי לנצל את רגשות השליחות שלנו כדי להעביד אותנו בפרך — וזה גם לא הוגן כלפי החולים שלנו.

אורך התורנויות חייב להתקצר. לכן הבג"ץ של ארגון מרש"ם משמעותי, לא רק עבור איכות מערכת הרפואה הציבורית, אלא גם עבור יכולותינו לשלב את המקצוע עם זכותנו לקיים חיי משפחה — במטרה לשלב עוד רופאות במערכת.

ד"ר לוין היא רופאה מתמחה בבית חולים במרכז הארץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם