הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים

ח"כים שמתנגדים להפרטה טענו כי מקורה בלחצים במרכז הליכוד שמנסים לגרום לכך שמקורבים יזכו במכרז

תגובות
תאונת דרכים כביש 4
רמי שלוש

באחרונה דחה בג"ץ את העתירה נגד הפרטת מבחני הנהיגה. בפסק דינה כתבה השופטת אסתר חיות כי מאפייני המכרז שניסח משרד התחבורה מותירים את האחריות ויכולת הפיקוח בידי המשרד, ובנוסף מפחיתים את ההיבטים השלטוניים שבפעילות הבוחן: מערכת ממוחשבת משבצת את הבוחנים והנבחנים ובוחרת את מסלול הנסיעה; כלי הרכב יצוידו במצלמות ובמערכת GPS לתיעוד הבחינות; ומערכת ממוחשבת, ולא הבוחן, היא שתקבע את הזכאות לרישיון נהיגה לפי קריטריונים שקבע המשרד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת חיות, אין מדובר בהפרטה אסורה, אלא בהסתייעות מותרת בגורם פרטי.

החלטת בג"ץ מאכזבת. ראשית, דו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת נובמבר קבע כי הפרטת מבחני הנהיגה היא הפרטה של "הפעלת סמכות שלטונית מובהקת", ולכן היעדרה של עבודת מטה בעניינה (גם בית המשפט ביקר את היעדר התיעוד להחלטת השר ישראל כ"ץ להפריט את המבחנים) הוא בעייתי במיוחד. לפני העברת שירות לגוף פרטי, קבע המבקר, ראוי שהמדינה תבחן את כל החלופות, תמפה את יתרונותיהן וחסרונותיהן, תחשב את התועלת הכספית של ההפרטה לעומת ההוצאות הצפויות ותנהל את הסיכונים הכרוכים במהלך.

בפועל, משרד התחבורה כלל לא בחן חלופה להפרטה, ולא סיפק נימוק משכנע לכך שאינו מסתפק בחיזוק היחידה הקיימת באנשים מתאימים. גם הטענה, שאותה מקבלת השופטת, שלפיה משרד התחבורה ידע לקיים פיקוח הדוק, נשמעת חלולה כשהיא באה ממי שהסיר מעצמו את האחריות לפיקוח. הפרטות רבות מלמדות שהפיקוח על הזכיין הוא מדומה, ולבסוף עובר בעצמו הפרטה.

למעשה, בבסיס המהלך עומדים בעיקר שיקולים של יחסי עבודה. העילה המוצהרת שבגינה מקדם משרד התחבורה את מהלך ההפרטה היא ההמתנה הממושכת למבחן נהיגה, שנובעת בעיקר מ"ייבוש" מתמשך של תקני הבוחנים במשרד. כיום מתבצעים כ-400 אלף מבחני נהיגה מעשיים בשנה על ידי כ-130 בוחנים, שמספרם לא השתנה מאז 2002 למרות הגידול העצום באוכלוסייה מאז.

מהלך ה"ייבוש" הזה הוא פרקטיקה מוכרת במהלכי הפרטה רבים אחרים - הפגיעה ברמת השירות חוללה ביקורת ציבורית והיתה זרז להפרטת השירות. חלק מהח"כים המתנגדים למהלך אף טענו כי מקורו בלחצים במרכז הליכוד שמנסים לגרום לכך שמקורבים יזכו במכרז, שצפוי להסתכם בכ-400 מיליון שקל לשבע שנים.

הסיבה השנייה לאכזבה מהחלטת בג"ץ היא הנקודה החשובה מכל: מפסק הדין משתמע שתפקיד הבוחן טכני לחלוטין, ואין בו כל שיקול דעת מקצועי. זוהי עמדה בעייתית, שמתעלמת מהצורך לבחון את שיקול הדעת ומידת הבגרות של הנבחן, על פי רוב נער או נערה שטרם מלאו להם 17 שנה. דו"ח פורום שרי התחבורה ב-OECD קבע מפורשות ששיקול הדעת המקצועי של הבוחן חיוני כדי להעריך כיצד התייחס הנבחן לתנועה סביבו, לתנאי הכביש, להולכי הרגל ועוד. הסתמכות בלבדית על מערכות אוטומטיות היא אפוא סיכון גדול אפילו בשם הרצון - המוצדק - לקצר תורים.

פסק הדין מתעלם מחובת המדינה לדאוג לשיפור איכותם של שיעורי הנהיגה ושל בחינות הרישוי, ולהבטיח שהכבישים יהיו בטוחים יותר. רוב מדינות אירופה נמנעות מהפרטת הבחינות, ולכל היותר מבצעות אותן באמצעות גוף ציבורי שאינו פועל לכוונת רווח.

אנחנו, בראש ובראשונה, אזרחים ולא לקוחות. לכן, דרך המלך לקיצור תורים היא הוספת בוחנים, ולא הפרטה לא בטיחותית.

הכותב הוא מנהל שותף של אתר ההפרטות וההלאמות במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון־ליר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם