תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לחזור להיות אומת הסטארט־אפ? השקיעו בחינוך

הגיע העת להישיר מבט ולשאול - האם אנו עושים די כדי שבוגרי המערכת החינוך יתאימו למציאות התעסוקתית?

3תגובות
הכנה לכיתה א' בבית ספר בירושלים
אמיל סלמן

אומת הסטארט־אפ נהפכת להיות היחידה שמכנה את עצמה כך. זו עשויה להיות טענה שקשה ולא נעים לשמוע, אבל זה המצב הנוכחי של ישראל. אינספור מלים נכתבו בשנים האחרונות על הסיבות לכך - בריחת מוחות לחו"ל, עלייתם של "אנדרדוגים" כמו הודו, יציאתו לפנסיה של דור משובח של מורים במקצועות המדעיים ועוד. ניתן למצוא סיבות נוספות בקלות.

אבל הסיבה המרכזית היא החינוך הישראלי, שמתעקש להישאר מאחור. שנה אחר שנה אנחנו עדים לא רק לחוסר התאמה בין החינוך והתכנים לשוק התעסוקה ולדרישותיו, אלא אף להתרחקות מאותן דרישות. השוק העולמי אינו קופא על שמריו. צוותי פיתוח כוללים אנשים מצוינים באינספור תחומי ידע, שאינם מגבילים את עצמם למקצועות מסוימים. מנהלים ברחבי העולם מחפשים מוחות המסוגלים לחשוב ולפתור בעיות באופן רוחבי ועמוק וכשיש לרשותם מגוון כלים.

ועדיין, אנחנו מבקשים מתלמידינו לשנן חומר לימוד למבחן, לשבת בכיתה עם עוד 30 תלמידים ולהקשיב למורה שמכתיב את אותו החומר הזמין להם בספר ובמכשיר הסלולרי. אנחנו גם בוחרים להתפלא בכל פעם מחדש מהאכזבה בתוצאות במבחנים הבינלאומיים. אנחנו נתלים במבחנים כתובים, ומסרבים להבין שהחינוך האמיתי שיביא לתוצאה המיוחלת הוא למידה מבוססת פרויקטים. עבר זמנה של התפישה החינוכית שבה התלמיד פסיבי. מתי באחרונה נדרש תלמיד ישראלי לשבת בקבוצה עם עוד שישה מחבריו, מגילים שונים, תחומי עניין ולימוד שונים ובעלי יכולות שונות - לחקור יחד סוגיה, ואף לייצר לה פתרון אמיתי?

אבל הבעיה אינה רק ישראלית. דו"ח מיוחד שהוכן עבור מנכ"ל המשרד למדיניות פנים באיחוד האירופי מדווח על מחסור חמור בכישורים בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (המכונים STEM) בקרב בוגרים. ארבע מתוך עשר חברות אירופיות דיווחו על קשיים באיתור עובדים בעלי כישורים רלוונטיים למוצר שלהן - למרות שיעורי האבטלה הגבוהים. לפי התחזיות, עד 2025 ייפתחו כ–7 מיליון משרות המשלבות ידע שמקורו באותם התחומים.

הגיע העת להיישיר מבט לעבר המציאות ולשאול את עצמנו - האם אנחנו עושים מספיק כדי שבוגרי מערכת החינוך שלנו יתאימו למציאות התעסוקתית?

כל הנדרש מאתנו הוא להקשיב - להקשיב לאנשי התעשייה האומרים כי חסרים הנדסאים ומהנדסים, וכי הם מתעקשים ואף מעדיפים לא לייבא ארצה אנשי מקצוע מחו"ל. להקשיב לבכירי התעשיות הביטחוניות, המסבירים שכל פיתוח מקורי של צה"ל הזוכה למחמאות ברחבי העולם דורש עשרות מומחים בעלי ידע מקצועי, טכני ויכולת לעבוד בצוותים מגוונים. אנחנו צריכים להקשיב למנהלים בהיי־טק ובקרנות ההשקעות, שאומרים באופן חד־משמעי כי היתרון היחסי של ישראל בתחום החדשנות נעלם והולך, וכי הפתרון יגיע רק על ידי חינוך חדשני שיתחיל כבר בגילים הצעירים.

המודלים החדשניים בעולם בתחום החינוך כבר כאן. חלקם מיושמים בהצלחה רבה ברשת אורט ישראל, שבה הוסיפו למקצועות ה-STEM את האמנויות ואת החדשנות (iSTEAM), כדי לפתוח עולם ידע עשיר יותר בפני כל תלמיד ולאתגר אותו, כך שיגיע עם הכלים המתאימים לשוק התעסוקה.

כעת עלינו להתעורר ולהבין כי השינוי הנדרש הוא עמוק, ועלינו להחיל אותו על כל שלבי המערכת - החל במורה, דרך המנהל, הכשרת המורים ואופן בניית כיתות הלימוד, ועד לדרך שבה נבנית תוכניות הלימודים. לאחר השינוי נוכל לדעת אם עשינו כל שביכולתנו כדי לדאוג לעתיד תלמידי ישראל ולעתיד אומת הסטארט־אפ.

הכותב הוא מנכ"ל רשת אורט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם