תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשק הישראלי צריך להיערך לעידן של אחרי אובמה

המדיניות של המנצח בבחירות בארה"ב תציב אתגרים חדשים בפני המדינות שנמצאות בקשרי מסחר עם ארה"ב

4תגובות
דיוקניהם של דונלד טראמפ והילרי קלינטון על אוטובוס מחוץ לאוניברסיטת
הופסטרה, ניו יורק
Mary Altaffer/אי־פי

הנשיא, או הנשיאה, הנבחר של ארה"ב יהיה שחקן מפתח בכלכלה הגלובלית. העימות הראשון בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ, לצד ההתגוששויות האישיות ביניהם, כלל גם דיון בעמדותיהם של המתמודדים בשורה של משתני מפתח. במאמר זה ננסה לסכם את עמדותיהם של המועמדים בסוגיות הכלכליות המרכזיות.

1. סחר חופשי - סוגיה זו פתחה את העימות הראשון באופן המשקף את מקומו המשמעותי כיום. על רקע חוקי ה-BEPS שמגבש בשנים האחרונות OECD, במטרה לצמצם את העלמות המס ואת הפער בין מיקום גורמי הייצור לבין מיקום הרווח לצורכי המס. שינוי החוקים ייאלץ חברות רבות להחליט היכן לייצר, ולכן יכולתם של המועמדים להציע לחברות אלה פתרון משביע רצון עשויה להיות רכיב מפתח בסיכוי שלהם להיבחר. בהתאם, יכולתם של מי מהמועמדים להחזיר או לעודד פעילות ייצור בארה"ב צפויה להשפיע על תעשיות רבות בעולם.

הביקורת שמשמיע טראמפ מתמקדת בהסכמי סחר חופשי שחתמה ארה"ב עם שותפות המסחר העיקריות שלה (NAFTA ו-TPP). הסכמים אלה כוללים תעריפים ומיסוי עבור הסכמי סחר בין מדינות, ומשפיעים בעקיפין על כדאיות הייצור במדינות השותפות להסכם.

במבחן הזמן, בהחלט ניתן לראות את ניצני סופה של התעשייה האמריקאית המסורתית, רובה באזור "רצועת החלודה" של ארה"ב, הכוללת מדינות משפיעות ביותר על סיכויי ההיבחרות לנשיאות ארה"ב (אוהיו היא דוגמה מובהקת).

מנגד, ההתאוששות הכלכלית בתקופת הנשיאות הדמוקרטית של ברק אובמה הביאה לירידה חדה בשיעור האבטלה, אל מתחת ל-5%, וארה"ב השכילה להתאים את כוח העבודה שלה למאה ה-21. עדיין, זהו יתרון בולט לטראמפ - שמבקר בצדק הסכמים שגרמו לדחיקת עבודות אל שכנותיה של ארה"ב, בעיקר מדרום.

2. מיסוי - כאשר החוב הציבורי של ארה"ב ממשיך לתפוח בקצב מדאיג, יכולתה של הכלכלה האמריקאית לייצר מספיק הכנסה ולתת שירותים לתושביה היא עניין חשוב במיוחד למצביע האמריקאי הממוצע. טראמפ מציע קיצוצים נרחבים במיסוי חברות ויחידים, שלטענתו יגרמו ליותר יצרנים להמשיך להעסיק עובדים בארה"ב - כך שהעוגה כולה תגדל ותושבי ארה"ב כולה ייהנו מגידולה. באנגלית זה נקרא Trickle Down Economics, וזהו מושג חשוב בשיח הרפובליקני.

עשורים של קיצוצי מסים על ידי בוש ורייגן הורידו משמעותית את המיסוי בארה"ב וגרמו להגדלת הפער הכלכלי־חברתי בארה"ב וליצירתו של המאיון העליון, המנותק משאר חלקי הציבור. הילרי קלינטון טוענת כי מדיניות פיסקלית מרחיבה, שנשענת על אי־שינויה של מדיניות המס עבור ההמונים, והגדלת המסים שישלמו אלה הנמנים עם אותו מאיון עליון מנותק, תביא ליצירת מקומות עבודה נוספים - בייחוד במגזר התשתיות (בניית כבישים, גשרים ועוד).

3. שכר מינימום - קלינטון היא תומכת נלהבת בהעלאת שכר המינימום ברמה הפדרלית, כדי להקטין את האי־שוויון בין אזרחיה ולתת הזדמנות לבני השכבות החלשות לקחת חלק בחלום האמריקאי. טראמפ מתעלם באלגנטיות מהנושא וטוען כי הפערים החברתיים ייסגרו אם לעניים בכלל תהיה עבודה - ובכך מחזיר, למעשה, את הדיון להסכמי שכר ומיסוי. נקודה זו מהווה יתרון מובהק לקלינטון בכל הקשור לציבור הבוחרים ההיספני והאפרו־אמריקאי, שמהווים רוב מובהק בקרב מקבלי שכר המינימום.

בשורה התחתונה, שני המועמדים מציגים מדיניות שונה שליישומה השלכות שונות על מדינות רבות - למשל על רקע תכנון המס המודרני, שעוסק בהקמת חברות במקום שבו תהיה כל הפעילות בפועל. המדיניות של מי שיבחר לנשיאות של ארה"ב וסדר העדיפויות שלו עשויים להביא לשינוי במגמות הייצור, להגברת התחרות ולאתגרים חדשים עבור מדינות שנמצאות בקשרי מסחר עם ארה"ב.

הכותב הוא ראש דסק ישראל־ארה"ב של פירמת רו"ח BDO בניו יורק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם