המאגר הביומטרי יביא לאובדן הפרטיות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאגר הביומטרי יביא לאובדן הפרטיות

לפני ששר הפנים דוהר להקים מאגר ביומטרי בכפייה לכולם, כדאי שהמדינה תתפנה לעדכן ולהתאים את חוק הגנת הפרטיות לעולם המידע ותבטיח לפחות הגנה נאותה לזכות לפרטיות

תגובות

באחרונה התייצב שר הפנים, אריה דרעי, בלשכת האוכלוסין וההגירה בתל אביב. מול המצלמות הונפקה לו בחגיגיות תעודת זהות ביומטרית, ובאותו מעמד הכריז כי החל בשנה הבאה יחויבו כלל אזרחי המדינה להצטרף למאגר הביומטרי, כלומר לספק למדינה טביעת אצבע וסריקת פנים שיישמרו אצלה.

הוויכוח בנוגע להקמתו של מאגר ביומטרי נמשך כמה שנים. המצדדים מדגישים את תרומתו לייעול השירות לאזרח. יתרה מזאת, הצורך הבהול בהקמתו של המאגר מוסבר בתרומתו לבלימת תופעת גניבת הזהויות מצד עבריינים וטרוריסטים שמתחזים לאזרחים חפים מפשע.

ואולם בשום שלב לא הוצגה תשתית עובדתית מספיקה בנוגע לממדיה ולהיקפה של התופעה, ואפילו מבקר המדינה והוועדה לביקורת המדינה בכנסת לא שוכנעו שאי אפשר למנוע אותה באמצעים אחרים, פוגעניים פחות, כגון תעודות זהות חכמות, שבהן נשמרים הנתונים על גבי שבב ולא במאגר מידע שבידי הממשלה.

אריה דרעי
מוטי מילרוד

מאגר ביומטרי מרכזי מעורר סכנה ממשית לזליגת נתונים וכבילת האזרח לאמצעי זיהוי אחיד לאורך כל חייו. ברשות האוכלוסין וההגירה מסבירים כי אבטחת המאגר הביומטרי נעשית תוך הקפדה יתרה ועל פי הנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ, בהתאם לסיווג המאגר ("סודי ביותר"). ואולם אמצעי הזהירות האלה לא מספקים נחמה, בעיקר לנוכח הכשלים החמורים בניהול המאגר, אבטחתו והשימוש שנעשה בנתונים הביומטריים, שמצא מבקר המדינה ב-2015, כשנתיים לאחר הפעלת הפיילוט.

הקושי אף מתעצם לאור העובדה שהמדינה דוהרת לקראת הקמה של מאגר ביומטרי לכולם - יוזמה שאין כמותה במרבית המדינות הדמוקרטית המערביות - בעוד שחוק הגנת הפרטיות בישראל מדדה הרחק מאחור, ומותאם למציאות שבה טכנולוגיה ביומטרית שייכת בעיקר לסיפורי מדע בדיוני.

כלל לא ברור אם חוק הגנת הפרטיות חל על מאגר ביומטרי. גם אם נניח שנתונים ביומטריים נחשבים מידע פרטי ונדרשת הסכמתנו המודעת לאיסופם - על מכשלות כאלה מדלגים בקלות כל מי שאוספים עלינו מידע אישי, כולל חברות כמו גוגל ואפל, לעתים אף ללא ידיעתנו.

חוק הגנת הפרטיות מעניק לאזרחי ישראל את הזכות לבקש עיון במידע השמור עלינו ולדרוש לתקן אותו אם יש בו טעויות. אולם זכויות אלה מצומצמות, אינן בהכרח חלות על מאגרי מידע שבידי רשויות אכיפת החוק, ובמרבית המקרים אזרח מן השורה כלל אינו מודע לקיומן. בנוסף, חוק הגנת הפרטיות בנוסחו הקיים לא מאפשר לנו לבקש את מחיקתנו ממאגר המידע, הזכות המוכרת כ"זכות להישכח".

דמיינו לעצמכם מצב שבו נחויב לבחור סיסמה אחת לכל החשבונות והשירותים הנצרכים על ידינו, הסיסמה הזאת לא תשתנה לאורך כל חיינו ותישמר במאגר מידע שינוהל על ידי חברה פרטית במסגרת חוזה עם המדינה. כל שייוותר לנו לעשות הוא לסמוך על המדינה ש"יהיה בסדר", שהמידע יאובטח כראוי ושהמאגר לא ייפרץ לעולם.

לפני ששר הפנים דוהר להקים מאגר ביומטרי בכפייה לכולם, כדאי שהמדינה תתפנה לעדכן ולהתאים את חוק הגנת הפרטיות לעולם המידע ותבטיח לפחות הגנה נאותה לזכות לפרטיות.

הכותבת היא חוקרת 
במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם