אין מה להתגאות בגבינות מיובאות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין מה להתגאות בגבינות מיובאות

על השלט היה כתוב "גבינות מיובאות" - אבל בין השורות קראתי "פה מעודדים אבטלה", ו"אצלנו לא חשובה הכלכלה"

83תגובות

"גבינות מיובאות", נכתב בשלט המואר מחוץ למכולת בתל אביב. "גבינות מיובאות", חזר והדגיש השלט בגאווה, כדי שאחרון הולכי הרגל והנוסעים במכוניות יידע ויזכור: פה לא מוכרים סתם גבינות, אלא גבינות מיובאות. בעל המכולת לא חשב לכתוב בשלט כי הוא מוכר גבינות איכותיות או גבינות גורמה, אלא דווקא מצא לנכון להתייחס למקום ייצורן כמאפיין הפרסומי־שיווקי.

השלט תפס את עיני, ובטני התהפכה. עד לאותו רגע חשבתי כי ההתהדרות בתוצרת חוץ כבר נעלמה מארצנו ומהעידן שבו אנחנו חיים, שחלפו שנות ה-80 שבהן לא ניתן היה להשיג פה רבים ממנעמי העולם, ובטח שלא ייצרו את המוצרים הללו בישראל. אלה היו ימים שבהם כל נסיעה של קרוב משפחה לחו"ל לוותה ברשימת קניות של מוצרים שאי־אפשר היה להשיג פה: נעלי ריבוק, קוביות לגו ועוד. כל מי שנסע לחו"ל התענג על הטעמים שיש רק מעבר לים, כמו מקדונלד'ס ו-KFC.

מעדניה, גבינות קשות
אביעד הרמן

אבל מאז עברנו כברת דרך ארוכה. העולם נעשה קטן וסחורות משונעות בין היבשות בקלות. החרם הערבי גווע ומותגים בינלאומיים נכנסו לישראל. המהפכה התעשייתית־יצרנית לא פסחה עלינו, והקמנו תעשייה לתפארת, עם מיטב הטכנולוגיות, תוך ניצול המוח היהודי המבריק. לראיה, כיום אנחנו מייצאים סחורות ורעיונות.

גם בתחום הגבינות עשו המחלבות בישראל כברת דרך ארוכה. ניתן להשיג כמעט כל סוג של גבינה מתוצרת הארץ ובאיכות שאינה נופלת מאותן "מיובאות", כולל גבינות בוטיק מובחרות. גם בתחום היין השתפרנו מאוד, והיקבים הישראליים יוצאים כל שנה עם תוצרת מופלאה המבוססת על ענבים מקומיים.

יש כמובן מקום גם ליבוא. לעתים עדיף לרכוש מוצר מיובא אם מחירו נמוך בהרבה מזה של מוצר מקביל המיוצר בישראל, או אם טעמו אכן ייחודי ועדיף בעינינו על התוצרת הישראלית. אבל לשווק סחורה מיובאת ולהציג זאת כיתרון הם התנהגות פסולה, שמוטב כי לא תרים ראש פעם נוספת במחוזותינו.

בעוד שרוב העוברים ושבים ראו ודאי בשלט את הכיתוב "גבינות מיובאות", אני ראיתי את מה שלא היה כתוב בשלט אבל השתמע מתוכנו: "פה מעודדים אבטלה", "אצלנו לא חשובה הכלכלה", או "שהאחרון יכבה את האור".

תעשייה היא דבר גדול שנבנה לאט. היא צריכה תמיכה של מוסדות ממשלתיים, בדיוק כמו מדינות, כדי שלא תהיה נחותה בבואה להתחרות עם תוצרת חוץ. תעשייה צריכה תעשיינים "משוגעים לדבר", שלמרות כל הקושי והאי־בהירות באזורנו ימשיכו להשקיע בישראל את הסכומים העצומים הדרושים כדי לבנות מפעלים.

יותר מכל, תעשייה צריכה ציבור צרכנים שיודע להעריך את תוצרתה. מעבר להנאה שהוא מקבל מהמוצר, הוא גם תורם באופן עקיף לכלכלה ולחוסנה של המדינה. בנוסף, הצרכן דואג למקום העבודה שלו ושל שכנו, ותורם לכך שנטל המסים על האזרחים יהיה קטן יותר.

התמיכה של הצרכנים בתעשייה הישראלית תושג דרך חינוך, אבל גם דרך העברת מסר לבעלי עסקים על ידי צרכנים מודעים, שמבינים כי תוצרת הארץ היא הדבר הנכון והיא מה שהציבור הישראלי רוצה. זה דבר שיש להתגאות בו. אם מסעדה אינה מחזיקה יינות ישראליים, סועד ישראלי מודע צריך להעיר לבעל המסעדה על כך, כפי שאני עושה. וכעת אני נכנס לדבר עם בעל המכולת.

הכותב הוא תעשיין, מבעלי חברת התרופות אוניפארם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם