יותר מדי קל להפר את פרטיות העובדים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יותר מדי קל להפר את פרטיות העובדים

על העובדים להימנע ככל האפשר מלערב את חייהם הפרטיים עם עבודתם, ולעשות הפרדה מוחלטת כדי שלא למצוא עצמם בסיטואציות בעייתיות

תגובות

פסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט העליון העלה שוב לסדר היום סוגיה המהווה קרקע פורה למתחים בין עובדים למעסיקים. במקרה שהובא לפתחו של השופט נעם סולברג נדרש היה להכריע אם ניתן לקבל תכתובות אימייל שהושגו תוך פגיעה בפרטיות עובד כראיות של מעסיק בתביעה נגד עובד.

המעסיק טען כי נחשף לתכתובות באופן מקרי, ולכן אין לראות בכך פגיעה בפרטיות. השופט סולברג הפך באופן חלקי את החלטת המחוזי, ופסק כי תכתובות האימייל הושגו תוך פגיעה בפרטיות. ואולם אם החשיפה לתכתובות נעשתה באופן פסיבי, לבית המשפט תהיה האפשרות לשקול אם לקבל אותן כראיה.

המקרה ממחיש עד כמה היטשטש בשנים האחרונות הגבול בין שמירה על פרטיותו של העובד לזכותו של המעסיק לוודא שעובדיו עושים את עבודתם נאמנה. השינויים הטכנולוגיים בסביבת העבודה הפכו את המעקב לקל, זמין ופשוט, והם קורצים למעסיקים לפעול בתחום האפור. בעוד שבמקרים שהגיעו לפתחו של בית הדין נקבע באופן חד־משמעי כי מעקב של מעסיקים אחר עובדים איננו לגיטימי — אנו עדים לניסיונות מעסיקים לעקוף את הפסיקה, ולמצוא פרצות בחוק שיאפשרו להם להכשיר את השרץ.

אחת הפרצות נמצאת, למשל, בהסכמי עבודה אישיים. מעסיקים כוללים בהסכם סעיף שמתיר להם לעקוב אחר העובד בנסיבות מסוימות. מרגע שהעובד חתם על החוזה, הדרך פתוחה להפר את פרטיות, אך גם זאת במידתיות.

חברת סייסנס
תומר אפלבאום

עד לפני שנים אחדות, דרכי המעקב השכיחות היו הצבת מצלמות במקום העבודה, מערכות איתור ברכב החברה, איכון וניטור הטלפון הנייד, המחשב או תיבת האימייל — כולן, יש להדגיש, לכאורה אסורות על פי החוק. אלא שמאז השתכללו האפשרויות, ורשתות הווטסאפ והסקייפ ההפכו גם הן ערוצים פרוצים למעקב, שהפסיקה המשפטית עדיין לא התייחסה אליהם. מעסיק יכול לעקוב, למשל, אחר עובד באמצעות איש מטעמו בקבוצת ווטסאפ, החבר בקבוצה. אלא שמעטים העובדים שיודעים כי דינו של מידע שהושג בדרך זו הוא כדין האזנת סתר לכל דבר ועניין, וברור שאי אפשר להשתמש בו בבית המשפט.

ובכל זאת, למרות כל האיסורים, חלה עלייה עקבית בהיקף המעקב של מעסיקים אחר עובדים. ישנם מעסיקים שעוקבים אחר עובדים ברשתות החברתיות הציבוריות כמו פייסבוק ואינסטגרם. על העובד להבין שחשיפת מידע ברשת חברתית ציבורית משמעה פריצת גבולות הפרטיות שלו. ברשתות אלה הוא יכול אפילו להיתבע על הוצאת לשון הרע, וכבר היו מקרים כאלה.

להרעה בתנאי הפרטיות של העובד אחראית לא רק הטכנולוגיה, אלא גם הקלות הבלתי נסבלת של הפרת החוק, המאפיינת את שוק העבודה. עובדים ושמירה על פרטיותם נהפכו להפקר. המעסיק יודע שעובדים תובעים את מעסיקיהם רק לעתים נדירות, והוא סומך על כך שהעובד לא יתבע אותו כל עוד הוא עובד אצלו. גם אם העובד הגיש תביעת פיצוי נגד מעסיקו, עד שהתיק ידון בבית הדין לעבודה ויתקבל פסק דין יחלפו שנים. כך נשחקת עד דק ההרתעה נגד מעסיקים.

מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לגרום למזעור מקרים של פגיעה בפרטיות? מצד הרשויות, על השופטים להחמיר את הענישה כנגד מעסיקים מפרי חוק למען יראו וייראו. ומצד העובדים, עליהם להימנע ככל האפשר מלערב את חייהם הפרטיים עם עבודתם, ולעשות הפרדה מוחלטת כדי שלא למצוא עצמם בסיטואציות בעייתיות.

הכותבת עומדת בראש משרד עוה"ד נעמי לנדאו ושות', וראשת האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם