המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאבק בתאונות עבודה בבניין 
נמצא בידי הבנקים

כשם שהפיקוח על הבנקים חייב לפני שנים אחדות את הבנקים לפרסם דו"חות אחריות תאגידית, כך ראוי שבנק ישראל יקבע נוהל שיתנה הלוואות לקבלנים בהצגת דו"חות בטיחות ■ מדובר בפיקוח נפש, פשוטו כמשמעו

תגובות
עובדי בניין ללא אמצעי בטיחות. עובדים מתחת לרדאר
גיל אליהו

ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף הבנייה עלה באחרונה למודעות הציבורית בישראל, הרבה בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין" ובזכות כלי תקשורת, שהחלו לסקר את התחום ואינם מרפים מן העניין.

הקואליציה וכלי התקשורת מתרכזים, ובצדק, בשאלת הפיקוח והאכיפה של החוק ובמקומם של פקחי משרד הכלכלה שעובדים בתת־תקינה משוועת ובלי אמצעים; של המשטרה, שחסרה בה מודעות למאפיינים המיוחדים של אתרי התאונות האלה; של הפרקליטות, שממעיטה להגיש כתבי אישום; ושל בתי המשפט, שבמקרים הנדירים שמגיעים לדיון מסתפקים בקנסות קלים.

ואולם יש זווית נוספת לסוגיה, שגם ממנה עשוי לבוא השינוי המיוחל ביחסם של היזמים, החברות הקבלניות וציבור הצרכנים אל תנאי הבטיחות המחפירים באתרי בנייה ברחבי המדינה - הזווית הכלכלית־מימונית. הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים פנתה באחרונה לראשי בנק ישראל בהצעה לגבש נוהל, שלפיו במסגרת ליווי פיננסי צמוד של כל פרויקט בנייה המקבל הלוואה מבנק, יידרש הקבלן המבצע להגיש לבנק דו"ח בטיחות תקופתי ביחס לאתר הבנייה כתנאי לשחרור כספי אשראי. ללא דו"ח הבטיחות - לא יעביר הבנק את התשלום.

הרעיון מזכיר את "עקרונות המשווה" (Equator Principles) שקיבלו על עצמם בנקים בארה"ב ובמדינות אחרות, שלפיהם ניתן להתנות מימון במיזמי תשתית במינוי מומחה סביבתי שילווה את הפרויקט, כאמצעי למזעור הסיכונים הסביבתיים. גם כאן, התניית מימון במינוי מומחה בטיחות שילווה את הפרויקט עשויה להיות נדבך חשוב - וזול - בשרשרת הפעולות הנדרשות כדי להביא להקטנה משמעותית במספר תאונות הבנייה בישראל.

ההצעה הזאת יכולה להיתפש במידה רבה גם כחלק מהאחריות התאגידית של הבנק ומחובת האמון שהוא חב ללקוחותיו. על הבנק לדאוג לטובת לקוחו הלווה, ותאונות בנייה פוגעות קשות בביצוע הפרויקט. ככל שיגבר הלחץ הציבורי והפוליטי להגברת הפיקוח והאכיפה תתרחב הפגיעה: אתרי בנייה שיתרחשו בהם תאונות ייסגרו וייחקרו, והחברה המבצעת עלולה לספוג חיוב בפיצויים.

לא מן הנמנע שבעתיד גם בתי המשפט יראו לנכון לקבוע - כחלק מדוקטרינת אחריות המלווה המתפתחת - שליווי לא זהיר של פרויקט בנייה עשוי להקים אחריות בנזיקין של בנקים, בייחוד לנוכח היותם גופים בעלי מעמד מעין ציבורי. לכן, פעולה מונעת של הבנק מול חברת הבנייה עשויה להקדים תרופה למכה ולחסוך חיובים מיותרים מן הלווים, חיובים שעשויים לפגוע גם בנותני האשראי.

למרבה הצער, הבנקים בישראל לא אימצו את עקרונות המשווה ולא ממהרים לקבל על עצמם את האחריות המתחייבת ממעמדם הציבורי. זהו תפקידו של הרגולטור: כשם שהפיקוח על הבנקים חייב לפני שנים אחדות את הבנקים לפרסם דו"חות אחריות תאגידית, כך ראוי שגם במקרה זה יתווה בנק ישראל את הדרך ויקבע נוהל שיתנה הלוואות לקבלנים בהצגת דו"חות בטיחות. מעורבות כזו תבטא את המחויבות החברתית של המגזר הבנקאי לשמירה על שלמות גופם ועל חייהם של פועלי הבניין - אנשים "שקופים", רבים מהם נטולי אזרחות ומעמד. מדובר בפיקוח נפש, פשוטו כמשמעו.

ד"ר סיטבון הוא ראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; גרין וצברי 
הן סטודנטיות בקליניקה המובילות 
את קידום היוזמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם