ברלין כמשל: ישראל לא צריכה 
לפחד מהגירה לחו"ל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברלין כמשל: ישראל לא צריכה 
לפחד מהגירה לחו"ל

השהייה בברלין עלולה להפוך לשהיית קבע או קרש קפיצה ליעדי הגירה אחרים, כאשר הסיכוי לשיבה לישראל דועך עם הזמן ■ חילופי הדורות בישראל, שלוו בהיחלשות האתוס הציוני לצד תהליכי גלובליזציה וההתחזקות הניכרת של הניידות בעולם, העניקו לגיטימציה רחבה יותר להגירת ישראלים

7תגובות

האם המדינה בודקת מחדש את יחסה כלפי המהגרים ממנה? לא בטוח. הגלובליזציה והטכנולוגיה סייעו להפוך את המעבר בין ארצות למטרות מגורים לתופעה שגרתית שלא פסחה על ישראל. אחת הערים שהפכו ליעד הגירה פופולרי בשנים האחרונות היא בירת גרמניה, ברלין.

על רקע הפערים ביוקר המחיה והפתיחות היחסית של שלטונות גרמניה, המאפשרת שהייה ארוכה של ישראלים בגרמניה, בנוסף לפעילות עסקית ענפה של יזמים ישראלים, נדמה שמתפתחת אוכלוסייה ישראלית בברלין. למרות ביקורת נוקבת בישראל כלפי אוכלוסייה זו, נראה שהיא אף צומחת. בעזרת העיתונאי והיועץ, שוקי שטאובר, שהתגורר בברלין במשך 16 חודשים וחזר לישראל באחרונה, ניסינו במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית להבין את אורח החיים של הישראלים שחיים בברלין, את המניעים למעבר ואת יחסם לישראל. על רקע מסקנות אלו אנו ממליצים לרענן את החשיבה הלאומית כלפי הישראלים שבוחרים להשתקע בחו"ל לתקופה ארוכה.

ממצאי המחקר חושפים ארבעה גורמים מרכזיים שמעודדים הגירה מישראל לברלין: חוסר שביעות רצון מהחיים בישראל; מימוש פוטנציאל אישי דרך איתור מקום עבודה עם אפיקי התפתחות; הגירה בעקבות מעבר של בן זוג או נישואים לבן זוג גרמני; וייחודה של ברלין כעיר רב־תרבותית - שיוקר המחיה בה נמוך יחסית לישראל. סיבות אלו עלולות להיות גורם מאיץ לבריחת מוחות וכישרונות.

ברלין
דודו בכר

שטאובר מציין גם כי המהגרים הישראלים שומרים על קשר שוטף ביניהם באמצעות רשתות חברתיות שהקימו, יוזמות קהילתיות מקומיות, זירות פעולה ומפגשים המושכים ישראלים ובאמצעות מערכות חינוך שהותאמו לצורכיהם. מחקרו של שטאובר מצביע גם על מערכת קשרים, אם כי מוגבלת בהיקפה, שנוצרה בין הישראלים בברלין לבין הקהילה היהודית המקומית. להערכת שטאובר, הזיקה לישראל של המהגרים הצעירים חזקה יותר משל המהגרים המבוגרים. הצעירים מבקרים בישראל בתדירות יותר גבוהה מהמבוגרים, והמהגרים החדשים מבקרים בישראל יותר מהמהגרים הוותיקים.

על סמך הממצאים, ניתן להתייחס לקהילה הישראלית בברלין כאל קהילה בהתהוות שקל באופן יחסי להצטרף אליה, והיא אינה בהכרח היעד הסופי של המהגרים. אלא שאליה וקוץ בה. השהייה בברלין עלולה להפוך לשהיית קבע או קרש קפיצה ליעדי הגירה אחרים, כאשר הסיכוי לשיבה לישראל דועך עם הזמן. חילופי הדורות בישראל, שלוו בהיחלשות האתוס הציוני לצד תהליכי גלובליזציה וההתחזקות הניכרת של הניידות בעולם, העניקו לגיטימציה רחבה יותר להגירת ישראלים.

באחרונה ניכר שגם הממסד בישראל מתחיל להסתגל, ואף להשלים, במידה מסוימת, עם ההגירה של ישראלים לגרמניה. עם זאת, נשאלת השאלה האם הישראלים המהגרים ישארו מחוברים לישראל ויישמרו את האפשרות לחזור לארץ. להערכתנו, הגיעה העת שהמדינה תבחן מחדש את יחסה כלפי המהגרים ממנה. על הממסד לאמץ מדיניות ברורה המתייחסת למהגרים מישראל כאל מי שיכולים לשמש שגרירי רצון טוב, שמסייעים - לצדה של יהדות הגולה - למדינה במגוון דרכים, בהן חיבור חיוני לשווקים גלובליים, בשילוב שימת דגש על הפוטנציאל של שיבת המהגרים ומשפחותיהם לישראל.

ד"ר פורטונה הוא ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן. המאמר נכתב בשיתוף עם 
שוקי שטאובר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם