רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התביעות הייצוגיות נהפכו לספורט לאומי

מבול הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מטיל עומס על בתי המשפט, וגורם לדחיית בירורן של תביעות ראויות, בשל הצפה של תביעות שהן לא פעם קנטרניות

3תגובות

הליך התביעה הייצוגית נהפך זה מכבר לחלק בלתי־נפרד מנוף המשפט הישראלי. תרמה לכך, בראש ובראשונה, חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות ב-2006.

התביעה הייצוגית היא מכשיר משפטי, המאפשר לתובע אחד לנהל תביעה בשם קבוצה גדולה של תובעים. חוק תובענות ייצוגיות, שהיה ועודו חוק מהפכני ומתקדם, נועד להסדיר את הליכי התביעה הייצוגית ולקדם כמה מטרות. אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק היא מימוש זכות הגישה לבית המשפט באותם מקרים שבהם האדם היחיד יתקשה להגיש תביעה לבית המשפט.

כך למשל, אדם מן היישוב לא יגיש לבית המשפט תביעה אישית בסכום פעוט של שקלים בודדים, שאינו מצדיק את המשאבים הכלכליים הכרוכים בניהול הליך משפטי. לעומת זאת, הסכום המצרפי של כל התביעות האישיות של הציבור הרלוונטי, כבר יצדיק את ניהולה של התביעה תחת מטרייתה של התביעה הייצוגית.

עדות להצלחתו של החוק ניתן אולי למצוא במספר הרב של הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו לבתי המשפט מאז חקיקתו. בהתאם לנתונים שנאספו על ידי מרכז "הלכה ומעשה", מאז חקיקת החוק הוגשו יותר מ–7,400 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, כשבכל שנה נרשם גידול במספר הבקשות. כך, ב–2013 הוגשו כ–1,100 בקשות, ב–2014 הוגשו כ–1,200 בקשות, ב–2015 הוגשו כ–1,400 בקשות — והיד עוד נטויה.

בהתאם לבדיקת המרכז, רוב הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות הן בנושאים צרכניים שבין עוסקים לבין לקוחותיהם. בקשות נוספות הוגשו בנושאים כגון ביטוח, בנקאות, מפגעים סביבתיים, ניירות ערך ודיני עבודה. חוק תובענות ייצוגיות אף סלל את הדרך להגשת תביעות ייצוגיות נגד רשויות המדינה, רשויות מקומיות וכל גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, להשבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שנגבו שלא כדין.

ספק אם מספרן הרב של הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מלמד על הצלחת החוק. הגשת תביעות ייצוגיות נהפכה לספורט לאומי, ובמקרים מסוימים למעין סטארט־אפ של עורכי דין. מבול הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מטיל עומס על בתי המשפט, וגורם לדחיית בירורן של תביעות ראויות, בשל הצפה של תביעות שהן לא פעם קנטרניות. כמו כן, הגשה לא מרוסנת ולא מוצדקת של תביעות מטילה על הגופים הנתבעים נטל כלכלי משמעותי. כדי להתגונן כראוי מפני התביעה הייצוגית, חייב הנתבע לממן שכר טרחת עורכי דין ומומחים ולהשקיע זמן ניהולי - עלות המגולגלת לצרכנים.

כדי לעודד את התובעים להגיש אך ורק תביעות ייצוגיות ראויות ולהפחית מהמוטיבציה להגיש תביעות סרק בשיטת מצליח, יש לחייב את התובעים בתשלום אגרת בית משפט בעת הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, כפי שנהוג ומקובל כמעט בכל הליך משפטי שנפתח. יד התובעים המייצגים לא תהיה קלה על ההדק אם יידרשו לשלם אגרה בפתיחת ההליך. כמו כן, מוצע להגביל את מספר הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שיכול תובע פלוני להגיש לבית המשפט, בדומה למשל למגבלה הקיימת על הגשת תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות. התובענה הייצוגית היא מכשיר משפטי המחזק את זכות הגישה לערכאות ותורם לאכיפת הדין. עם זאת, גם מכשיר זה זקוק לריסון, כדי שלא ינוצל לרעה.

הכותב הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד איתן, מהולל & שדות, עורכי דין ועורכי פטנטים

מוצרים להשוואה
עופר וקנין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם