להוציא את החרדים מהגטאות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להוציא את החרדים מהגטאות

שילוב אוכלוסיות אינו פתרון קסם מיידי למתחים חברתיים. למעשה, ההפך הוא הנכון: יש סיבה להאמין שככל שמספר החרדים בערים מעורבות יגדל, יהיו יותר חיכוכים בינם לבין שאר האוכלוסייה

תגובות

היכן תגור האוכלוסייה החרדית בישראל? שיעורם של החרדים בקרב אזרחי המדינה עולה במהירות, והממשלה נדרשה באחרונה לגיבוש מדיניות דיור ברורה עבורם, כפי שכתבה מירב ארלוזורוב במאמרה "מבטלים את הגטאות: איפה יגורו 2 מיליון חרדים".

השאלה הניצבת בפני מעצבי המדיניות היא האם לרכז את החרדים בקהילות מבודדות, או לשלבם בערים מעורבות. בהתבסס על מחקרים במדעי החברה, נראה כי התשובה לכך תלויה באופק הזמן של מקבלי ההחלטות. בטווח הקצר, הפרדה מוחלטת בין קבוצות מונעת חיכוכים ועימותים על רקע פערי תרבויות ודפוסי התנהגות. ואולם בטווח הארוך, וכשלא ניתן לשמר הפרדה כזו לאורך זמן, יש יתרונות משמעותיים לשילוב אוכלוסיות בתוך אותה סביבה עירונית.

במחקר שערכתי באחרונה עם פרופ׳ ראיין אינוס מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת הרווארד, בחנו כיצד דפוסי מגורים מעצבים דפוסים של שיתוף פעולה בין קבוצות באוכלוסייה היהודית בישראל, באמצעות סדרה של ניסויים. מצאנו שככל שהמיעוט החרדי בערים מעורבות גדול יותר, ההטיה השלילית כלפיו בקרב הרוב הלא־חרדי מתחזקת. תוצאה זו תואמת ממצאים קודמים ממחקרים בנושא, שרובם מצביע על הקשר השלילי שבין גיוון אוכלוסיות לבין הון חברתי ותפקוד כלכלי.

גבר חרדי מול חלון ראווה של חנות הלבשה תחתונה בקניון בבית שמש
אוליבייה פיטוסי

ואולם אופי היחסים בין הקבוצות תלוי לא רק בגודלן היחסי, אלא גם בדפוסי המגורים שלהן - ובמקרה שלנו, במידת ההפרדה במגורים (סגרגציה) של החרדים - כלומר, אם החרדים גרים בחלקים מבודדים לחלוטין של העיר, או משולבים עם שאר האוכלוסייה. מצאנו כי ככל שהחרדים מבודדים יותר משאר האוכלוסייה העירונית, ההטיה השלילית כלפיהם מתחזקת. אנחנו מפרשים זאת כחיזוק לטענה שלהפרדה במגורים עלולות להיות השפעות שליליות על המרקם החברתי.

כמובן, אפשרות נוספת היא שאין קשר סיבתי בין דפוסי מגורים ליחסים בין קבוצות. במקום להניח שהפרדה במגורים בתוך הערים מעודדת הטיות שליליות ביחסי המיעוט החרדי ושאר החברה, אפשר לטעון שחרדים וחילונים עם דעות שליליות על הקבוצה האחרת בוחרים לגור בסביבות שבהן אין מגע בין הקבוצות. בלי להיכנס לפרטים הטכניים של מערך המחקר, הרי שגם על פי פרשנות זו, יש להפרדת אוכלוסיות השפעה שלילית. מדיניות דיור שמעודדת הפרדה, תיצור אזורים מבודדים, שימשכו אליהם ריכוזים גדולים של בדלנים. כך, יצירת מובלעות מנותקות עלולה ליצור כר פורה לשגשוג הקיצונים, ותחזק מגמות של התבדלות על פני מגמות של השתלבות.

הממצאים האלה נוגעים ישירות בשאלות של עיצוב מדיניות הדיור בישראל בכלל, והחלטות הנוגעות לאוכלוסייה החרדית בפרט. למדיניות הדיור יכולות להיות השלכות משמעותיות על אופי הקשרים בין השבטים בחברה הישראלית. פתרונות הדיור עשויים לחייב בחירה בין יתרונות ההפרדה בטווח הקצר לסכנותיה בטווח הארוך.

שילוב אוכלוסיות אינו פתרון קסם מיידי למתחים חברתיים. למעשה, ההפך הוא הנכון: יש סיבה להאמין שככל שמספר החרדים בערים מעורבות יגדל, יהיו יותר חיכוכים בינם לבין שאר האוכלוסייה; אבל בו בזמן, סגירת החרדים במובלעות מבודדות בתוך הערים המעורבות עלולה להחריף עוד יותר את המגמות השליליות האלה, בעוד ששילובם במרחב העירוני עשוי לעזור לצמצמן.

הכותב הוא דוקטורנט למדע המדינה 
באוניברסיטת הרווארד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם