מהנדסי עירך קודמים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהנדסי עירך קודמים

על הממשלה לגבש תוכנית לאומית, שתיתן בראש ובראשונה מענה לכל אותם אלפי ישראלים שנפלטו מתעשיית ההיי־טק מפאת גילם, ואינם מוצאים את הדרך להשתלב בה מחדש - ורק לאחר מכן לבחון ולשקול הבאת עובדים זרים לתעשייה

תגובות

באחרונה נחשף כי בשל המחסור בעובדי היי־טק, ובעיקר במהנדסים, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון להציג תוכנית להבאת עובדים זרים לענף ההיי־טק. כל זה קורה בשעה שאלפי מהנדסים ואנשי תוכנה בני 45 ויותר אינם מוצאים מקום עבודה להשתלב בו, ואלפי מהנדסים ואנשי תוכנה שסיימו את מסלול הכשרתם במכללות מתקשים להשתלב בעבודה - בין אם בשל התייחסות מזלזלת לבוגרי המכללות, בהשוואה למוסדות העלית כמו הטכניון והאוניברסיטאות, ובין אם בשל היותם חסרי ניסיון.

וזה עוד לפני שהזכרנו את הצורך לשלב בתעשיית ההיי־טק הישראלית גם ערבים, בהם לא מעט כאלה עם הכשרה אקדמית, וחרדים, שאמנם משתלבים יותר ויותר בתעשייה - אבל עד כה אלה בעיקר הנשים החרדיות. ויש עוד נקודה חשובה: ככל שיחלפו השנים, העולים שהגיעו לישראל ממדינות חבר העמים לשעבר - ומילאו את השורות של תעשיית ההיי־טק בכוח אדם איכותי (חלקם עברו הכשרה משלימה בישראל, בין אם בהסבה למקצועות ההנדסה ובין אם בהשלמת ידע בעיקר למקצועות התוכנה) - מתבגרים ומגיעים לגיל פרישה. וכך, גובר הצורך בתכנון ברמה הלאומית כדי להחליט כיצד ממלאים מחדש את השורות.

עובדות יושבים במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבה
בלומברג

על הממשלה לגבש תוכנית לאומית, שתיתן בראש ובראשונה מענה לכל אותם אלפי ישראלים שנפלטו מתעשיית ההיי־טק מפאת גילם, ואינם מוצאים את הדרך להשתלב בה מחדש - ורק לאחר מכן לבחון ולשקול הבאת עובדים זרים לתעשייה. התוכנית צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:

1. קורסי רענון לבני 45 פלוס, שבהכשרתם הם אנשי תוכנה.

2. קורסי הסבה למקצועות התוכנה לבני 45 ויותר, שהם ביסודם מהנדסי אלקטרוניקה.

3. בחינה מקיפה של תוכנית הלימודים ואיכות ההכשרה במכללות, וסגירת מכללות שלא יעמדו ברמה שנקבעה.

4. יצירת תמריץ כלכלי לחברות שיקלטו את בוגרי המכללות ואת הבוגרים של קורסי ההסבה והרענון.

5. מתן העדפה מוחלטת בתקציבים למוסדות העלית ולמכללות שיעמדו במבחן ההכשרה.

6. גיבוש תוכנית לאומית לשילובם של חרדים וערבים בתעשיית ההיי־טק.

7. עידוד החינוך הטכנולוגי־מדעי החל בחטיבה העליונה בבתי הספר - תוך מתן דגש ללימודים במסלולים הריאליים.

8. גיבוש תוכנית לעידוד עלייה של בעלי מקצועות נדרשים לצורך השתלבותם בתעשיית ההיי־טק.

תוכניות כזאת אינה יכולה להיות מיושמת מהיום למחר - ולכן יייתכן שבתקופת הביניים יהיה נכון לבחון בזכוכית מגדלת הבאת עובדים מחו"ל, כדי להתגבר על מחסור זמני בכוח אדם מוכשר.

תעשיית ההיי־טק הישראלית נמצאת כבר יותר מחמש שנים בצומת סואן ומסוכן. הצמיחה ביצוא הטכנולוגי ירדה מכ-10% בממוצע לשנה בשני העשורים האחרונים, לצמיחה מינורית של כ-5% בשנה בלבד - שמשמעותה כ-27 מיליארד דולר בסוף 2015. לצד זאת, אנחנו מדווחים על סגירת חברות ופיטורי אלפי עובדים בשנתיים האחרונות.

כל אלה עלולים להביא את ישראל לאובדן יתרונה הטכנולוגי - מה שישפיע על המשק כולו. אין מדובר על תחזיות פסימיות, אלא על מציאות קרובה. על ראש הממשלה והשרים המופקדים על תחומים אלה לעשות את הנדרש כדי שתעשיית ההיי־טק המקומית לא תקמול, ושקטר הצמיחה של המשק, הגאווה הלאומית של ישראל, יעלה מחדש על המסלול.

הכותב הוא נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ולשעבר נשיא מוטורולה ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם